עדכונים בנושא גילוי מרצון - אפריל 2016

הלבנת הון|עבירת מקור|יהלומנים|רשות המסים
ד"ר אבי נוב, עו"ד 

אפריל 2016 

האם רשות המסים תאריך בקרוב את הנוהל לגילוי מרצון? האם רשות המסים תאפשר בקרוב ליהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון? המענה לשאלות אלה תלוי בשינויי חקיקה כמפורט בהמשך בנושא קביעת עבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.

לעדכונים נוספים בנושא נוהל גילוי מרצון, ראו:

עדכונים בנושא גילוי מרצון - ינואר 2016
עדכונים בנושא גילוי מרצון - נובמבר 2015
עדכונים בנושא גילוי מרצון - אוקטובר 2015

עבירות מקור והארכת נוהל גילוי מרצון

וועדת החוקה של הכנסת אישרה ביום 20 במרץ 2016 את הצעת החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה, במסגרתה נקבע בין היתר כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. מליאת הכנסת אישרה ביום שלישי, 29 במרץ 2016, בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק איסור הלבנת הון, הקובע כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ויחולו עליהן הסנקציות לפי חוק זה, ובהן ענישה ברף מחמיר יותר (עד 10 שנות מאסר) ואפשרות חילוט רכוש. כמו כן, ניתן יהיה להעביר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון באופן ישיר לרשות המסים, בהתאם לקבוע בהצעת החוק. התיקון לחוק אמור להיכנס לתוקף בתוך חצי שנה מיום פרסומו ברשומות, ובתקופה זו ככל הנראה יתאפשר גילוי מרצון לעברייני מס שיזכו לחסינות מפני העמדה לדין.

מנהל רשות המסים הצהיר כי הרשות מעוניינת להאריך את תוקפו של נוהל גילוי מרצון, שאמור להסתיים ביוני 2016, לאחר הארכה קודמת של 9 חודשים מאז פג תוקפו המקורי של הנוהל. הנוהל לגילוי מרצון מאפשר לנישומים לדווח על הון והכנסות שלא דווח עליהם, ולשלם את המס המגיע לרבות הצמדה וריבית, מבלי להיות חשופים להליך פלילי. מנהל רשות המסים הודיע לוועדת החוקה כי הוא יבוא בדברים עם היועץ המשפטי לממשלה, במטרה להאריך את תוקף הליך הגילוי מרצון ולהוסיף לתקופה הנוספת גם את עבירות הלבנת ההון הנובעות מעבירות המס.

עבירת מקור

החקיקה החדשה שעברה בכנסת ומכלילה את עבירות המס בחוק לאיסור הלבנת הון, מאפשרת למעשה עליית מדרגה במאבק של רשות המסים בהון השחור בסכומים גדולים. התיקון לחוק שנועד להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם העלמת הכנסות בידי עברייני מס, יחול על עבירות מס חמורות הכוללות עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, ולפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, שיהפכו לעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון. החקיקה החדשה תאפשר לרשות המסים לחלט כספים שנובעים מעבירות של העלמת מס משמעותית, ובמקרים שבהם יתברר כי מדובר בהלבנת הון - להגיש כתבי אישום גם בנושא הזה ולהחמיר בענישה.

בתיקון לחוק נקבע כי עבירה על 220 לפקודת מס הכנסה תיחשב כעבירת מקור במקרה שההכנסה לגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 שקל בתקופה של 4 שנים או בסכום העולה על 1,000,000 בתקופה של שנה. לעניין עבירות על חוק מע"מ, נקבע בתיקון לחוק בין היתר כי עבירה כזו תיחשב כעבירת מקור במקרה שהמס לגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 שקל בתקופה של 48 חודשים או 170,000 שקל בתקופה של 12 חודשים.

ראו גם:

הלבנת הון - מבוא
עבירות מיסים כעבירות מקור

עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון האסור (לדוגמא סחר בסמים ועוד). משמעות החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה היא כי ניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי המידע יועבר מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים. לפי החוק לאיסור הלבנת הון, העונש המוטל היום על עבירות של הלבנת הון הוא 10 שנות מאסר, והעונש בגין עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור עומד על 7 שנות מאסר. כמו כן, חוק איסור הלבנת הון כולל שורה ארוכה של סנקציות, שבמרכזן אפשרויות לחילוט רכוש שהושג בפעילות הלבנה. את הכלים הדרקוניים הללו ניתן יהיה להפעיל נגד מעלימי מס, עם אישור הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית. מדובר למעשה בתוספת לכלים שכבר קיימים בפקודת מס הכנסה, הכוללת בתוכה שורה של סנקציות מנהליות ואזרחיות, זאת בנוסף לסנקציה הפלילית של מאסר וקנסות גבוהים, בהן קנסות מנהליים המוטלים בנוסף לצעדי אכיפה, דוגמת פסילת ספרים, אי-הכרה בהוצאות, קנסות גירעון ועוד.

ביקורת על החוק

מדובר ללא ספק בחקיקה דרקונית ופוגענית אשר פוגעת שלא לצורך בזכות הקניין. החקיקה החדשה מעניקה לרשות אפשרות להוציא צווי הקפאה גורפים וחסויים על רכוש של נישומים, תוך פגיעה בקניינם של נישומים, ומקנה לרשות סמכויות מרחיקות לכת. החקיקה החדשה היא קיצונית ביותר, אינה הכרחית, ומציבה את מעלימי המס באותה דרגת חומרה והתייחסות ענישתית לצד תופעות, כמו משפחות פשע ועבריינות מאורגנת, אשר לטובת המאבק בהן, נחקק חוק איסור הלבנת הון. יתירה מכך, העברת מידע ממאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון לידי רשות המסים פוגעת בצורה גורפת בפרטיות ובסודיות של הנישומים וזאת בניגוד לעקרונות חוקתיים.

ראו גם: ביקורת על הכללת עבירת מס כעבירת מקור

נוהל גילוי מרצון ליהלומנים

נשיא הבורסה הודיע לאחרונה לחברי הבורסה ליהלומים כי רשות המסים מתכוונת לאפשר ליהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון בהתאם למסלול האנונימי, וזאת עד חודש יוני 2016. עד היום, הייתה הנחיה בלתי פורמאלית של רשות המסים אשר מנעה טיפול של פקידי השומה בתיקי יהלומנים, לאור הכוונה להגיע להסדר ייחודי בענף היהלומים. נזכיר גם כי הייתה ועדה מיוחדת שהתכנסה בשנים האחרונות לדון בעניין מיסוי היהלומנים. ניתן להעריך, כי לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הכריע, שלא ניתן להסדיר נוהל גורף בענף היהלומנים בנושא אלא רק דרך חקיקה ראשית, לא נותרה ברירה אלא לאפשר ליהלומנים להצטרף לנוהל גילוי מרצון.

להרחבה בנושא נוהל גילוי מרצון, ראו:

התוכנית החדשה לגילוי מרצון 

הפרקטיקה בתיקי גילוי מרצון

נוהל חדש לגילוי מרצון, 2014

גילוי מרצון הוראת שעה, 2014

הוראת ביצוע נוהל גילוי מרצון

נוהל גילוי מרצון: טבלת השוואה

גילוי מרצון ביחס לחשבון בנק זר

נוהל חדש לגילוי מרצון לשנת 2014

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה למיסוי בינלאומי, ומייצג בתיקי גילוי מרצון

 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים