מי שספג הפסדים מפעילות כלכלית בחו"ל יכול לקזז אותם כנגד רווחים מישראל, בתנאים מסוימים. סעיף 29 לפקודת מס הכנסה מסדיר את נושא זה של קיזוז הפסדים מחו"ל.
כהנחת בסיס יש לזכור שפקידי השומה לא אוהבים את העובדה שישראלים "מייבאים" לכאן את ההפסדים וכתוצאה מכך משלמים פחות מס לאוצר המדינה. עוד דבר חשוב: הסיווג הנכון של ההפסדים (עסקי, פסיבי, ניירות ערך), כפי שאסביר להלן, הוא בעל חשיבות רבה לניצול מקסימלי של אפשרות הקיזוז.
במאמר "קיזוז הפסדים בבורסה", הסברתי כיצד מייבאים לישראל הפסדים מניירות ערך בחו"ל. במאמר זה אדון בקצרה בקיזוז הפסדים פאסיביים (כגון: ריבית, דיבידנד, דמי שכירות ותמלוגים), ובאפשרות המרתקת לייבא הפסדים עסקיים לישראל.
להלן סיכום אפשרויות קיזוז הפסדים שנוצרו בחו"ל:
הפסדים פסיביים בחו"ל- הקיזוז נעשה בסדר הבא:
הפסדים עסקיים מחו"ל - הקיזוז נעשה בסדר הבא:
אזרח ישראל המעוניין לייבא הפסדים עסקיים אשר נוצרו בחו"ל לצורך קיזוזם בישראל, צריך להעביר את מערך "השליטה והניהול" של העסק הזר, מחו"ל לישראל. הצלחת המהלך הזה, תלויה בליווי משפטי-מיסויי אשר ייקח בחשבון את השלכות המס בישראל ובחו"ל, ובכלל זה הסתמכות על חוות דעת משפטית.
ראו גם: חוזר רשות המסים לעניין קיזוז הפסדים מחוץ לישראל
להרחבה בנושא קיזוז הפסדים, ראו:
המדריך לקיזוז הפסדים - תכנון מס.ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net