החוק החדש בעניין הרווחים הכלואים

עידוד השקעות|מיסים|דיבידנד

ד"ר אבי נוב, עו"ד*

נובמבר 2012

תיקון לחוק לעידוד השקעות הון בעניין מיסוי הרווחים הכלואים אושר בכנסת ביום שני, 5 בנובמבר 2012, בקריאה שנייה ושלישית. בחקיקה החדשה נקבעה הוראת שעה לפיה חברות במסלול פטור ממס לפי החוק לעידוד השקעות הון, יחויבו במס חברות מופחת בהתאם לשיעור ההפשרה של הרווחים הכלואים. החקיקה החדשה קובעת מנגנון תמרוץ בשיעור משתנה של חלוקת דיבידנד, כך שככל ששיעור ההפשרה של הרווחים הכלואים גבוה יותר, כך שיעור ההטבה גבוה יותר. התיקון לחוק נתקבל בעקבות החלטת שר האוצר בעניין הרווחים הכלואים. בהמשך פורסם תזכיר החוק בנושא רווחים כלואים, ומאוחר יותר פורסמה הצעת חוק הרווחים הכלואים. הצעת החוק הזאת אושרה בכנסת כאמור לעיל עם מספר שינויים.

רקע כללי

החוק לעידוד השקעות הון לפני תיקונו בתיקון מספר 68 לעידוד השקעות הון קבע מסלול פטור ממס על רווחים שהופקו במפעל תעשייתי או מוטב. אלא, שהחוק קבע כי בעת חלוקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל שהושגה בתקופה שבה הייתה החברה פטורה ממס חברות, תהיה חייבת החברה, בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס החברות שהייתה חייבת בו אילולא הייתה פטורה ממנו בשנה שבה הופקה ההכנסה.

בדין טרם תיקונו כאמור נקבעו מסלולי הטבות שונים בהתאם לאופי המפעל ולמיקומו מבחינה גיאוגרפית כך שחברות מסוימות נהנו מפטור ממס בגין הכנסותיהם למשך תקופות שנעו בין 10- 15 שנה. הפטור נועד לעודד חברות להשקיע את רווחיהם בישראל ובכך להגדיל את כושר הייצור ואת היקף התעסוקה. הפטור שנקבע בחוק הוגבל עד לשלב בו החברה החליטה לחלקו כדיבידנד לבעלי מניותיה. חברה המשלמת דיבידנד נדרשת לשלם את מס החברות ממנו הופטרה בשיעור של 10%-25%, זאת בנוסף ל-15% מס במקור בגין דיבידנד.

המצב המתואר לעיל גרם לכך שחברות רבות שקיבלו פטור ממס לפי החוק לעידוד השקעות הון, נמנעו מחלוקת דיבידנדים מאותם רווחים על מנת שלא לשאת במס החברות בעת החלוקה. כך נוצר מצב של "רווחים כלואים" בהתאם להגדרת משרד האוצר. עם זאת, תיקון 68 לחוק לעידוד השקעות הון ביטל את המתווה המתואר לעיל וקבע כי במקומו יחולו שיעורי מס קבועים של 6% או 12% (בהתאם לאזור הפיתוח), החל משנת המס 2015, וללא קשר לשיעור השקעת החוץ בחברה. החקיקה החדשה שאושרה בכנסת מתייחסת למצב המשפטי לפני תיקון 68 לחוק כאמור.

החקיקה החדשה

החוק שאושר בכנסת מציע לחייב את אותם רווחים כלואים בשיעור מס מוטב בהתאם לשיעור ההפשרה של אותם הרווחים, כך ששיעור ההטבה ינוע בין 30% ל-60%, ובהתאם שיעור המס שתשלם החברה ינוע בין 40%-70% משיעור המס המקורי אותו הייתה אמורה לשלם, אך לא פחות מ-6% (שנקבע כשיעור מס החברות המוטב המינימאלי).

החקיקה החדשה קובעת גם חובת השקעה בישראל בגובה עד מחצית מהטבת המס שניתנה לחברה (גם זאת באופן התלוי בשיעור ההטבה שקיבלה החברה), כאשר ההשקעה תהיה במפעל תעשייתי, בנכסים המשמשים את המפעל, במו"פ או בשכר של עובדים חדשים שייקלטו בחברה.

השקעה בחברות בנות

במסגרת החקיקה החדשה, נקבע גם כי ההקלות האמורות יחולו גם ביחס לחברות שהיו להן רווחים בלתי מחולקים ועשו בהם שימוש לצורך השקעה בחברות בנות. השאלה כאן היא כיצד יש לפרש את סעיף 51(ח) לחוק לעידוד השקעות הון, טרם תיקונו, שמגדיר דיווידנד כסכום כסף שנתנה חברה מוטבת לבעל שליטה או לתאגיד בשליטתה. האם העברת כספים של חברה מוטבת לחברה בת זרה או רכישת חברה זרה תיחשב כחלוקת דיווידנד? רשות המסים סבורה שכן, אך קיימים גם נימוקים התומכים בעמדה אחרת. להרחבה בעניין זה, ראו: הרווחים שלא כלואים מאמר דעה בעיתון TheMarker. כאמור לעיל, החקיקה החדשה מתייחסת לסוגיה זאת והיא מאפשרת הקלת מס, בדיעבד, ביחס לאותן חברות.

להרחבה בנושא זה, ראו: מדריך למיסוי רווחים כלואים.

להרחבה בנושא החוק לעידוד השקעות הון, ראו: מדריך הטבות מס - עידוד השקעות ואסטרטגיות לתכנון מס

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל: avinov@bezeqint.net

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים