מבוא למחירי העברה 

10 בדצמבר 2008

תאגידים רבים נאלצים להתעמת עם רשויות המס בישראל ובמדינות אחרות בעולם בסוגיית "מחירי העברה" (Transfer Pricing). מחירי העברה מוגדרים כמחיר לנכס, לשירות או לזכות, אשר נקבע בשל יחסים מיוחדים בין צדדים, באופן שהופקו מן העסקה פחות רווחים או יותר רווחים, מאשר היו מופקים אילו נקבעו המחירים במחירי השוק. עסקאות בין צדדים קשורים יכולות לכלול, בין היתר, מכר של טובין, מכר שירותים, מתן הלוואות, העמדת בטחונות ועוד.

סוגייה זאת נחשבת לאחת הסוגיות הסבוכות במדיניות מס בכלל, ובמיסוי הבינלאומי בפרט. על מנת להבין עניין זה נזכיר, כי חלק מהפעילות העסקית של מיזמים רב-לאומיים מתבצע בתוככי חברות הנמצאות בבעלות זהה או בין חברות בעלות יחסים מיוחדים. כך לדוגמה, מקובל להקים חברת היי-טק במבנה של חברה-אם וחברה-בת, באופן שבו חברה ישראלית משמשת מרכז פיתוח בלבד ומוכרת שירותים לחברה-האם הזרה. כאשר החברה הישראלית היא בעלת מעמד של "מפעל מאושר", הזכאית לפטור ממס על הכנסותיה, יהיה עדיף לנתב את הרווחים לישראל. במקרה כזה, קיים תמריץ להגדיל את תשלומי המו"פ המשולמים על ידי החברה הזרה לחברה-הבת הישראלית. מדובר, למעשה, בהעברה של חלק מהרווח מכיס אחד למשנהו.

העסקאות בין החברות הקשורות יכולות לכלול, מלבד מתן שירותים, גם מכר טובין, רשיונות לניצול קניין רוחני, הסכמי הלוואה ועוד. בכל המקרים, כפי שנבהיר, מחיר העסקאות אינו משקף בהכרח את מחיר השוק שלהן. אחת מהמטרות של בעלי השליטה ביצירת המיזם הרב-לאומי היא, לנתב רווחים לעבר החברה המצויה במדינה בעלת שיעורי מס נמוכים ולהתחייב בהוצאות במדינה בעלת שיעורי מס גבוהים. אפשרות נוספת היא, לנתב את ההכנסות לחברה שברשותה הפסדים עסקיים המועברים לשנים הבאות. שיעורי מס נמוכים במקלטי מס מהווים תמריץ לנתב את עיקר ההכנסות לשם. כך, הטכניקה של השימוש במחירי העברה ביחד עם מקלטי מס מהווה את תכנון המס האולטמטיבי בחיי העסק.

הטענה היא, כי המחירים הנקבעים בין הצדדים בתוככי מיזם רב-לאומי, אינם מושפעים בהכרח משיקולי רווח לכל חברה בנפרד, אלא משיקולי רווח לשתי החברות במאוחד. לבעלי השליטה חשוב יותר הרווח של המיזם לאחר מס, מאשר רווחי כל חברה בנפרד. במצבים אלו, פקיד השומה עשוי להתעלם מהמחיר שנקבע לעסקה על ידי הצדדים ולקבוע בעצמו את המחיר "האמיתי".

תכנון מס מעין זה, באמצעות ניתוב הכנסות ממדינה אחת לאחרת, גורם לכאב ראש רציני לכל רשויות המס בעולם. המצב האופטימלי הוא, שכל מדינה תוכל להטיל מס על הרווח האמיתי שהופק בה. אולם, הדרך להשגת מטרה זאת אינה פשוטה. חשוב להדגיש, כי המחירים הנקבעים בין צדדים תלויים לא בהכרח מעיד על הפחתה בלתי נאותה של המס. כמו כן, קיים קושי רב לחשוף את "המחיר האמיתי" (הכלכלי) של העסקה. נוסיף לכך, שלא תמיד יש לרשויות המס מדיניות ברורה בעניין, וכך מהווה סוגייה זאת שדה קרב בין הרשויות לנישומים, המנסים לשכנע את פקיד השומה כי המחירים שנקבעו הם נאותים.

אין ספק, כי אבי-אבות תכנוני המס של המיזם הרב-לאומי הוא השימוש במחירי העברה ובהקשר זה ברור, כי לנישומים "המחזיקים" במידע הרלוונטי, יש יתרון מובהק ביחס לרשויות המס. נראה לכאורה, כי כיום בעידן של גלובליזציה, מדובר במלחמה כמעט אבודה של רשויות המס; בעוד שלמדינה הריבונית יש שיקול דעת אבסלוטי ביחס לשיעורי המס, אין הדבר כן ביחס לבסיס המס.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד