ניכוי מס במקור לתושב חוץ

הכנסה|תשלום|תושב ישראל|פקיד שומה

ינואר 2009

סעיף 170 לפקודה

סעיף 170(א) ל"פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961" [להלן - "הפקודה"] מטיל חובת ניכוי מס הכנסה במקור על המשלם לאדם שאינו תושב ישראל, לו או לאחר בשבילו, כל הכנסה חייבת לפי פקודה זו, שאינה הכנסה שממנה נוכה מס לפי סעיפים 161 ו-164, בשיעור של 25% אם מקבל התשלום הוא יחיד, ומס בשיעור המוטל לפי הסעיפים 126 ו- 127 אם מקבל התשלום הוא חבר בני אדם.

מסעיף זה עולה כי, המשלם מהווה "צינור" גביה בעבור רשויות המס בישראל של סכום המס אותו חייב תושב חוץ בישראל. המס מנוכה במקור מסכום התמורה המשולמת לתושב החוץ.

לפי לשון הסעיף, ישנם מספר תנאים מקדמיים להפעלתו:

א’ - בוצע תשלום בפועל

ב’ - תשלום למי שאינו תושב ישראל

ג’ - התשלום הינו "הכנסה חייבת לפי פקודה זו"

ד’ - מההכנסה לא נוכה מס במקור לפי סעיפים 161 ו-164 לפקודה

ה’ - לא הוכח להנחת דעת פקיד השומה כי המס שולם או ישולם בדרך אחרת.

מהי - "הכנסה חייבת לפי פקודה זאת" (תנאי מקדמי ג' לעיל)?

יש להבחין בין שני מצבים:

• "הכנסה חייבת" על פי הדין הפנימי
• הכנסה חייבת על פי ההוראות הקבועות באמנות למניעת מיסי כפל

לעניין הדין הפנימי, סעיף 2 לפקודה, בנוסחו שבעקבות "תיקון 132"(1), קובע חיוב במס על בסיס טריטוריאלי בקשר להכנסותיו של תושב חוץ, אשר הופקו בישראל. על פי הוראות הסעיף - הכנסה של תושב חוץ תהיה חייבת במס בישראל רק אם היא הופקה, או נצמחה, בגבולות מדינת ישראל. לעניין דין האמנה, יש לבדוק את הוראות האמנה הרלוונטית. ראו: המדריך לאמנות המס.

במאי 1993 פורסמה הוראת ביצוע 34/93 לעניין ניכוי מס במקור מתשלומים לתושבי חוץ [להלן - "הוראת הביצוע"]. הוראת הביצוע הטילה אחריות על הבנקים לביצוע ניכוי המס במקור, והיא קבעה כללים ברורים בקשר למתן פטור אוטומטי מניכוי מס במקור.

אם אין חיוב במס, אין ניכוי במקור

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי