במאמר אחר הסברתי כי קיימים דרכים רבות ומגוונות לעקוף את מנגנון החנ"ז. חברת ארזים הציבורית מצאה דרך נוספת לעקוף את מנגנון החנ"ז. ארזים הנמצאת בשליטתו של מאיר גורביץ, פועלת בתחום הנדל"ן המניב (מסחרי, משרדים, תעשייה קלה, בידור ומגורים) באירופה. ארזים השקיעה מאמצים רבים, ובצדק, בהקמת "מבנה אחזקות" מורכב אשר נועד לייעל את התנהלותה העסקית וגם להפחית מיסים. חברת ארזים השכילה לעשות שימוש בחברות תושבות מקלטי מס.

להרחבה בנושא מקלטי מס, ראו: מקלטי מס - המדריך לתכנון מס.

ראו גם: גיברלטר מקלט מס אטרקטיבי.

החברה ההולנדית של ארזים ריכזה את הרווחים (דיבידנד ורווחי הון) מהחברות הבנות, והיא לא שילמה מס על אותם רווחים שקיבלה מכוח הדין המקומי בהולנד. במידה וחברת ארזים הולנד הייתה מחלקת רווחים לחברת האם שלה בג'יברלטר, הרי שהאחרונה הייתה נאלצת לשלם מס ישראלי מכוח מנגנון החנ"ז. ארזים הותירה את הרווחים בחברה ההולנדית.

אחת השאלות שנדונו מול רשות המסים הייתה - האם ארזים הולנד כפופה למשטר החנ"ז? אם היא כפופה למגנון החנ"ז, ארזים הולנד צריכה לשלם מס ישראלי בשיעור של 25% על הרווחים הצבורים שלה. ארזים טענה כי הרווחים של ארזים הולנד אינם כפופים לחנ"ז בהתבסס על "זיכוי רעיוני", כמפורט בפסקה הבאה.

זיכוי רעיוני

כשם שחלה חבות במס בהתאם למנגנון החנ"ז שהוא למעשה "מיסוי רעיוני", קיים במקביל מנגנון הנקרא "זיכוי רעיוני", היינו שישראל צריכה להעניק זיכוי כנגד מס זר שאמור היה להשתלם בחו"ל אילו חולק הדיבידנד בפועל מהחברה הזרה לישראל.

במילים אחרות, בחישוב המס שבעלי השליטה חייבים בו, יש לקחת בחשבון זיכוי בגין המס שהיה משולם בחו"ל על הדיבידנד, אילו הייתה החברה הזרה מחלקת את רווחיה לבעלי השליטה בפועל.

זה בדיוק מה שהיה עם ארזים הולנד. אם ארזים הולנד הייתה מחלקת דיבידנד לחברת האם שלה בגיברלטר, היה חל ניכוי מס במקור בהולנד בשיעור של 25%. לפיכך, לאור העובדה שיינתן זיכוי רעיוני בגין כל מס שהיה משולם במקרה של חלוקה בפועל הרי שבמקרה כזה, לא יחול מנגנון החנ"ז בישראל.

פקיד השומה לא קיבל את תכנון המס של ארזים וקבע כי לחברת ארזים היו בשנים 2003 עד 2006, הכנסות מדיבידנד רעיוני, החייבות במס בשיעור 25%. השומות נובעות בעיקרן מהעובדה שפקיד השומה קבע כי ארזים הולנד נחשבת כחנ"ז, ובהתאם לכך קבע פקיד השומה כי הרווחים שלא חולקו באותן שנים ייחשבו כדיבידנד החייב במס בישראל.

אלא, שפקיד השומה נתקל בקשיים משפטיים רבים בקיום הדרישה שלו למיסוי רווחי ההחברות הזרות בשליטת ארזים, ובסופו של דבר הוא נאלץ להתקפל ולהפחית את השומה במסגרת הסכם פשרה. לדעתי, הסכם הפשרה שנחתם עם ארזים מעיד על הקשיים של רשות המסים לגבות מיסים מבעלי שליטה ישראלים המחזיקים בחברות המסווגות כחנ"ז.

סוף מעשה במחשבה תחילה

ישראלים בעלי שליטה בחברות זרות הפועלות בחו"ל יכולים ללמוד מהתנהלותה של ארזים ולשפר את מצבם מול פקיד השומה. בכדי שתכנון המס באמת יעבוד, עורכי דין מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי נדרשים לספק לבעלי השליטה חוות דעת משפטית התומכת במבנה האחזקות ומפרטת את הדין ביחס למשטר החנ"ז הישראלי, תוך התייחסות גם לדיני המס הזרים.