כללי מקור בדיני המס

סעיף 4א לפקודה|הכנסה|מקום

ד"ר אבי נוב, עו"ד

אוגוסט 2008

הרפורמה במס הכנסה והמעבר למיסוי פרסונאלי מינואר 2003 (בעקבות דוח ועדת רבינוביץ), חייבו הנהגת "כללי מקור" בדין המס הישראלי. "כללי מקור" (source rules) נועדו לזהות את המקור הגיאוגרפי של ההכנסה, והם מבוססים על הנחת היסוד שלא ייתכן שלהכנסה מסוימת יהיה יותר ממקור אחד.

מקובל היום להבחין בין זכות מיסוי על בסיס תושבות לזכות מיסוי לפי מקור ההכנסה. כדי למסות על בסיס תושבות נדרשים כללים לקביעת תושבות ובכדי למסות על בסיס המקור נדרשים כללים לזיהוי המקור הגיאוגרפי של ההכנסה. נדגיש כי המונח "מקור הכנסה" אינו מושג מדעי-כלכלי ומדובר למעשה בפיקציה. במקרים רבים, קביעת "מקור ההכנסה" בדיני מס הכנסה היא שרירותית ונעשית באמצעות כללים משפטיים-טכניים ולא בהתאם לניתוח כלכלי.

המטרה המוצהרת של כללי המקור היא להעניק זכות מיסוי למדינה אחת, ובכך למנוע מיסוי כפול של הכנסות.

ישנם שני סעיפים בפקודת מס הכנסה העוסקים בקביעת מקור ההכנסה בסיטואציה בינלאומית, סעיף 4א ו-סעיף 89.

סעיף 4א לפקודה מגדיר את מקורות ההכנסה כדלקמן:

מעסק - מקום הפעילות העסקית מניבת ההכנסה;

מעסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי - מקום הביצוע;

ממשלח יד - מקום ביצוע השירות;

מעבודה - מקום ביצוע העבודה;

מריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה - מקום מושב המשלם;

מדמי שכירות מנכסים מוחשיים - מקום השימוש במושכר;

מתמלוגים ודמי שימוש עבור נכס ערטילאי - מקום מושב המשלם;

מקצבה, מלוג ואנונה - מקום מושב המשלם;

מחקלאות - מקום הנכס מניב ההכנסה;

מדיבידנד - מקום מושבו של חבר בני-האדם משלם הדיבידנד.
 
שימו לב - עשויים להיות הבדלים בין כללי המקור בסעיף 4א לפקודה, לבין כללי מקור באמנות למניעת כפל מס. 
 

ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי


 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים