שינויים במיסוי רווחים באינטרנט
תכנון מס|חברות רב לאומיות|OECD|רשות המסים
ד"ר אבי נוב, עו"ד
כתיבה: אוגוסט 2013
עדכון: אפריל 2015
ארגון ה-OECD, בהשפעת המדינות החברות ובעיקר צרפת, מבקש לערוך רפורמה מקיפה בנושא מיסוי חברות רב-לאומיות. הכוונה היא להתמקד בעיקר בתכנון המס של חברות בתחום האינטרנט, כמו גוגל ומייקרוסופט. גם רשות המסים בישראל החלה לבחון את הסוגיה. להרחבה בעניין זה, ראו: האם גוגל חייבת במיסים בישראל?
ארגון ה-OECD
לאחרונה, ארגון ה-OECD פרסם את תוכנית הפעולה שלו בנושא הסטת רווחים ושחיקת בסיס המס: Action Plan on Base Erosion and Profit Shifting. תכנית הפעולה של ארגון ה-OECD באה בעקבות קריאת שרי האוצר של ה-G20 לארגון ה-OECD לטפל בסוגיה של הסטת רווחים ושחיקת בסיס המס באופן מתואם ומקיף. תכנית הפעולה של ארגון ה-OECD אמורה לסייע למדינות החברות בארגון ליצור חקיקה מתאימה וכן תיאום בין המדינות בעניין זה.
תכנון המס של התאגידים הרב-לאומיים
תאגידים רב לאומיים מצליחים להפחית את חבות המס שלהם בצורה משמעותית באמצעות הסכמים בין-חברתיים וניתוב הכנסות לחברות אחרות בקבוצה הכפופות לשיעורי מס נמוכים, ובמיוחד למקלטי מס. המטרה היא לייחס הוצאות במדינות עם שיעורי מס גבוהים והכנסות במדינות עם שיעורי מס נמוכים. סוגיה זאת מכונה "מחירי העברה".
להרחבה בנושא מקלטי מס, ראו: מקלטי מס - המדריך לתכנון מס
להרחבה בנושא מחירי העברה, ראו: מדריך למחירי העברה (Transfer Pricing) כולל המלצות לתכנוני מס.
ראו גם:
התוכנית של ה-OECD למאבק בתכנוני מס
התכנית של ה-OECD
תכנית הפעולה של ארגון ה-OECD מורכבת מ-15 פעולות שונות, בין היתר, פיתוח כללים בנושאי סיכול תכנוני מס המנצלים אמנות-מס, מניעת התחמקות מלאכותית מסטאטוס של מוסד קבע, קידום כללים בנושא מחירי העברה שימנעו הסטת רווחים ע"י העברת נכסים בלתי-מוחשיים בין חברות באותה הקבוצה, מניעת העברת סיכונים או הקצאה חריגה של הון בין חברות בקבוצה ואיסור על עריכת עסקאות בין חברות בקבוצה שתחת תנאים דומים לא היו מתקיימות מול צדדים שלישיים, לרבות חובת גילוי לגבי כל הסדר תכנון מס אגרסיבי.
להרחבה בנושא "מוסד קבע", ראו: "מוסד קבע" באמנות המס
בדיקת תכנון המס של גוגל
רשויות המס ברחבי העולם, ובכלל זה רשות המסים בישראל, החלו בשנים האחרונות לבחון את תכנון המס של חברת גוגל. רשות המסים בישראל מבקשת לבחון איזה חלק מההכנסות של גוגל ניתן לייחס לישראל? למרות שגוגל אינה רושמת רווחים מפרסום באינטרנט בישראל, רשות המסים סבורה כי ניתן לייחס חלק מההכנסות של גוגל אירלנד (בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה) לישראל.
אחת מהשאלות המשפטיות בהקשר זה היא, האם אדם העושה שימוש בשירותי פרסום במנוע החיפוש גוגל, חייב לנכות מס במקור במדינה בה הוא תושב? סוגיה זאת מורכבת ותלויה בשאלה האם מנוע החיפוש המופעל על ידי חברת גוגל אירלנד יוצר מוסד קבע במדינה האחרת? עקרונית, מדובר בעסקאות למתן שירותים, וניתן לטעון בהסתמך על עמדת ארגון ה-OECD שהעסקאות שמבצעת גוגל, גם אם לכאורה מתבצעות בישראל, נחשבות לעסקאות שנעשו בחו"ל. טענה זאת מתבססת על העובדה הפשוטה לפיה השרתים של גוגל ממוקמים מחוץ לישראל. ראו גם: האם אתר אינטרנט יוצר מוסד קבע.
חוזר מקצועי בעניין הרווחים של חברות האינטרנט
רשות המסים טוענת כי חברות אינטרנט כמו גוגל ופייסבוק יש הכנסות בישראל, בין היתר מכספי הפרסום שזורמים אליהן, המוערכות ב–500 מיליון שקל עד מיליארד שקל בשנה, אך כמעט אינן משלמות מסים בישראל.
רשות המסים בישראל מגבשת כעת חוזר מקצועי למיסוי חברות אינטרנט וחברות רב־לאומיות, ובעקבותיו תתחיל הרשות בהוצאת שומות חדשות. המיסוי יתבסס על המבחן הטריטוריאלי ברווחי החברה - כלומר, החלק שמתבצע בישראל - בניגוד למצב שבו חברה משלמת מס בעיקר על פי המדינה שבה היא רשומה או שממנה היא מנהלת את עסקיה. המבחן הבולט במיסוי יהיה מבחן "מרב הזיקות הכלכליות" של החברה, אשר יתמקד על מקור הרווח הכלכלי הריאלי גם בחברות שפעילותן וירטואלית. בחודש אפריל 2015 פורסם חוזר מס הכנסה בנושא מיסוי חברות אינטרנט
השומות החדשות שיוצאו לחברות האינטרנט יתבצעו על בסיס בדיקות מעמיקות של מחירי העברה (מחירי מכירה בין חברות באותה קבוצה) נאותים, שעיקרם עסקות בתוך תאגיד - למשל, בין חברה בת לחברה אם. ברשות המסים ינסו להוציא שומות לפי מחירי העברה ריאליים. נראה כי חישוב הרווחים לא יתבסס על נתוני החברות בלבד. נראה כי מבחן המס לא יהיה מיקום השרת, אלא מקור ההכנסות.
להרחבה בעניין זה, ראו: מדריך מיסוי חברות אינטרנט
להרחבה בעניין מיסוי הכנסות מהאינטרנט, ראו: מדריך למיסוי סחר אלקטרוני
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
