מיסוי תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל

בית משפט|גוגל|פייסבוק|מעמ|בית משפט|עסקה 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

מרץ 2014 

בית המשפט העליון דן לאחרונה בנושא גביית מע"מ מתאגידים בינלאומיים כמו גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook), וקבע כי המיסוי על עסקאות או פעילות המבוצעת באינטרנט מעורר שאלות מורכבות בעלות השלכה רחבה, וכי יש לאפשר למדינה להסדיר את הנושא בחקיקה או בדרך של פרשנות הוראות החוק הקיימות באמצעות פרסום חוזר מס הכנסה. 

ראו גם:

מיסוי הכנסות מפרסומות של גוגל

האם גוגל חייבת במיסים בישראל?

מיסוי הכנסות של חברות אינטרנט
 

סוגיית המיסוי של התאגידים הבינלאומיים הנותנים שירותים ומוכרים סחורות לישראלים נדונה בעתירה אשר הוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בפני כב' השופטים: י. דנציגר, ע. פוגלמן וי. עמית (בג"ץ 6845/13 גיא אופיר עו"ד נ. שר האוצר) נגד שר האוצר ומנהל רשות המסים. בעתירה התבקש בית המשפט להורות לשר האוצר ומנהל רשות המסים לגבות מס ערך מוסף מתאגידים רב-לאומיים כגון "גוגל" ו"פייסבוק", הפועלים בישראל. 

עמדת העותר

לשיטתו של העותר, אותם תאגידים מקיימים בישראל פעילות עסקית ענפה הכוללת רישום עשרות סימני מסחר בישראל, התקשרות בעברית עם לקוחות ישראלים, תשלום בשקלים, התאמת השירות למשק הישראלי, שיווק לגיוס לקוחות ישראלים ועוד. עם זאת, הם אינם נדרשים לשלם מע"מ באופן שלדעת העותר יוצר להם יתרון בלתי הוגן על פני תאגידים ישראליים המתחרים בהם. 

לטענת העותר, יש לנהוג בתאגידים בינלאומיים כפי שנוהגים ביתר הנישומים בישראל, דהיינו לשלוח אליהם דרישה לתשלום מס ורק לאחר מכן לאפשר להם לשכנע את רשות המס מדוע אין לחייבם במס. 

עוד טען העותר נגד מבחן "מיקום השרת" שבו משתמשים מדינות רבות בעולם ובכלל זה רשות המיסים בישראל, כדי לקבוע האם עסקה שנעשתה באמצעות האינטרנט בוצעה בישראל, וטען כי מדובר במבחן ארכאי ומיושן שיש להחליפו ב"מבחן המהות ופלח השוק שאליו פונה נותן השירות". 

להרחבה בעניין זה, ראו:

מוסד קבע באמנות למניעת כפל מס

יישום כללי מוסד קבע על מסחר באינטרנט

האם אתר אינטרנט יוצר מוסד קבע?
 

עמדת רשות המסים

רשות המסים טענה כי ככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים המבוצעת דרך רשת האינטרנט, החלת הוראות חוק המע"מ היא מורכבת יותר, שכן נשאלת השאלה מהו "מקומה" של פעילות המתבצעת באינטרנט וכיצד משליך הדבר על רישום תאגידים אלו בישראל. לשיטת רשות המסים, "מהפכת האינטרנט" יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי, ולכן יש להביא בחשבון לא רק את דיני המס הישראלים, אלא גם את אלו של מדינות אחרות.

רשות המסים גם ציינה בהקשר זה כי ארגון ה-OECD, פרסם ביולי 2013, מסמך שכותרתו “Action Plan on Base Erosion and Profit Shifting” העוסק בשאלות הללו ואחרות ובדרכים אפשריות להתמודדות עמן. לעניין זה, ראו: שינויים במיסוי רווחים באינטרנט.

לסיכום, רשות המסים הסבירה כי הסוגיה עומדת כרגע על המדוכה ובתקופה הקרובה צפוי להתפרסם חוזר מקצועי בעניין. 


התשתית  הנורמטיבית

סעיף 2 רישה לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו‑1975 (להלן: החוק) קובע כי "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף". "עסקה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק כ"מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו". פרק ד' לחוק שעניינו "מקום העסקה" קובע בסעיף 14 כי "יראו נכס כנמכר בישראל אם הנכס היה בישראל בעת מסירתו לקונה, או אם יוצא מישראל, ובנכס בלתי מוחשי ‑ אם המוכר הוא תושב ישראל". סעיף 15 לחוק קובע: 

"במתן שירות או בניהול פעילות

15.  (א)   יראו שירות כניתן בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)   נתן אותו מי שעסקו בישראל; מי שיש לו סוכן או סניף בישראל יראוהו, לענין זה, כמי שעסקו בישראל;

(2)   הוא ניתן לתושב ישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל;

(3)   הוא ניתן לגבי נכסים המצויים בישראל.

(ב)   יראו פעילות כמנוהלת בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)   היא התנהלה כולה או מרביתה בישראל;

(2)   ניהל אותה מי שעיקר פעילותו בישראל והיא בתחום הפעילות שהוא מנהל;

(3)   היא החלק שנוהל בישראל מפעילות שמרביתה נוהלה מחוץ לישראל. 

סעיף 52 לחוק קובע כי "עוסק, מלכ"ר ומוסד כספי חייבים ברישום, במועד ובדרך שנקבעו"; וסעיף 60 לחוק קובע: 

"תושב חוץ שיש לו עסקים או פעילות בישראל

60.  (א)   חייב במס שהוא תושב חוץ, שיש לו עסקים או פעילות בישראל, ימנה תוך שלושים יום לאחר שהחל לעסוק או לפעול בארץ נציג שמקום מגוריו הקבוע הוא בישראל, יודיע על כך למנהל ויצרף הסכמתו של הנציג בכתב.

(ב)   נציג שנתמנה לפי סעיף זה דינו לענין חוק זה כדין החייב במס.

[...]

(ה)   בסעיף זה, "תושב חוץ" ‑ כהגדרתו בסעיף 1 [המגדיר "לגבי חבר בני אדם ‑ חבר בני אדם שנרשם או התאגד רק מחוץ לישראל"], לרבות ‑ [...]

(2)   לגבי חבר בני אדם ‑ אם נתקיים אחד מאלה:

(א)   תאגיד שהשליטה בו וניהולו מופעלים מחוץ לישראל;

(ב)   חברה הרשומה בישראל כחברת חוץ; [...]
 

פסק הדין

בית המשפט, מפי השופט ע' פוגלמן, אליו הצטרפו השופטים י. דנציגר, וי. עמית, דחו את העתירה על הסף מחמת היותה מוקדמת. השופט פוגלמן קבע כי אופן יישומו של חוק המע"מ על תאגידים בינלאומיים, ככל שמדובר בעסקאות או פעילות המבוצעות דרך רשת האינטרנט, עלול לעורר שאלות מורכבות שעשויה להיות להן השלכה רחבה, אך בשל הודעת המדינה על חוזר מתגבש שיעסוק בנושא, יש להותיר לה פרק זמן סביר להסדרת הסוגיה.
 

ראו גם:

מדריך למיסוי סחר אלקטרוני

מדריך לתכנון מס 

לתקצירי פסקי דין נוספים בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי, ראו: פסקי דין מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי   

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים