חקיקת המס לעניין תושבות היחיד

תושב ישראל|יחיד|תושב חוץ 

ינואר 2008

בפקודת מס הכנסה קיימת הבחנה בין יחיד תושב ישראל לבין יחיד תושב חוץ. הפקודה מגדירה את המונח "תושב ישראל" כך:

"תושב ישראל" או "תושב" - (א) לגבי יחיד - מי שמרכז חייו בישראל; ולעניין זה יחולו הוראות אלה: (1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של היחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א) מקום ביתו הקבוע;

(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

(2) חזקה היא שמרכז חייו של היחיד בשנת המס הוא בישראל –

(א) אם שהה בישראל 183 ימים או יותר;

(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

מהגדרה זו עולה, כי לעניין קביעת תושבתו של יחיד אימץ המחוקק במסגרת תיקון 132 מבחן "מעורב" של תנאים מהותיים - "מרכז החיים", וחזקות המורכבות מתנאים טכניים של שהות פיזית בישראל.

המונח "תושב חוץ", לגבי יחיד, מוגדר בסעיף 1 לפקודה, כך:

מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:

(א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;

(ב) מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה (א)(1) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב", בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות בפסקת משנה (א);.

בעקבות תיקון מס' 168 לפקודה, שונתה ההגדרה של "תושב חוץ" בפקודה. עד לתיקון, "תושב חוץ", הוגדר לגבי יחיד, בסעיף 1 לפקודה, כ"מי שאינו תושב ישראל". הא ותו לא. מטרת תיקון 168 הייתה ליצור ודאות, לאפשר לנישומים לתכנן את מעשיהם וכן לייעל את עבודת שלטונות המס.

למעשה, החל מיום 1.1.07 הורחבה הגדרת "תושב חוץ", כך שתושב ישראל שעמד במבחן מצטבר של שהייה רצופה בת 4 שנים מחוץ לישראל, כאשר בשנתיים האחרונות של ארבע השנים האמורות הוא עמד בתנאי המחמיר של "מרכז חיים" בחו"ל, לא ייחשב תושב ישראל החל מהיום הראשון שבו בחר לעזוב.

סמכות שר האוצר

בנוסף להוראה המצוטטת למעלה, לשר האוצר הוקנתה סמכות לקבוע תנאים לפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי האמור לעיל, כתושב ישראל אם הוא עובד מדינת ישראל ורשויות מרשויותיה אשר נמנו בסעיף.

כמו כן, הוקנתה לשר האוצר סמכות לקבוע תנאים לפיהם יראו יחיד שהוא תושב ישראל לפי האמור לעיל, כמי שאינו תושב ישראל, והכל בתנאים שיקבע. שר האוצר עשה שימוש בסמכות זו במרץ 2006 והתקין את תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו-2006, אשר יום התחילה שלהן הינה מיום 1 בינואר 2006.

תקנות אלו קובעות שני סוגים של מקרים בהם יחידים לא ייחשבו לתושבי ישראל, על אף שמבחני התושבות בישראל מתקיימים לגביהם, ומקרים בהם יחידים ייחשבו לתושבי ישראל על אף שאינם עונים על מבחני התושבות בישראל. תקנות אלו נועדו להבהיר מספר מצבי ביניים ביחס לתושבותם של יחידים העוברים מארץ לארץ לתקופה מוגבלת, לצורך מטרות שונות. להרחבה, ראו: סמכות שר האוצר לעניין קביעת תושבות

להרחבה בנושא קביעת תושבות, ראו: מדריך לתושבות לענייני מס

ראו גם: תיקון 223 לפקודת מס הכנסה לעניין תושבות

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה