חקיקה חדשה ביחס לחברה נשלטת זרה 

רשות המסים|חברה נשלטת זרה|הכנסות 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

נובמבר 2013 

רשות המסים הגישה הצעת חקיקה לסגירת מספר פרצות מס הקיימות לדבריה במשטר חברה נשלטת זרה, כמפורט להלן. הצעת חקיקה זאת הוגשה במסגרת חוק ההסדרים (תיקון 197 לפקודה), אולם לבסוף הוחלט לקיים דיון נפרד בעניין זה. ביום 11/11/2013 הצעת החקיקה אושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת. ראו גם: הוראות חדשות בנושא חברה נשלטת זרה, וכן -השינויים במסים: טיוטת חוק ההסדרים 2013-2014. 

חברה נשלטת זרה
חברה נשלטת זרה (או בקיצור: חנ"ז) הינה בעיקרון חברה זרה בשליטת תושבי ישראל ואשר רוב הכנסותיה הן הכנסות פסיביות, כמו, ריבית, תמלוגים, ושכר דירה (לרשימת תנאי החנ"ז, ראו להלן). בהתאם למשטר המס בנושא חברה נשלטת זרה, רואים את בעל השליטה הישראלי כאילו קיבל דיבידנד מהחברה הזרה הנשלטת לפי חלקו, על אף שהחברה לא חילקה את הדיבידנד בפועל. ראו גם: חנ"ז - הוראות החוק.

תנאי חנ"ז

כדי להיחשב כחברה נשלטת זרה, צריכים להתקיים חמישה תנאים מצטברים:

1 - החברה צריכה להיות זרה;

2 - תושבי ישראל שולטים ב-50% או יותר ממניות החברה;

3 - מרבית ההכנסות והרווח של החברה הם פסיביים;

4 - המניות בחברה הזרה לא תהינה רשומות למחסר בבורסה, ובאם חלקן נרשמו למסחר - לא יותר מ- 30% ממניות או זכויות החברה הנבחנת כחברה נשלטת זרה הוצעו לציבור.

5 - שיעור המס החל על רווחיה הפסיביים במדינת תושבתה נמוך מ-20%.

ראו גם: הגדרות הפקודה לעניין חנ"ז 

תכנון מס למניעת חנ"ז

ישראלים רבים נקטו במגוון אסטרטגיות של תכנון מס כדי למנוע את תחולת משטר חברה נשלטת זרה. לפיכך, רשות המיסים יזמה הצעת חוק לסגירת חלק קטן מאותם תכנוני מס

אשר מנעו מיסוי ישראלי ביחס לבעלי השליטה הישראליים בחברה הנשלטת הזרה.

לעניין זה ראו גם: תכנון מס למניעת חנ"ז

תכנון מס - שומר מסך

אחד מתכנוני המס הנפוצים למניעת מיסוי חברה נשלטת זרה, מכונה תכנון "שומר מסך". בהתאם לתכנון מס זה מקימים חברת ביניים זרה בין בעל השליטה הישראלי לבין החברה הזרה שמפיקה את ההכנסות הפאסיביות (החברה הנשלטת הזרה). חברת הביניים צריכה להיות כזו שתיצור "זיכוי מס רעיוני", שיחול כנגד מס ההכנסה הישראלי שנובע מחלוקת הדיבידנד הרעיוני. 

במסגרת הצעת החוק של רשות המסים, נקבע שאין להתחשב ב"זיכוי הרעיוני" בחו"ל, שמטרתו להימנע מתשלום מסים, אלא, כאשר ישולם המס בפועל בחו"ל. המשמעות היא שרק בשנה שבה ישולם המס הזר בחו"ל, הוא יזוכה כנגד ההכנסות הישראליות ובמידת הצורך אף יוחזר לנישום, ששילם אותו. 

ראו לעניין זה גם: תכנון המס של ארזים

תכנון מס - מכירת מניות

רשות המיסים סירבה במשך שנים לקבל את הטענה ביחס למכירה של מניות זרות על ידי "חברה נשלטת זרה", כי אין מדובר ברווח שהוא "הכנסה פסיבית" אלא בהכנסה עסקית שאינה כפופה למיסוי הרעיוני. 

בהצעת החוק של רשות המסים נקבע כי במקרים של מכירת מניות שהוחזקו על ידי "החברה הנשלטת הזרה" מעל לשנה, הרווח ממכירתן ייחשב ל"הכנסה פסיבית" וישולם בגינו "דיבידנד רעיוני". אולם, ביחס להחזקה בתקופה שהיא קצרה משנה אחת, ניתן יהיה להוכיח בפני פקיד השומה שמדובר בהכנסה עסקית. 

שינוי שיעור המס החל על הכנסה פסיבית 

בהצעת החוק של רשות המסים נקבע כי סף שיעור המס החל על הכנסה פסיבית לצורך החלת כללי חברה נשלטת זרה יופחת מ- 20% ל- 15%.
 

שינוי הגדרת רווחים שלא שולמו

בהצעת החוק של רשות המסים נקבע כי דיבידנד שמקבלת חברה נשלטת זרה שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 15% (במקום 20%) לא ייכלל במסגרת הרווחים שלא שולמו. ההחרגה האמורה מותנית בכך ששיעור ההחזקה של החברה הנשלטת הזרה בחברה הזרה מחלקת הדיבידנד (במישרין או בעקיפין), הינו לפחות 10%, וכאשר המחלקת נסחרת בבורסה מחוץ לישראל – 5%.

חישוב ההכנסה והרווחים

בהצעת החוק של רשות המסים נקבע כי חישוב הרווחים שעל בסיסם מחושבת ההכנסה הרעיונית של חברה נשלטת זרה, לגבי חברה תושבת מדינה שאינה גומלת (שאינה מדינת אמנה), לא ייעשה על פי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, אלא על פי דיני המס בישראל. ביחס לחברה נשלטת זרה שהיא תושבת מדינת אמנה, הרווחים ימשיכו להיות מחושבים בהתאם לדיני המס באותה מדינה, אולם נקבעו מספר התאמות, לדוגמא: נטרול הוצאות רעיוניות, או הוספת דיבידנד ורווח הון הפטורים ממס או שאינם מהווים הכנסה במדינת האמנה.

להרחבה בנושא אמנות מס של ישראל, ראו: מדריך אמנות המס של ישראל (כולל תכנוני מס) 

להרחבה בנושא חברה נשלטת זרה, ראו: מדריך להוראות חנ"ז (cfc), כולל המלצות לתכנון מס 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד