מבוא: תושבות היחיד לענייני מס 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

ינואר 2008 

קביעת תושבות היחיד היא לעיתים מלאכה קשה ומורכבת לאור מציאות עולם העסקים והעבודה בעידן של גלובליזציה וקידמה תעבורתית. קיימים מצבים רבים בהם אדם עשוי לחלק את עיתותיו בין מדינות שונות בעולם, ולהחזיק דירת מגורים בכל אחד מהם. סוגיית התושבות היא קריטית בעת עריכת תכנון מס.

יפים לעניין זה הם דבריו של כב' השופט ביין בעניין אריה גונן בבית המשפט המחוזי בהנדרש בית המשפט לשאלת תושבותו של יחיד:

"ההכרעה בדבר תושבותו של אדם מורכבת יותר מאשר שימוש במבחן המתייחס ליחס שבין ימי השהייה בישראל לימי ההיעדרות ממנה. ראיית "התמונה כולה" היא ההולמת את מציאות עולם העסקים והעבודה בעידן הגלובליזציה..."

בהתאם לגישת בית המשפט בעניין גונן, המבחן שיש לאמץ הוא מבחן "מרכז החיים", כאשר בבדיקה היכן מצוי מרכז חייו של אדם יש להביא בחשבון שתי אבני בוחן, האחת פיזית - מקום הימצא מירב הזיקות של היחיד, השניה סובייקטיבית - כוונת היחיד והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

דוגמא המצביעה על חשיבות קביעת מקום המושב היא מקרה של רילוקיישן של תושב ישראל שקיבל אופציות ממעבידו הישראלי, היוצא לחו"ל לצורך המשך עבודה אצל המעביד הישראלי ומממש את האופציות בעת שהותו בחו"ל. קביעת תושבתו ועיתוי מועד שינוי התושבות, אם היה כזה, חשובה ביותר לצורך חישוב המס החל, זאת בנוסף לשאלת סיווג ההכנסה.

קביעת התושבות של היחיד אינה מלאכה קלה, והיא תעשה בהתאם להוראות הפקודה (הגדרת "תושב ישראל"), הפסיקה בנושא תושבות, פרשנות רשות המסים להוראות הפקודה, וכן בהתאם לאמנת המס הרלוונטית.

בעקבות הסטת מרכז הכובד לעניין סמכות המיסוי מהעקרון הטריטוריאלי אל העקרון הפרסונאלי נולד הצורך להגדיר מחדש את המונח "תושב" שבסעיף 1 לפקודה ולהבהיר מיהם הנישומים אשר יחויבו לשלם מס בישראל על הכנסות שנצמחו להם מחוצה לה. תיקון 132 עיגן בפקודה את מבחן "מרכז החיים" של הנישום אשר נהג עוד קודם לכן וכן הוסיף להוראות הפקודה מבחני עזר המיועדים לסייע לפקיד השומה ולבית המשפט באיתור מרכז חייו של הנישום. יחד עם מבחני‑העזר הללו נמנות החזקות שבסעיף קטן (א)(2) הקובעות כך: 

"(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל ‑

(א)   אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב)   אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לענין פסקה זו, "יום" ‑ לרבות חלק מיום;

  (3)      החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;"

להרחבה בנושא קביעת תושבות, ראו: מדריך לתושבות לענייני מס‏
ראו גם: תיקון 223 לפקודת מס הכנסה לעניין תושבות

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד