צרו קשר |    English


השינויים במסים: טיוטת חוק ההסדרים 2013-2014 

מקלט מס|חברה|נאמנות|תושב|מיסוי בינלאומי 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

מאי 2013 

במאמר זה אציג בקצרה את עיקרי התיקונים בתחום המיסוי הבינלאומי, המוצעים בחוק ההסדרים החדש שהונח לאחרונה על שולחן הממשלה, תוך הפנייה לדינים הקיימים היום. מדובר בנוסח ראשוני בלבד אשר ספק אם השינויים המוצעים יתקבלו בנוסחו הסופי של החוק. שימו לב- קיימות הצעות רבות לתיקונים בדיני המס, אך כאמור, מאמר זה עוסק בתחום המיסוי הבינלאומי בלבד.  ראו גם: השינויים במערכת המס

להלן הנושאים העיקריים בתחום המיסוי הבינלאומי המטופלים במסגרת חוק ההסדרים: 

חובות דיווח: מוצע לקבוע חובת דיווח בקשר לשימוש או הסתמכות על חוות דעת כתובה לגבי עסקה או פעולה, לרבות עתידית, אשר מערבת, בין היתר, הקמה או שימוש בחברה זרה, במדינה המוגדרת מקלט מס. 

חברה משפחתית: מוצע לקבוע מפורשות שחברה שאינה תושבת ישראל או שלא התאגדה בישראל, לא תוכל להיחשב לחברה משפחתית

נאמנויות: בפרק הנאמנויות מוצעים תיקונים רבים, ובהם: שינוי סיווג נאמנות המסווגת כ- “נאמנות יוצר תושב חוץ” במות היוצר, בהתאם לתושבות הנהנים, כך שהיא תתחייב במס ככל שנהנים בה הם תושבי ישראל; בהתאם לנוסח החוק כיום, נאמנות יוצר תושב חוץ פטורה ממס בגין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל ומשמרת את מעמדה במות היוצר, ללא הגבלת זמן. עוד מוצע להחיל מס יציאה על נאמנות תושבי ישראל שהופכת לנאמנות “זרה”, בתנאים מסוימים. עוד מוצע לקבוע חובות דיווח בידי נהנים תושבי ישראל בגין חלוקות (ולא רק כשמדובר בחלוקות בשווה כסף); עוד מוצעים קריטריונים ברורים וצרים לסיווג חברה כ”חברה להחזקת נכסי נאמנות”. 

חברה נשלטת זרה: מוצע לקבוע שרווח הון ממימוש ני”ע יסווג תמיד כהכנסה פאסיבית, אף אם הפעילות מניבת ההכנסה מגיעה לכדי עסק; מוצע לקבוע שדי בכך ש- 1/3 ההכנסות או רווחי החברה יהיו פאסיביים (במקום 50% היום); מוצע לבטל את הזיכוי הרעיוני הניתן לבעל שליטה ישראלי בשלב גביית מס על דיבידנד רעיוני; עוד מוצע לקבוע מפורשות שגם במדינות עימן ישראל חתומה על אמנת מס, פריטי הכנסה פאסיביים שהוצאו מבסיס המס, כמו גם הוצאות רעיוניות ו- “סטפ-אפ” בהתאם לדיני המס באותה מדינה גומלת, יכנסו לגדר הכנסות פאסיביות; מנגד, מוצע להפחית את “שיעור המס החל” ל- 15% (במקום 20%), כך שרק הכנסה פאסיבית ששיעור המס החל עליה הוא 15% או פחות תהיה כפופה להוראות החנ”ז. להרחבה בנושא השינויים הצפויים בחקיקת חנ"ז, ראו: הוראות חדשות בנושא חברה נשלטת זרה

חברת משלח יד זרה: במקום מיסוי החברה הזרה (אשר אינו אפשרי בחברות תושבות מדינות אמנה, כפי שהסברתי במקום אחר), מוצע לחייב במס את בעלי המניות הישראלים בגין דיבידנד רעיוני בשיעור מס החברות. 

הטבות לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים: מוצע לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות ונכסי חוץ, הניתן ליחידים מוטבים, החל משנת 2013; כמו כן מוצעת קביעה מפורשת שדיבידנד בידי יחיד מוטב יהא פטור רק אם הופק בחו”ל וגם מקורו בחו”ל (קרי, חיוב במס של דיבידנד המחולק על ידי חברה זרה המוחזקת בידי יחיד מוטב, אם לזו פעילות או נכסים בישראל, בתנאים מסוימים). כמו כן, לעניין שיעור ההחזקה בחברת משלח יד זרה (חמי"ז) או בחברה נשלטת זרה (חנ"ז) יחשבו עולים חדשים ותושבים חוזרים וותיקים כתושבי ישראל גם אם בחרו בשנת הסתגלות. 

הגדרת תושב חוץ: הגדרת תושב חוץ לענייני מס הורחבה במסגרת תיקון 168 לפקודה (תחולה מ- 1.1.2007), כך שיחיד ייחשב לתושב חוץ אם שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה ובנוסף, מרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות. מוצע לקבוע דרישה לפיה בשנתיים הראשונות ישהה היחיד פחות מ- 183 יום בישראל, כאשר גם חלק מיום ייחשב ליום לעניין זה, תיקון התואם את ספירת הימים הקבועה בחזקות המספריות בהגדרת “תושב ישראל” וכן את עמדת רשות המסים כיום, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוזר מס הכנסה לעניין זה. בהתאם לעמדת רשות המסים, יש לספור את יום היציאה ויום החזרה לישראל כימים בישראל. המשמעות היא שלא ייחשבו ימי נסיעה. אלא שתיקון זה בעייתי מאוד ומנוגד למקובל במדינות אחרות.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

 

 

logo בניית אתרים