יצחק ניאגו נ' פקיד שומה כ"ס - תקציר פסק דין

עמ"ה 1029/00 - יצחק ניאגו ז"ל נ' פקיד שומה כפר סבא

שליטה וניהול|תכנון מס 

ד"ר אבי נוב, עו"ד

ינואר 2012 

רקע עובדתי

חברת ATX יצוא בע"מ היא חברה ישראלית אשר נוסדה בשנת 1987 (להלן "החברה הישראלית") ובעלי המניות שלה היו יצחק ניאגו ז"ל ורחל ניאגו (להלן "המערערים").

בשנת 1990 יסדו המערערים חברה בשם דומה - ATX LTD אשר נוסדה במקלט המס הידוע כאיי הבהאמס אליה העבירו את הפעילות העסקית שלהם בקשר ללקוחות בחו"ל (להלן "החברה הזרה").

החברה הישראלית הנפיקה בשנת 1993 את מניותיה בבורסה בישראל ונדרשה לשם כך להעביר את הפעילות של החברה הזרה לחברה הישראלית. בסמוך לכך הוסכם כי החברה הישראלית תרכוש את הפעילות של החברה הזרה תמורת 22.4 מיליון שקלים ובאותו יום החברה הזרה חילקה לבעלי מניותיה (המערערים) דיבידנד השווה ערך ל 22.4 מיליון שקלים.

טענות הצדדים

פקיד השומה טען, בין היתר, כי ההכנסות מדיבידנד חייבות במס בישראל מכוח הוראות סעיף 2(4) לפקודה מכיוון שהחברה הזרה הינה חברה שבשליטה וניהול מישראל. לחילופין, טען כי מכירת פעילות החברה וחלוקת הדיבידנדים, אינה אלא תחילת פירוק החברה והכספים שקיבלו המערערים בגין מכירת מניות החברה אגב פירוקה חייבים במס מכוח הוראות סעיפים 93 ו -89 (ב) לפקודה. לחילופי חילופין, הוא טען כי מדובר בעסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה. ראו גם: ינקו וייס החזקות בע"מ נגד פקיד שומה חולון.

המערערים טענו מנגד כי הדירקטורים בחברה הזרה אינם תושבי ישראל, הישיבות של החברה הזרה בוצעו בחו"ל והניהול בוצע בחו"ל. לחילופין, המערערים טענו כי מדובר בחברה זרה אשר חילקה דיבידנד לתושבי ישראל ואשר בשל העובדה שהוא נתקבל לראשונה מחוץ לישראל (לפני הרפורמה במס) אינו חייב כלל במס בישראל.

פסק הדין

בפסק הדין בע"א 8570/06 פקיד השומה תל אביב 5 נ' אברהם בז'ה ואח' נקבע (שם, פסקה ל"ב): "...באשר ל"עסק" - החלופה הראשונה בסעיף - נדרש, כי "השליטה בו וניהולו מופעלים בישראל"; דהיינו, נחוץ בסיס של ממש של שליטה וניהול בארץ, כדי שיראו את ההכנסה כאילו הופקה בישראל".

המערערים טענו כי עסקי החברה מנוהלים על ידי מנהליה ועובדיה היושבים בחוץ לארץ, ולביסוס טענה זו הצביעו המערערים על אלה:

א. דירקטוריון החברה מנה שלושה חברים, ומקום מושבם בחוץ לארץ.

ב. ישיבות הדירקטוריון התקיימו בחוץ לארץ והחלטות הדירקטוריון התקבלו על ידי הדירקטורים באופן עצמאי וללא התערבות בעלי המניות.

ג. הדירקטורים בחברה היו בעלי ידע בתחומים שונים רלבנטיים לפעילות החברה.

ד. משרדה המרכזי של החברה שכן בז'נבה ונוהל על ידי עובדים מקומיים. בנוסף החזיקה החברה משרד באמסטרדם ומשרד נוסף בניו יורק. ריכוז ההזמנות מרחבי העולם, ניהול הכספים, הנפקת חשבוניות, קבלות ומכתבי אשראי בוצעו ממשרדי החברה.

בית המשפט קבע כי מהראיות שהונחו בפניו עולה כי לא היה לחברה צורך להחזיק מפעלים או עובדים ובהתחשב בדרכי התקשורת המודרניים (אינטרנט, פקס, טלפון ואמצעי תקשורת אחרים) לא היה צורך ממשי במקום פיזי לריכוז הפעילות העסקית של החברה וזו יכולה הייתה להתבצע בכל מקום בו מצוי אמצעי תקשורת מתאים. בית המשפט קובע כדלקמן:

"בנסיבות אלה, נראה שהפעילות העסקית הכרוכה בתיווך בין יצרני טכסטיל ישראליים לבין לקוחות בחוץ לארץ, לא הייתה נפגעת באופן מהותי אילו לא הייתה קמה החברה. ממילא, אין במנגנון התאגידי הכולל דירקטוריון, משרדים, חשבון בנק ועוד, עליו הצביעו המערערים, כדי ללמד על קיום ממשי של ישות תאגידית עצמאית ונפרדת מהחברה הישראלית ו/או מהמערערים אלא על פלטפורמה תאגידית מלאכותית שהוקמה בשנת 1990 על ידי המערערים לצורך הפרדה מלאכותית של החלק העיקרי בעסקי החברה הישראלית הנוגע לשיווק טכסטיל בארה"ב ובחוץ לארץ".

בית המשפט מבסס את קביעותיו על חומר הראיות שנאסף על ידי רשות המסים, ובכלל זה פרוטוקולים של החברה הזרה. בית המשפט קובע כי מדובר בהחלטות קצרות ולקוניות ללא כל רמז לדיונים או הערות ביחס לנושאים שלכאורה עמדו על סדר היום. כמו כן, השכל הישר מחייב שבעניינים הנוגעים לקיומה העסקי של החברה ישקף פרוטוקול הדיון את אופן קבלת ההחלטה. בית המשפט מגיע למסקנה כי ההחלטות ברמת מדיניות כוללת, כמו ההחלטות הניהוליות היום-יומיות, התקבלו שלא על יד מי שכונו מנהלי החברה.

לסיכום עניין זה, בית המשפט קובע כי:

"המערערים נסמכו על פסיקה אנגלית לפיה מקום "השליטה והניהול" יהיה המקום בו "נקבעת המדיניות העסקית המהותית של החברה ובו מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות" (סעיף 34 לסיכומים). נוכח האמור עד כאן, אין ספק שהמדיניות העסקית וההחלטות האסטרטגיות ובכלל בכל הקשור לעסקי שיווק הטכסטיל בארה"ב ובחוץ לארץ ובוודאי ביחס לאשראי שניתן ליצרנים הישראליים, התקבלו על ידי המערערים ו/או דורון ואליהו בישראל ובפועל הפלטפורמה התאגידית שהקימו המערערים באיי הבהאמס ו/או בג'נבה לא השפיעה באופן מהותי על העסקים שלכאורה ניהלה החברה".

מדובר ללא ספק בפסק דין תקדימי מבחינת ההשלכות על היבטי המס של חברות זרות בשליטה של תושבי ישראל. אציין, עם זאת, כי מדובר בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ולפיכך אינו בגדר פסיקה מחייבת.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי