הצהרת הון - מדריך לנישום

מס הכנסה|דיווח|נכסים|הפרש הון

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

אוגוסט 2012

הצהרת הון מאפשרת לרשות המסים לבחון את הכנסתו החייבת המוצהרת של אדם בדוחות המס שהגיש, כמפורט להלן. הצהרת הון היא למעשה הצהרה על רכוש והתחייבויות אשר נישום נדרש להגיש לפקיד השומה לפי סעיף 135 לפקודת מס הכנסה, וזאת בנוסף לדוח המס השנתי. בהצהרת הון, הנישום מצהיר על הנכסים וההתחייבויות שלו לסוף שנה שכבר חלפה או תום שנת מס מוקדמת יותר. ההצהרה מוגשת על גבי טופס 1219 של רשות המיסים. ראו גם: הצהרת הון מתושב חוץ

פקיד השומה שולח לנישום, בדרך כלל כל 3-4 שנים, טופס הצהרת הון, ומבקש ממנו להשלים את הטופס בתוך מספר חודשים. באמצעות השוואת הצהרות הון, יכול פקיד השומה ללמוד על הגידול בהון של הנישום מהצהרת הון קודמת בהשוואה לרמת המחייה והכנסות הנישום שהצהיר עליהן בתקופות בין הצהרות ההון. המטרה היא לבחון אם יש גידול בלתי מוסבר בהון (הפרשי הון), בין הצהרת הון אחת לשנייה.

בעניין זה, המשנה לנשיא חשין, כתוארו אז, הסביר בפסק הדין ע"א 552/02 חנני נ' פקיד שומה חיפה (תקדין):

"אחת הדרכים המקובלות לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה היא בהשוואת הצהרות הון, וכנדרש מהפרש הון בלתי מוסבר העולה מן ההצהרות. ההיגיון המונח ביסודה של דרך זו, היגיון פשוט הוא. קיומו של הפרש הון בלתי מוסבר בין שני מועדים שבהם נערכו הצהרות ההון, מלמד כי בפרק הזמן שבין-לבין היו לנישום תקבולים מסוימים שהגדילו את הונו מעבר להכנסות ולהוצאת המדווחות. מקור תקבולים אלה יכול שיהיה הכנסה חייבת במס או הכנסה ממקורות שאינם חייבים במס. בהיעדר הסבר על מקורות שאינם חייבים במס, נותרת האפשרות הסבירה כי הפרש ההון נובע מהכנסה חייבת במס שלא דווחה כדין. מובן כי מדברים אנו אך בהערכה ובכלי עזר לשומה, וההערכה חייבת שתיעשה בזהירות ובמיומנות".

 

ראו גם: פסק דין ע"א 10704/05 לוגסי נ' פקיד שומה אשקלון (תקדין).

הפרש הון

פקיד השומה יכול לאתר הפרש הון באמצעות סדרת הפעולות הבאות:

  • מסך ההון הנקי בהצהרת ההון משנה מסוימת, מפחיתים את סך ההון הנקי בהצהרת ההון הקודמת לה.
  • מהסכום שמתקבל, מפחיתים את הכנסותיו נטו המדווחות של הנישום ואת הוצאות המחייה (בהתאם לטבלאות, אשר מפורסמות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

אם יש הפרש הון בלתי מוסבר, ההנחה היא שקיים מקור הכנסה החייב במס, שאינו מדווח. כמובן שחזקה זו ניתנת לסתירה. במקרה זה, הנישום יצטרך לספק הסברים על מקורות הכסף.

בהתאם לפסיקת בתי המשפט, גידול הון מעבר להכנסות שנתגלו בדו"חות הנישום, וללא הסבר מתקבל על הדעת, מביא למסקנה כי די בהפרש כדי להוכיח קיומן של הכנסות לא מדווחות (ראו ע"פ 114/75 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 648 (1976); ע"פ 811/78 פרינץ נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2) 365, 368 (1979); ע"א 2/81 שפירא נ' פ"ש חיפה, פ"ד לח(2) 414, 419 (1982). בית המשפט בע"א 1507/97 רפאל בן דוד נ' פ"ש ירושלים (לא פורסם, 12.4.1999) אישר שומה לפי מיטב השפיטה, נוכח הפרשי הון בלתי מוסברים שנמצאו אצל נהג מונית, למרות שספרי החשבונות שלו לא נפסלו.

הסיבות להפרשי הון

יכולות להיות סיבות רבות להפרשי הון, מלבד הכנסות בלתי מדווחות, ובין היתר:

  • מתנות וירושות בין בני המשפחה. בפסיקה נקבע כי במקרה של העברת כספים בין בני משפחה, לנישום שמורה הזכות להוכיח כי הייתה העברת כספים מסוימת, אך במקרה זה הוא יצטרך לספק הסברים על היקף ההעברה.
  • טעויות שבוצעו עקב מילוי לא נכון של דוח שנתי או הצהרת ההון.
  • שכחה של מקורות כספיים כגון הלוואות או חוסר דיווח על נכסים שמומשו בתקופה שבין ההצהרות.

התוצאה של אי-הגשת הצהרת הון

טופס הצהרת ההון נשלח על ידי פקיד השומה בדואר רשום, ולא ניתן לטעון שהטופס לא הגיע. קיימת חזקה שהנישום קיבל את הטופס. סירוב לקבל, דינו כאילו הנישום קיבל את הטופס.

מי שאינו מגיש הצהרת הון במועד שנקבע לכך (בדרך כלל בתוך 120 יום) בצירוף כל המסמכים הנדרשים, עשוי לשלם קנס בגין כל חודש פיגור בהתאם לסעיף 188 (ז) לפקודת מס הכנסה. כמו כן, אי הגשת הצהרת הון מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 215 לפקודה.

רישום פרטים כוזבים בהצהרת הון, או אי-הכללת נכסים מהווים עבירה פלילית על פי הוראות סעיפים 216 ו- 220 לפקודת מס הכנסה. בהתאם לסעיף 216 לפקודת מס הכנסה, אדם אשר ללא סיבה מספקת לא קיים את הדרישה להגשת הצהרת הון והשמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לעניין השומה, כולל מסמכים לאימות הצהרת ההון שלו עובר עבירה פלילית. אם הדבר נעשה בכוונה להתחמק מתשלום מס, ניתן יהיה להגיש כתב אישום לפי סעיף 220 שהיא עבירה חמורה יותר ועונשה כבד יותר.

בהלכת פרומדיקו, בית המשפט העליון קבע כי הסתמכות בתום לב על חוות דעת מקצועית מפי מומחה מיסים תהווה הגנה מפני חבות פלילית. לפיכך, במקרים מסוימים יהיה ניתן להסתמך על חוות דעת משפטית.

טיפים להגשת הצהרת הון

הגשת הצהרת הון אינה משימה פשוטה. חשוב לנקוט בסדרת פעולות, לרבות הפעולות המפורטות להלן:

  • לפני שמגישים הצהרת הון לשנה מסוימת, חשוב לערוך השוואה בין הצהרת ההון החדשה להצהרת הון הקודמת על מנת לוודא שאין טעויות.
  • יש לאסוף ולשמור מסמכים של פעולות שונות או קבלת כספים ממקורות שונים.
  • רצוי ליזום יצירת מסמכים מתאימים. כך לדוגמא, אם מכרתם רכב במזומן או פריט אומנות יקר ערך, רצוי לערוך הסכם.
  • ככלל, אם קבלתם כסף מקרוב משפחה, עדיף שהכסף יתקבל באמצעות הבנק ולא במזומן, שכן יהיה קשה להוכיח זאת. ככלל, רשות המסים חשדנית ביחס לטענות שכספים נתקבלו במתנה מקורבי משפחה.
  • יש לקחת בחשבון הכנסות פטורות ממס, כמו הכנסה משכר דירה עד תקרת הפטור.
  • לא לשכוח גם להצהיר על נכסים בחו"ל.

פטור מהגשת הצהרת הון

תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים פטורים מחובת הגשת הצהרת הון ביחס לנכסים והכנסות אשר נמצאים מחוץ לישראל, במשך 10 שנים מהיום שהם הפכו להיות תושבי ישראל לענייני מס.

סעיף 135 (1) קובעי כי יחיד שהיה תושב ישראל לראשונה או לתושב, כאמור בסעיף 14 (א) לפקודת מס הכנסה, לא יהיה חייב בהגשת דוח על הונו ונכסיו שמחוץ לישראל, במשך 10 שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור.

הפטור מחובת הגשת הצהרת הון כאמור הינו חלק מחקיקה מיוחדת, הכוללת הטבות מס מדהימות, אשר נועדה לעודד עלייה והחזרת הון אנושי לישראל. הקלות המס לתושבים חוזרים ועולים חדשים כוללות מתן פטור ממיסוי ומדיווח לתקופה של עשר שנים, על נכסים והכנסות שמקורן מחוץ לישראל. הפטור מוענק לכל סוגי ההכנסות, החל מהכנסות מריבית ומדיווידנד שמקורם בחו"ל, הכנסות משכירות, משלח יד ומשכורות מעבודה נוספת, הכנסות מעסק וכלה ברווחי הון במכירת נכסים מחוץ לישראל.

להרחבה בנושא הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים, ראו: המדריך הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים (מדריך לתכנון מס)

הצהרת הון ביחס להכנסות מחו"ל

בהתאם לרפורמה במס הכנסה מתחילת שנת 2003, שיטת המס בישראל הפכה לשיטת מיסוי פרסונאלית לפיה מי שנחשב כ"תושב ישראל" מתחייב במס בישראל גם על הכנסות שהיו לו בחו"ל, ובכלל זה הכנסות בחשבון בנק בחו"ל.

ישראלים רבים מחזיקים בחשבון בנק בחו"ל ומפיקים הכנסות מגוונות, כמו ריבית, דיבידנד ורווח הון ממכירת ניירות ערך. בהתאם להערכות שונות תושבי ישראל מחזיקים יותר מ-10 מיליארד דולר בחשבונות בנק בלתי-מדווחים בחו"ל. כספים אלו גם אינם מדווחים במסגרת הצהרות הון. אותם ישראלים שאינם מדווחים על הכנסותיהם בחשבון בנק בחו"ל חשופים להליכים אזרחיים ופליליים.

הפתרון הטוב ביותר לאותם בעלי חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל, הוא לפנות לרשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון. מדובר בהליך וולונטרי של גילוי כספים שלא דווחו כדין לרשויות המס. בתמורה לגילוי המידע על הנכסים וההכנסות שלא דווחו כדין, מוסר המידע זוכה להקלות מדהימות מרשות המסים ובמיוחד מובטח לו חסינות מהליך פלילי.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים