פסיקה בנושא תושבות החברה

שליטה וניהול|בית משפט|פקיד שומה

 
ד"ר אבי נוב, עו"ד

ינואר 2011

פקודת מס הכנסה אינה מגדירה את המונח "שליטה וניהול" ומשכך, התעוררו גישות שונות באשר לפרשנות המונח. מקור התיבה "שליטה וניהול" הוא במשפט האנגלי. מונח זה מופיע בפקודת מס הכנסה המנדטורית, ומי שביקש להתמודד עם משמעות המונח, נדרש לפנות לחוק האנגלי ולפסיקה הרלוונטית באנגליה ומושבותיה.

ישנם מספר מועט של פסקי דין ישראליים מהם ניתן ללמוד על פרשנות המונח "שליטה וניהול" בפקודת מס הכנסה.

1. סולל בונה
בפרשת סולל בונה בית המשפט המחוזי ניתח את המונח "שליטה וניהול". השאלה שבה דן בית המשפט היתה, האם סולל בונה חייבת בהיטל, על פי חוק היטל רכוש (הוראת שעה) התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק ההיטל"). החיוב על-פי חוק ההיטל חל על "תושב ישראל" כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, ואשר הוגדר כ"חבר שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל". בית-המשפט בפרשת סולל בונה סקר את הגישות השונות באשר לפרשנות המונח "שליטה וניהול". להרחבה בעניין זה, ראו: סולל בונה ארצות חוץ נגד פקיד שומה - תקציר פסק דין.

2. אברהם בז'ה
בפרשת בז'ה, השופט רובינשטיין מסביר כי המשמעות של הביטוי "השליטה בו וניהולו מופעלים בישראל" היא, שנחוץ בסיס של ממש של שליטה וניהול בארץ, כדי שיראו את ההכנסה כאילו הופקה בישראל (ראו: ע"א 8570/06, פקיד שומה תל אביב 5 ואח' נ' אברהם בז'ה ואח').

3. זיו האפט
בפסק הדין בעניין זיו האפט שניתן על ידי השופטת ורדה אלשיך ביום 23 פברואר 2011, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבע כי יש להתחשב ב"מרכז הכובד היחסי" כמבחן נוסף לבחינת תושבות החברה. להרחבה בעניין זה, ראו: זיו האפט חברה לנאמנויות - תקציר פסק דין

4. ניאגו
פסק הדין בעניין ניאגו שניתן על ידי השופט אלטוביה מגן בינואר 2012, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הינו פסק דין תקדימי בנושא שליטה וניהול. בית המשפט הסתמך על מגוון עדויות, לרבות פרוטוקולים של החברה הזרה, כדי להגיע למסקנה כי הפלטפורמה התאגידית הזרה לא הייתה עצמאית והיא נוהלה מישראל. להרחבה ראו: יצחק ניאגו ז"ל נ' פקיד שומה כפר סבא - תקציר פסק דין. על פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט עליון אשר נדחה, 

ראו:  רחל ניאגו ואח' נ' פקיד שומה כפר סבא

5. ינקו וייס
פסק הדין בעניין ינקו וייס שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי הבחינה של השליטה והניהול של חברה, אינה מתייחסת למקום קבלת החלטה בודדת אלא לגבי כלל ההחלטות והפעילות של החברה. כמו כן, בית המשפט קובע כי הבחינה אינה מתייחסת למקום בו התקבלה ההחלטה באופן פורמאלי כמו מקום כינוס ישיבות הדירקטוריון של החברה, אלא למקום שבו מתקבלות ההחלטות בפועל. בית המשפט קובע כי אם התקבלה החלטה פורמאלית על ידי אדם בחו"ל, יש להמשיך ולבחון האם אותו אדם כפוף לשיקול דעתו של אדם אחר השוהה בישראל שקיבל את ההחלטה בפועל. ראו: ינקו וייס נגד פקיד שומה חולון

ראו גם:

"שליטה וניהול" - תושבות התאגיד: עמדת רשות המסים

תושבות החברה באמנות המס של ישראל

אתגר חדש במקלטי המס

להרחבה בנושא קביעת תושבות התאגיד, ראו: מדריך לתושבות לענייני מס.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים