אריה גונן נגד פקיד שומה חיפה 

תקציר פסק דין: ע"א 477/02 - אריה גונן נ' פקיד שומה חיפה מיסים כ/1 ה-1 (2005).

ד"ר אבי נוב, עו"ד

ינואר 2008

פקיד שומה חיפה הוציא למר אריה גונן (להלן - אריה גונן או המערער) שומות, מכוח סעיף 147(א) לפקודה, וכלל בהן הכנסות אותם הפיק המערער בארצות הברית. פקיד שומה קבע כי רואים הכנסות אלה כהכנסות אשר הופקו בישראל, החייבות מס מכוח סעיף 5(1) לפקודה. לצורך כך, קבע המשיב עוד כי המערער היה באותן שנים "תושב ישראל", כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה. בית המשפט המחוזי קבע כי המערער היה "תושב ישראל" באותן השנים, וזאת לאחר בחינת מבחן "מרכז חייו של היחיד".

אריה גונן טען בערעור כי העובדות עליהן נסמך בית המשפט המחוזי לצורך ממצאיו בעניין התושבות, היו רובן ככולן התרחשויות אשר נכפו עליו בלא שהייתה לו שליטה על מהלך הדברים, ועל כן לא היה זה ראוי לבסס עליהן את הקביעה בעניין התושבות. המערער טוען כי אף אם מדובר בתהליך לשינוי התושבות, כפי שקבע בית-משפט המחוזי, הרי שתהליך זה הסתיים לאחר שלוש שנים ויותר של שהייה רצופה בארצות-הברית עם משפחתו ויש לבחון לעניין זה כל שנת מס לעצמה.

בית-משפט המחוזי קבע כי ההכרעה בדבר תושבותו של אדם מורכבת יותר מאשר שימוש במבחן המתייחס ליחס שבין ימי השהייה בישראל לימי ההיעדרות ממנה. ראיית "התמונה כולה" היא ההולמת את מציאות עולם העסקים והעבודה בעידן הגלובליזציה. לגישת בית המשפט, המבחן שיש לאמץ הוא מבחן "מרכז החיים", כאשר בבדיקה היכן מצוי מרכז חייו של אדם יש להביא בחשבון שתי אבני בוחן, האחת פיזית - מקום הימצא מירב הזיקות של היחיד, השניה סובייקטיבית - כוונת היחיד והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

באשר לבחינה הפיזית (אובייקטיבית), זו נועדה לבחון, אילו צעדים עשה הנישום ב"עולם המעשה" שיש בהם כדי להביא לשינוי הסטטוס שהיה לו עד היום, דהיינו, אין די ברצונות כמוסים כדי להביא לשינוי סטטוס של תושבות. עם זאת, במסגרת הבחינה הסובייקטיבית, בוחנים, בכל זאת, את כוונותיו ורצונותיו של הנישום, שיש בהן כדי להשפיע על השאלה, היכן מרכז חייו.

בית המשפט העליון, בראשות כב' השופטת חיות, לא חלק על מבחן "מרכז החיים" אותו החיל בית המשפט המחוזי לצורך ההכרעה בשאלת התושבות, אלא על אופן יישומו של מבחן זה בנסיבות המקרה דנא, וקבע כי המבחן שיש לאמץ לעניין התושבות הוא מבחן מהותי, הבוחן מכלול אינדיקציות ואינו מסתפק במבחן טכני המבוסס על ימי שהייה בלבד. בעקרו של דבר, לגישת כב' השופטת חיות יש להביא בחשבון הן את ההיבט האובייקטיבי - היכן מצויות מירב הזיקות הפיזיות של היחיד והן את ההיבט הסובייקטיבי - האם כוונתו של היחיד לנתק את התושבות והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

מבחן מרכז חיים נגזר מהמקום שבו נמצא האדם במובן הפיסי, אך יש להתחשב גם במקום שבו חיה משפחתו, במיקום בית המשפחה, במיקום רכושו ובמקומות המושב של ילדיו. אין רשימה זו רשימה סגורה ויש להתחשב בכל מבחן רלוונטי נוסף. מקום שבו כלל המבחנים מצביע לעבר ישראל, הרי שלמרות היות האדם בחו"ל, הוא ייחשב לתושב ישראל.

המאפיינים הרלוונטיים לעניין קביעת מרכז חיים כוללים,בין היתר, גם את זמן השהייה בישראל בשנת המס הרלוונטית, אך בעיקר מאפיינים חשובים ובהם: דבר קיומם של נכסים בישראל, המקום בו מתגורר הנישום, המקום בו מתגוררת משפחתו, אופי המגורים, מוצאו של הנישום, מקום לידתו ומצגים של הנישום עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו.
 
 

לתקצירי פסקי דין נוספים בתחום המיסוי הבינלאומי, ראו: פסקי דין מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד

logo בניית אתרים