הקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים – חוזר 2002
 

תושב חוזר|עולה חדש|חוזר|מס הכנסה 

חוזר מס הכנסה מס' 17/2002, אשר פורסם ביום 15 דצמבר, ‏2002, עוסק בפרשנות ההוראות הישנות בפקודת מס הכנסה לעניין ההקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים במסגרת הרפורמה במס הכנסה (להלן – החוזר הישן). להרחבה בנושא ההוראות הישנות, ראו: תושב חוזר ועולה חדש - הטבות מס. בספטמבר 2008 חוקק תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, אשר החליף את החוק הישן לעניין ההקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים.
 
להרחבה בנושא החקיקה החדשה, ראו:
הטבות מס לתושבים חוזרים - תיקון 168
הוראות פקודת מס הכנסה 
תחילה, תחולה והוראת שעה לעניין תיקון 168
 
להלן הוראות החוזר הישן
1.    כללי
תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (להלן: "תיקון 132" ו-"הפקודה") החליף את שיטת המיסוי הטריטוריאלית אשר היתה נהוגה בישראל וקבע תחתיו שיטת מיסוי פרסונלית. שינוי זה הכניס לרשת המס הכנסות שהיו עד כה מחוץ לבסיס המס בישראל. הדבר משמעותי במיוחד בכל הנוגע להכנסות פסיביות שמקורן מחוץ לישראל, אשר ערב התיקון חויבו במס רק אם התקבלו בישראל לראשונה.
 
הרחבת יריעת המס בעקבות תיקון 132 מכניסה למעגל החבות במס הכנסות שמופקות או נמצחות בחו"ל.
 
החלתו של המיסוי הפרסונלי על הכנסות של עולים חדשים מחייבת שמירה על האיזון הדק שבין הרצון לעודד קליטת עליה, לבין הרצון ליצור שוויון בין כל אזרחי המדינה והעולים בכללם. המחוקק מצא את האיזון על ידי מתן הקלות במס לפרק זמן מוגבל. לאחר חלוף פרק הזמן ימוסו עולים, לגבי מרבית ההכנסות, ככל האזרחים. לגבי קצבאות בגין עבודה שבוצעה בחו"ל, ניתנו ההקלות ללא מגבלת זמן.
 
ההקלות אשר קבע המחוקק בתיקון 132 מתייחסות להכנסות שמקבלים עולים מחו"ל ולנכסים בחו"ל שהיו בבעלות עולים חדשים טרם עלייתם לישראל. ההטבות חלות על מי שהיה תושב ישראל לראשונה ועל "תושבים חוזרים". הקלות אלו נקבעו בסעיפים 9ג, 14 ו-97(ב) לפקודה, וייסקרו להלן.
 
2.    הזכאים להטבות:
ההטבות הנזכרות בחוזר זה חלות על הנישומים הבאים:
 
א.     "מי שהיה תושב ישראל לראשונה" - יחיד שלא היה בעבר תושב ישראל (להלן בחוזה זה: "תושב חדש"). מועד שינוי התושבות ייקבע לפי מבחן מרכז החיים. עיקר האוכלוסייה שתיכלל בקבוצה זו יהיו "עולים חדשים".
 
ב.     תושב חוזר - תושב חוזר הוא יחיד אשר חזר לישראל לאחר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל במשך שלוש שנים רצופות לאחר שחדל להיות תושב ישראל. יצויין, שפרק הזמן של שלוש שנים נבחן בהתאם למבחן מרכז החיים ולחזקות שבסעיף 1 להגדרת "תושב". לעניין זה מנין שלוש שנים הינו מיום שינוי מקום המושב ולא מיום שיצא מישראל.
 
להלן סקירת הסעיפים בפקודה המתייחסים לתושבים חדשים ותושבים חוזרים, בעקבות תיקון 132.
 
3.    הקלות על הכנסות פירותיות של תושב חדש
סעיף 14 לפקודה הוחלף. הסעיף בנוסחו הישן טיפל בהכנסות חוץ של תושבי ישראל, ובהכנסות של מי שהיה לתושב ישראל. סעיף 14(א) לפקודה הסמיך את שר האוצר לפטור ממס תושב ישראל שהיתה לו הכנסה שמקורה מחוץ לישראל, וחוייבה במס רק משום שנתקבלה בישראל.
 
בצו מס הכנסה (הנחה במס על הכנסות חוץ של תושב ישראל), התשכ"ד-1964, ניתנה הקלה בחישוב המס. עם ביטול עילת החיוב במס מכוח "נתקבלה" והמעבר לשיטת מיסוי פרסונלית מתייתר סעיף זה ועמו הצו אשר בוטל, גם הוא.
 
סעיף 14(ב) לפקודה הסמיך את הנציב לפטור ממס או לתת הנחה במס לגבי הכנסת חוץ שקיבל אדם בתוך שבע שנים מיום שהיה אותו אדם תושב ישראל.
 
3.1  סעיף 14(א) לפקודה - הקלות על הכנסות פסיביות
 
סעיף 14(א) מעניק הקלה לתושב חדש למשך חמש שנים מהמועד בו היה לתושב ישראל לראשונה. מדובר בפטור ממס על הכנסות מריבית, דיבידנד, קצבה, תמלוגים ודמי שכירות, שאינן הכנסות מעסק, ואשר מקורן בנכסים מחוץ לישראל אשר היו לו לפני שהיה לתושב ישראל ושנותרו בידיו לאחר שהיה לתושב ישראל.
 
תושב חדש רשאי לבקש כי הכנסתו כאמור כולה או חלקה, לא תהיה פטורה ממס. ביקש התושב החדש כי קצבה בגין עבודה לא תהא פטורה ממס לפי סעיף 14(א) לפקודה תחול על הקצבה ההקלה שבסעיף 9ג לפקודה (ראה סעיף 7 להלן).
 
בהוראות מעבר נקבע כי תושב חדש, אשר ביום 1.1.2003 חלפו למעלה מחמש שנים מיום שהפך לתושב ישראל, אך לא יותר מעשר שנים מאותו יום, יהיה פטור ממס על הכנסותיו מהמקורות שפורטו לעיל עד תום שנת המס 2003.
 
תושב חדש אשר ביום 1.1.03 חלפו פחות מחמש שנים מיום עלייתו, ייהנה מההקלה ביתרת התקופה עד שימלאו חמש שנים לעלייתו או עד תום שנת המס 2003 לפי המאוחר.
 
הספירה היא של שנים קלנדריות ולא של שנות מס. פטור שיש לתת לחלק משנת מס יחושב באופן יחסי עפ"י חלק השנה בה היה זכאי התושב החדש לפטור, אלא אם ניתן לזהות בוודאות את מועד הפקת ההכנסה.
 
דוגמא:
 
אדם עלה לישראל והפך לתושב ישראל ב-1.1.1996. ביום 1.1.2003 הוא נמצא בישראל שבע שנים. התושב החדש ייהנה מהפטור שבסעיף 14(א) במשך שנת המס 2003.
 
אילו עלה לישראל ב-1.1.1990 הרי שחלפו למעלה מעשר שנים מיום שהפך לתושב ישראל ולפיכך לא ייהנה מהפטור שבסעיף.
 
אילו עלה לישראל ב-1.1.2001 הרי שביום 1.1.2003 ימלאו שנתיים להיותו תושב ישראל. אי לכך, יוכל ליהנות מההקלה במשך שלוש שנים.
 
3.2  הכנסות מניירות ערך זרים
 
סעיף 14(ב1) לפקודה כפי שתוקן ביום 17.12.2002 קובע כי יחולו שיעורי מס מופחתים לגבי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה, שאינו זכאי לפטור ממס על הכנסה מנייר ערך זר, ואשר נכלל באחת הקבוצות שיפורטו להלן.
 
שעורי המס המופחתים יחולו כבר משנת מס 2003 כדלקמן:
 
על ריבית המשתלמת על נייר ערך זר -   15%
על דיבידנד המשתלם על נייר ערך זר -   25%
על רווח הון ריאלי במכירת נייר ערך זר - 15%
 
שעורים אלו משקפים את שעורי המס אשר יחלו על כלל האוכלוסייה משנת המס 2007 ואילך.
 
להלן קבוצות היחידים שהיו לתושבי ישראל לראשונה ואשר יזכו להטבה (יחידים אלו מוגדרים בסעיף 14(ב1) לפקודה כ-"יחיד מוטב"):
 
1.     מי שמלאו לו 60 שנים לאחר 1.1.2003 (ובלבד שביום - 1.1.2003 טרם מלאו לו 60). ההטבה תינתן רק מיום שהיה היחיד בן 60.
 
2.     מי שמלאו לו 60 שנים ב-1.1.2003 או לפני כן, יזכה בהטבה אם יתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:
 
א.    בעת שהיה תושב ישראל לראשונה היה גילו לפחות 50 שנים.
 
ב.    בעת שהיה תושב ישראל לראשונה היה גילו בין 40 ל-50 שנים. במקרה זה תחול ההטבה רק אם הצהיר היחיד בפני פקיד השומה כי מקורו של נייר הערך הזר בנכסים מחוץ לישראל אשר היו לו לפני שהיה לתושב ישראל לראשונה.
 
ג.     מיום שנהיה תושב ישראל לראשונה טרם חלפו 20 שנים.
 
3.     יחיד שמיום היותו תושב ישראל לראשונה לא חלפו יותר מ-10 שנים.
 
4.     יחיד שמיום היותו תושב ישראל לראשונה לא חלפו יותר מ-20 שנים. על יחיד כאמור תחול ההטבה רק אם מקורו של נייר הערך הזר בנכסים מחוץ לישראל שהיו לו טרם היה לתושב ישראל לראשונה.
 
הטבה זו ניתנת על "נייר ערך זר" כהגדרתו לפי סעיף 105 יא לפקודה דהיינו: סוגי ניירות ערך וסוגי עסקאות עתידיות, כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים והוראת שעה), התשס"ג-2002.
 
3.3  הכנסות מריבית על פקדון במטבע חוץ בישראל
לפי צו הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פקדון במטבע חוץ) התשס"ג-2002 יוענק פטור לתושב חדש למשך 20 שנה על הכנסה מריבית על פקדון במטבע חוץ. הפטור חל על הפקדות במטבע חוץ בתאגיד בנקאי בישראל בהתקיים התנאים הבאים:
 
1.     הכספים הופקדו בפקדון במטבע חוץ בתאגיד בנקאי, לזמן קבוע שלא יפחת משלושה חודשים.
 
2.     בפקדון הופקדו רק סכומי כסף שהיו לתושב החדש מחוץ לישראל לפני שהיה לתושב ישראל.
 
3.     לא חלפו 20 שנים מיום שהיה לראשונה תושב ישראל.
 
4.     ההכנסה מריבית אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד בידי התושב החדש, אינה רשומה בפנקסי חשבונותיו ואינה חייבת ברישום כאמור.
5.     הפיקדון לא שימש למתן הלוואה או כבטוחה להלוואה שנתן התאגיד הבנקאי לקרובו של התושב החדש או לחבר בני אדם שהתושב החדש הוא בעל שליטה בו, אם הם תושבי ישראל.
 
6.     הסכומים הופקדו בפקדון בתוך 90 ימים מיום העברת הכסף לישראל.
 
7.     התושב החדש הצהיר בתוך 14 ימים ממועד פתיחתו לראשונה של הפיקדון (בטופס 2402), על היותו יחיד שהיה לתושב ישראל. לגבי פקדון שנפתח לפני 1.1.2003 ניתן להצהיר עד 31.12.2003.
 
הוראות אלו חלות על הכנסה מריבית המשתלמת מתאריך 1.1.2003 ואילך.
 
צו זה ביטל את צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פקדון חופשי במטבע חוץ), התש"ל-1970.
 
חשוב לציין שבניגוד לצו הקודם הוספה הגבלה השוללת את הפטור להכנסה מעסק או ממשלח יד. כמו כן הפטור לפי הצו החדש אינו חל על תושב חוזר.
 
3.4  סעיף 14(ב) לפקודה - הקלות על הכנסה מעסק
תושב חדש יהיה פטור ממס במשך 4 שנים מהמועד בו היה לתושב ישראל לראשונה, על הכנסות מעסק שהיה לו מחוץ לישראל, ובלבד שהעסק היה שלו במשך 5 שנים טרם היותו תושב חדש. ההטבה חלה על הכנסות מעסק שהיו לתושב חדש בין אם ממשיך לעסוק בו בפועל ובין אם הוא זכאי לקבל הכנסות מאותו עסק. בכל מקרה הפטור יינתן רק אם הפעילות העסקית נשארה בחו"ל, ולא הועברה לארץ.
 
תושב חדש אשר ביום 1.1.2003 חלפו פחות מארבע שנים מיום עלייתו, ייהנה מההקלה ביתרת התקופה עד שימלאו ארבע שנים לעלייתו.
 
יודגש כי הספירה היא של שנים קלנדריות ולא של שנות מס. הפטור יחושב באופן יחסי עפ"י חלק השנה בה היה התושב החדש זכאי לפטור, למעט מקרים בהם ניתן לזהות בוודאות את מועד הפקת ההכנסה (למשל: עסק עונתי או עסק שנסגר במהלך השנה).
 
הקלה זו חלה רק לגבי תושבים חדשים ולא על תושבים חוזרים.
 
4.    הקלות על הכנסות פירותיות של תושב חוזר
סעיף 14(ג) לפקודה קובע כי הוראות סעיף 14(א) המעניק, כאמור, פטור על הכנסות ריבית, דיבידנד, קצבה, תמלוגים ודמי שכירות של תושב חדש, יחולו גם על הכנסות של תושב חוזר מנכסים מחוץ לישראל שרכש בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, בתנאי שההכנסות אינן מגיעות לכדי עסק. לצורך החלת הוראה זו יש לבחון במדוייק מהו מועד שינוי התושבות. ההקלה תחול במשך 5 שנים מהיום שחזר להיות תושב ישראל. יחיד שיוצא מישראל אינו מאבד בהכרח את תושבתו הישראלית מיד עם צאתו מהארץ. הפטור יחול רק על נכסים שנרכשו בתקופה בה היה תושב חוץ.
 
5.    הוראות מיוחדות
 
5.1. הוראת שעה - סעיף 14(ג1) לפקודה
הסעיף נועד לעודד תושבי חוץ בעלי מפעלים מאושרים לעלות ארצה ומבטיח לתקופה מוגבלת פטור על הכנסותיהם ממקורות פסיביים מחו"ל.
 
הסעיף קובע כי יחיד שהיה לתושב ישראל ואשר הינו בעל שליטה ומנהל במפעל מאושר (כמשמעו בחוק עידוד השקעות הון), יהיה פטור ממס בשנות המס
2003-2006 על הכנסות ריבית, דיבידנד ודמי שכירות, שאינן הכנסות מעסק ואשר מקורן בנכסים מחוץ לישראל. ההקלה חלה רק לגבי הכנסה מנכסים אשר היו ברשותו בטרם היותו לתושב ישראל או מנכסים אחרים הנמצאים מחוץ לישראל שבאו במקומם ושנותרו בידיו לאחר שהיה לתושב ישראל, וכן על רווח הון ממכירת אותם נכסים, אלא אם כן ביקש אחרת, לעניין ההכנסה, כולה או מקצתה.
 
הוראה זו תחול רק על בעל שליטה ומנהל במפעל מאושר, בתקופת ההטבות, כל עוד קיבל אישור ביצוע ממרכז ההשקעות בגין התוכנית המאושרת ועמד לאורך כל תקופת ההטבות בתנאי כתב האישור. ההוראה חלה גם על עולים שמועד עלייתם קודם לתיקון החוק.
 
5.2  סעיף 14(ד) לפקודה
שר האוצר רשאי להתקין תקנות לפיהן מי שמרבית פעילותו מחוץ לישראל ולפני שהיה לתושב ישראל לראשונה ביצע השקעות בישראל שחל עליהן חוק עידוד השקעות הון, יראו אותו כתושב חוץ למשך תקופה ותנאים שיקבע השר.
 
הוראה זו נועדה לתת הטבה נוספת למשקיעי חוץ במפעל מאושר אשר עלו לישראל.
 
התקנות יחולו על תושבים חדשים בלבד ולא על תושבים חוזרים.
 
6.    הקלות על הכנסות הוניות
 
6.1  סעיף 97(ב) לפקודה
סעיף 97(ב) הוחלף אף הוא. הסעיף בנוסחו הישן טיפל בפטור ממס רווחי הון לתושב חדש או ליחיד אחר שהיה לתושב ישראל.
 
למרות שלא חל, במסגרת תיקון 132, שינוי בשיטת מיסוי רווחי הון אשר היתה ונותרה פרסונלית, הורחב הפטור שהיה קיים על רווחי הון. הסעיף הישן מעניק פטור ממס על רווח הון שהופק ממכירת נכס של יחיד שהיה לתושב ישראל מחוץ לישראל לפני עלותו ארצה, אם הנכס נמכר בתוך שבע שנים מיום היותו לתושב ישראל.
 
