הטבות מס לחברות תוכנה עם מעט עובדים 

פעילות ייצורית|מפעל תעשייתי|עידוד השקעות הון 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

פברואר 2015 

חברות תוכנה ו/או אפליקציות מקיימות לרוב את עיקר התנאים הקבועים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט‑1959, הן מבצעות "פעילות ייצורית" בתחום פיתוח תוכנה וזו עיקר פעילותן, הן לרוב נחשבות מפעל "בר תחרות", כהגדרת מונח זה בסעיף 18א לחוק, והן עומדות בתנאים הקבועים בחוק ל"חברה מועדפת". השאלה היא האם ניתן לראות פעילות של חברת תוכנה הפועלת על ידי מספר מצומצם של אנשים כ"מפעל" המקיים את הוראות החוק? ראו גם: מס חברות מופחת לחברות תוכנה 

מהו מפעל תעשייתי?

התנאי הבסיסי לזכאות להטבות מס כ"מפעל מועדף" נוגעת להגדרת "מפעל תעשייתי". סעיף 51 לחוק מגדיר "מפעל תעשייתי", כך:

"מפעל תעשייתי" ‑ מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, למעט כל אחד מאלה: ... בהגדרה זו, "פעילות ייצורית" ‑ לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, ומחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי...". 

פסקי דין רבים עסקו בשאלה, מהי "פעילות ייצורית", ומהו "מפעל תעשייתי" לעניין יישום הוראות החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט‑1959. החוק בנוסחו משנת 1959 אינו מגדיר מהו "מפעל", וגם אינו קובע מהו מספר המועסקים המינימאלי היוצר "מפעל". 

פסיקת בתי המשפט

פסקי דין מעטים עסקו בשאלה מהו גודלו של "מפעל"? כך לדוגמא, בעניין צבי סבו, נאמר כדלקמן: "...אין לדעתי לתת משקל רב מדי לשאלת גודלו של המפעל ומספר המכונות החדישות שבו, שהרי מטרת החוק, אליה אתיחס להלן, יכולה להיות מושגת גם במפעל קטן המנצל באופן יעיל מכונות ישנות. ובהמשך הדברים נקבע: "מספר העובדים המועסקים (במקרה זה 5, א.נ.) אכן אינו גדול אך הליכי הייצור, כמתואר בתצהירו של מר סבו, בודאי שאינם פרימיטיביים."

מצד שני, בפסק הדין בעניין בזק קולור, נקבע, כי העסקת שלושה עובדים איננה עולה כדי מפעל. אלא שבמקרה זה, דחיית עמדת הנישום נבעה מכך שבית המשפט הגיע למסקנה כי מדובר ב"מתן שירותים" ולא ב"ייצור". 

עמדת רשות המיסים

רשות המיסים לא קבעה במפורש בחוזר מס הכנסה ו/או בהוראת ביצוע ו/או בכל מסמך פומבי אחר, מהו מינימום המועסקים ב"מפעל" לצורך עמידה בתנאי החוק לעידוד השקעות הון. עם זאת, בהוראת הביצוע של רשות המסים לעניין יישום החוק נאמר כך: "במהלך השנים נקבעו בפסיקה מספר קריטריונים אשר עשויים לסייע לנו בבחינת פעילותו הייצורית של מפעל, כגון: היקף פעילותו הכללית של המפעל, מספר עובדי הייצור במפעל, מספר המכונות במפעל, בחינת שלבי הייצור, מספרם וטיבם, הפיכתו של יש מוחשי אחד ליש מוחשי אחר וכו'. יודגש, קריטריונים אלה יש לבחון בהתאם לנסיבות ובזהירות יתרה. כך למשל, במידה ומספר עובדי הייצור ו/או הפיתוח נמוך במיוחד וכתוצאה מכך עולה ספק בדבר היקף פעילותו הייצורית של המפעל ניתן להיעזר במחלקת חוקי העידוד בחטיבה המקצועית." כפי שניתן לראות מהמסמך האמור, לא נקבע מספר עובדים מינימאלי לצורך קבלת ההטבות. 

החלטות מיסוי

בהחלטות מיסוי של רשות המסים אשר פורסמו בשנים האחרונות ניתנו אישורים לחברות שהעסיקו שמונה עובדים (החלטת מיסוי 14/08) או עשרה עובדים (החלטת מיסוי 16/08). עם זאת, בהחלטת מיסוי 54/06 ניתן אישור לחברה שבה שלושה עובדים המועסקים בפיתוח לצד מועסקים בתפקידים אחרים.

בסופו של יום, ניתן להגיע להסדרים עם רשות המסים לעניין הזכאות להטבות המס בחוק לעידוד השקעות הון, גם במספר עובדים מינימאליים, במיוחד אם ניתן להבטיח הגדלה של מספר העובדים בשנים הבאות. 

ראו גם: 

הטבות מס למפעל מועדף.
החלטת מיסוי בעניין חברת תוכנה

להרחבה בנושא החוק לעידוד השקעות הון, ראו: מדריך הטבות מס - עידוד השקעות ואסטרטגיות לתכנון מס

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים