עדכונים בנושא גילוי מרצון – אוגוסט 2015
רשות המסים|חשבון בנק|הלבנת הון|חו"ל
ד"ר אבי נוב, עו"ד
אוגוסט 2015
רשות המסים פרסמה את הנוהל החדש לגילוי מרצון בספטמבר 2014, ומאז ועד היום הוגשו כ- 2,700 בקשות, וצפויות בקשות נוספות בחודשיים הקרובים. מתוך סך הבקשות לגילוי מרצון שהוגשו לרשות המסים עד כה, כ- 1,600 הוגשו במסלול האנונימי שמאפשר לבעלי חשבונות בנק בלתי-מדווחים לקיים משא ומתן עם רשות המסים באמצעות עורך דין, מבלי לחשוף את זהותם עד לשלב מתקדם. ההון שנחשף במסגרת אותן בקשות לגילוי מרצון עומד נכון להיום על כ־9 מיליארד שקלים, וככל הנראה הסכום הזה יגיע ליותר מ-10 מיליארד שקלים יד ספטמבר 2015.
הוראת השעה
הנוהל החדש לגילוי מרצון כולל הוראת שעה לשנת 2014 ובמסגרת זאת ניתנה האפשרות לגילוי מרצון אנונימי, ובמקרה כזה הבקשה מוגשת לרשות המסים ללא השם של בעל חשבון הבנק הבלתי-מדווח בחו"ל. השם המלא יימסר לרשות המסים רק לאחר הסדר עם פקיד השומה בנושא מיסוי ההכנסות. כמו כן, הוראת השעה כוללת מסלול ירוק ובמסגרתו ניתן להגיש דו"חות למס הכנסה ללא צורך בניהול משא ומתן עם מחלקת החקירות ברשות המסים, והוא מיועד לנישומים בעלי הון של עד שני מיליון שקל והכנסה שלא דווחה בשיעור של עד חצי מיליון שקל. שני מסלולים אלה מוגבלים למשך שנה מיום פרסומה של הוראת השעה.
להרחבה בנושא הנוהל לגילוי מרצון, ראו:
התוכנית החדשה לגילוי מרצון
נוהל חדש לגילוי מרצון, 2014
גילוי מרצון ביחס לחשבון בנק זר
גילוי מרצון הוראת שעה, 2014
הפרקטיקה בתיקי גילוי מרצון
הוראת ביצוע נוהל גילוי מרצון
נוהל גילוי מרצון: טבלת השוואה
נוהל חדש לגילוי מרצון לשנת 2014
הארכת מועד להוראת השעה
משה אשר, מנהל רשות המסים, הודיע בעבר כי תיבחן האפשרות להאריך את תקופת הנוהל, אך הארכת הנוהל תלויה באישור משרד המשפטים. הניסון עם הנוהל הקודם -
נוהל לגילוי מרצון ביחס להכנסות מחו"ל, מלמד כי רשות המסים תודיע בקרוב על הארכת מועד לגילוי מרצון.
הלבנת הון
הרשות לאיסור הלבנת הון פרסמה לאחרונה חוזר בנושא סיכוני הלבנת הון הכרוכים בהליך גילוי מרצון, ובו היא מבהירה לנישומים שפנו להליך גילוי מרצון כי למרות שהם מקבלים חסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין עבירות מס במסגרת ההליך - הם אינם מוגנים מהליכים פליליים בגין עבירות הלבנת הון. החוזר בנושא סיכוני הלבנת הון כולל רשימה של דוגמאות ל"דגלים אדומים" שנועדו לסייע לבנקים לזהות פעולות אשר עשויות להיות בסיכון להלבנת הון.
פרסום "הדגלים האדומים" על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון נועד להבהיר לבנקים כי הליך גילוי מרצון מקנה חסינות פלילית מפני עבירות מס בלבד, ואין בו כדי להשפיע על חובותיהם לקיים את החובות המוטלות עליהם מכוח משטר איסור הלבנת הון, לרבות זיהוי מקבל השירות, זיהוי הנהנה בחשבון, בירור אודות מקור הכספים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים המתאימים.
בהודעת הרשות נאמר כך: "אין בעובדה שמדובר בכספים או ברכוש שהוצהר לרשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון, כדי להשליך על חובתו של המוסד הפיננסי לברר את מקור הכספים ולבחון האם מדובר בפעולה שיש בה חשש להלבנת הון או מימון טרור".
בין "הדגלים האדומים" המנויים ברשימה לדוגמה של הרשות לאיסור הלבנת הון, מנויות פעולות אשר ידוע כי הן קשורות לתוכניות גילוי מרצון, כאשר הסכום אינו פרופורציונלי למצב הפיננסי, ההון או העיסוק של הלקוח; שימוש במבנים משפטיים מורכבים של חברה או ישויות אחרות לצורך העברת רכוש מחו"ל לישראל; שימוש בגופים פיננסיים, מכשירים, מוצרים, עסקאות וערוצי העברה הממוקמים במדינות או טריטוריות הנחשבות בסיכון גבוה ו/או מדינות שאינן מיישמות בצורה מספקת את המלצות ה-FATF; חוסר התאמה בין המידע שניתן במסגרת הליך הכרת הלקוח לבין מידע שסופק במסגרת הליך גילוי מרצון, ככל שידוע למוסד הפיננסי וחוסר התאמה בין פרטי הפעולה לבין המידע המפורט במסמכים הנלווים לפעולה שסיפק הלקוח לגורם המדווח. דגל אדום נוסף לעמדת הרשות הוא מצב שבו הלקוח אינו יכול לספק מסמכים מתאימים או מידע הולם המסביר את מטרת הפעולה, או מצב בו הלקוח אינו יכול לספק מסמכים מתאימים או מידע הולם המסביר את מקור הכספים.
כן מסומן כ"דגל אדום" מצב בו נעשה שימוש בתוכנית גילוי מרצון על-ידי אדם המשמש כנציג או מיופה-כוח מטעם צד שלישי, ומצב בו קיים ספק לגבי הבעלים האמתיים או הנהנה ברכוש שהוצהר במסגרת הליך גילוי מרצון.
הרשות לאיסור הלבנת הון מסמנת כמצב חשוד גם העברה של רכוש ממדינות או טריטוריות הנחשבות בסיכון גבוה; מדינות שאינן מיישמות בצורה מספקת את המלצות ה-FATF; או מדינות שאינן מיישמות דרישות דומות לאלה הקיימות בחקיקה של האיחוד האירופי.
ברשימת "הדגלים האדומים" קיימים גם האינדיקטורים האלה: שירותים מקצועיים הקשורים לרכוש ממדינות המיישמות תוכניות גילוי מרצון שאינן עולות בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים של ה-FATF; הצטרפות לתוכניות גילוי מרצון בחו"ל המבטיחות חסינות מפני העמדה לדין פלילי; העברה של רכוש במסגרת תוכניות גילוי מרצון מ ו/או אל גופים פיננסיים שאינם כפופים למשטר איסור הלבנת הון; העברה של רכוש במסגרת תוכניות גילוי מרצון מ/אל גורמים שאינם קשורים ללקוח; והעברה של רכוש במסגרת תוכניות גילוי מרצון מחשבונות רבים ו/או ממדינות שונות ללא הסבר מניח את הדעת.
עוד הבהירה הרשות לאיסור הלבנת הון כי גם כאשר הלקוח מראה דאגה או התעניינות מיוחדת בנוגע לדרישות דיווח וחשיפה, מכוח חוק איסור הלבנת הון, והצווים שהוצאו מכוחו, של הגורם החייב בדיווח - מצריך בדיקה; וכן הפקדה של מזומן בהקשר של הליך גילוי מרצון ופעולות המבוצעות בהקשר הליך גילוי מרצון, אשר נראה כי נועדו להתחמק מחובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. הרשות לאיסור הלבנת הון מסבירה כי "הדגלים האדומים" כאמור מהווים כלי שימושי, אך הם אינם רשימה סגורה, ויש לבחון אותם יחד עם כל המידע הקיים על הלקוח. עוד הובהר כי סימנים אלה אינם בהכרח מהווים עילה לחשד ואינם כוללים את כל התסמינים המצריכים בחינה מעמיקה של פעולות.
לעדכונים קודמים בנושא גילוי מרצון, ראו:
עדכונים בנושא גילוי מרצון - מאי 2015
עדכונים בנושא גילוי מרצון – יוני 2015
ראו גם: גילוי מרצון - מדריך ליישום ההוראות
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה למיסוי בינלאומי, ומייצג בתיקי גילוי מרצון