מכירה לאחר תום שבע השנים מיום עלייתו - חוייבה במלואה במס רווח הון מכוח סעיף 89(ב) לפקודה.
 
תיקון 132 מאריך את תקופת הפטור לעשר שנים ומוסיף פטור חלקי ממס על מכירה גם לאחר תקופה זו.
 
6.2  פטור על רווח הון של תושב חדש - סעיף 97(ב)(1) לפקודה
תושב חדש יהיה פטור ממס על רווח הון ממכירת נכס שהיה לו מחוץ לישראל לפני היותו תושב ישראל, אם מכר את הנכס בתוך עשר שנים מיום שהיה לתושב ישראל.
 
מניות או זכויות אחרות בחבר בני אדם תושב ישראל ייחשבו כנכס המצוי בישראל, ולכן לא יינתן פטור במכירתם.
 
6.3  פטור על רווח הון של תושב חוזר - סעיף 97(ב)(2) לפקודה
הוראות סעיף 6.2 לעיל יחולו גם לגבי תושב חוזר (כהגדרתו בסעיף 14 לפקודה), לגבי נכס שנרכש מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
 
הפטור יחול אם הנכס, או הזכות (לרבות הזכות בחבר בני אדם תושב חוץ), אינו זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל.
 
ההטבה תחול אם נמכר הנכס בתוך עשר שנים מיום שחזר להיות תושב ישראל.
 
מניות או אופציות אשר הוענקו לעובד בגין עבודתו בישראל יחשבו כנכס שנרכש בישראל. לפיכך, לא תחול לגביהם הטבה זו.
 
6.4  פטור חלקי למכירה לאחר תקופת הפטור - (סעיף 97()ב)(3)) לפקודה
 
כאשר נמכר נכס כאמור בסעיף 6.2 או 6.3 לעיל לאחר שחלפו למעלה מעשר שנים מיום שהפך היחיד לתושב ישראל (בין אם מדובר בתושב חדש ובין אם מדובר בתושב חוזר), תינתן הקלה חלקית המחושבת לפי יחס תקופות: חלק רווח ההון הריאלי לתקופה שמיום הרכישה עד תום תקופת הפטור יהיה פטור ממס, ויתרת רווח ההון תהיה חייבת במס בשיעור הקבוע בסעיף 91(ב) לפקודה.
 
להלן דרך החישוב של חלק רווח ההון הריאלי הפטור ממס:
 
                                תקופה מיום הרכישה ועד לתום 10 שנות הפטור
רווח הון ריאלי  X       __________________________________
                                   תקופה מיום הרכישה ועד ליום המכירה
 
7.    סעיף 9ג לפקודה
 
7.1  סעיף 9ג לפקודה - הנחה במס על קצבה שמקבל מי שעלה לישראל
קצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל למי שאינו תושב חדש, מתחייבת במס בישראל (למעט הרכיבים הפטורים).
 
תיקון 132 קובע כי סכום המס על קצבה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל מי שעלה לישראל, בשל עבודתו במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס שהיה משלם על אותה קיצבה במדינה שבה משולמת הקצבה, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה.
 
להבדיל מההטבות שפורטו לעיל הניתנות לתושב חדש או לתושב חוזר, ההטבה עפ"י סעיף 9ג לפקודה ניתנת "למי שעלה לישראל". ניתן לתת הטבה זו גם למי שעזב את הארץ בהיותו קטין וחזר אליה, ובלבד שהינו זכאי לקצבה בגין עבודה שביצע בחו"ל לפני שנהייה לתושב ישראל.
 
הקלה זו ממשיכה לחול על כל עולה לאורך זמן ואינה מוגבלת לתקופה מסויימת ממועד עלייתו. ההקלה תחול גם על עולים "ותיקים" שמועד עלייתם קודם לתיקון החוק. הקלה זו אינה חלה על תושבים חוזרים.
 
ההקלה במיסוי קצבעות עולים חלה על כל קצבה שמהותה תשלומים תקופתיים או תשלומים חלף זכות לקבל תשלומים תקופתיים המקבל יחיד,ההקלה נועדה למנוע הרעה במצבו של העולה בנוגע לקצבה בשל עלייתו, ובשל כך אומצה הפרשנות המקילה והרחבה שהוצגה לעיל.
 
סכום החיוב במס עפ"י סעיף 9ג לפקודה הוא זה החל בחו"ל על הקצבה במלואה, ללא הפטור לפי סעיף 9א או 9ב. חישוב סכום המס החל בחו"ל יערך כאילו נשאר היחיד תושב אותה מדינה והקצבה היתה הכנסתו היחידה. יש להביא בחשבון ניכויים אישיים להם היה זכאי היחיד לו נשאר תושב אותה מדינה. אין להביא בחשבון ניכויים בגין הוצאות או הפסדים.
 
הנישום יחוייב במס עפ"י הנמוך מבין האלטרנטיביות:
 
*      חיוב מס לפי סעיף 9ג לפקודה.
או:
*      חיוב במס לפי סעיף 9א לפקודה וסעיף 9ב לפקודה לפי העניין, במידה ועמד בקריטריונים המזכים לפטור עפ"י אותם סעיפים.
 
בהקשר זה נציין שסעיף 4א(א)(8) לפקודה - קובע כי מקום הפקת ההכנסה לגבי קצבה הינו מקום מושבו של המשלם. לפיכך, אם הקצבה חייבת במס בחו"ל, יינתן זיכוי בגין המס הזר.
 
לעומת זאת, אם הקצבה פטורה ממס בחו"ל (בין בשל הוראות אמנה ובין בשל הוראות הדין הפנימי במדינת חוץ), ישולם המס בישראל (כמפורט לעיל), ולא יידרש זיכוי.
 
נציין כי ניתן למצוא אמנות כפל המס הקבועות כי קצבאות וגמול דומה אחר המשתלמים ליחיד, יחוייבו במס רק במדינה המתקשרת שהוא תושבה (ראה למשל: סעיף 20(1) לאמנה עם ארה"ב, סעיף 11(2) לאמנה עם בריטניה, סעיף 11(1) לאמנה עם גרמניה, סעיף 20(1) לאמנה עם הולנד, סעיף 18 לאמנה עם מכסיקו, סעיף 18 לאמנה עם צרפת).
 
הסדר מיוחד ייקבע לגבי קצבאות ביטוח סוציאלי שמקורם ברשויות המדינה הזרה. סעיף 14ב לפקודה כפי שתוקן ביום 17.12.2002 מסמיך את שר האוצר לתת פטור ממס. כמו כן עפ"י אותו תיקון צו מס הכנסה (פטור ממס על תקבולי ביטוח סוציאלי מחוץ לישראל), התשל"ז-1977 וצו מס הכנס (פטור ממס על פיצויים ממשלת צרפת לתושבי ישראל שהוריהם נרצחו בשואה), התשס"א-2001, יישארו בתוקף כל עוד לא ישונו.
 
7.2  הנחיות ליישום
מי שעלה לישראל ומבקש הנחה מכוח סעיף 9ג לפקודה נדרש להוכיח את שעור המס החל בחו"ל על הקצבה ואת הניכויים האישיים כאמור בסעיף 7.1 לחוזר.
 
הוכחת סכום המס שהיה חל בחו"ל תיעשה לפי אישור רואה חשבון בעל רשיון במדינה ממנה עלה הנישום, המחשב את המס שהיה חל אילו נשאר התושב תושב אותה מדינה, בצירוף דוח שהוגש בשנה הקודמת לגבי אותה קצבה ושומת ההכנסה כפי שנעשתה על ידי רשויות המס בשנה הקודמת ובזו שקדמה לה, (אם ישנם). אישור רואה החשבון יינתן בשפה האנגלית. כמו כן יצרף היחיד הוכחה על תשלום המס בחו"ל, אם שולם.
 
במידה ולא יוכח כאמור לצורך יישום סעיף 9ג לפקודה, יילקח שעור המס המקסימלי החל על יחידים במדינת החוץ.
 
יודגש שאם המס לפי חישוב זה עולה על המס החל בישראל על הקצבה אלמלא סעיף 9ג לפקודה, יחול חישוב המס כפי שחל על מי שאינו זכאי להנחה מכוח אותו סעיף.
 
להרחבה בעניין הטבות המס לעולים חדשים ותושבים חוזרים, ראו: מדריך הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים כולל תכנון מס

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
 
יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של החוזר
 
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
 
בברכה, ד"ר אבי נוב, עו"ד
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים