סיווג משיכת כספים מחברה בע"מ

הלוואה|דיבידנד|משכורת|מס

ד"ר אבי נוב, עו"ד*

מרץ 2013

בעלי מניות המושכים כסף מהחברות בשליטתם אינם תמיד מודעים להשלכות המס הנובעות ממשיכות אלה. השאלה היא כיצד לסווג את משיכת הכסף, כתשלום משכורת או דמי ניהול, כדיבידנד, או אולי כהלוואה? תכנון מס בהקשר זה עשוי לחסוך כסף רב. ראו גם: הקמת חברות על ידי שכירים.

לאחרונה ניתן פסק דין ע"מ 414-10 יהושע שריג ואח' נ' פקיד שומה בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר חזר על הלכות קודמות. ככלל, סיווג משיכת הכספים נקבע בהתאם למהות הכלכלית ולא לפי כינויו בפי הצדדים, וכי הבחינה נעשית על פי מכלול נסיבות העניין.

תוצאות המס של משיכת הכסף מהחברה

לכל אחת מאפשרויות משיכת הכסף מהחברה (כמשכורת, כדיבידנד או כהלוואה), תוצאת מס שונה, כמפורט להלן:

משכורת - אם משיכת הכסף מהחברה תוגדר כהכנסה ממשכורת, שיעור המס יהיה בהתאם לשיעור המס השולי שחל על הנישום, אשר יכול להגיע לשיעור מס של 50%. מדובר ללא ספק בתוצאה רעה לנישום.

דיבידנד - אפשרות טובה יותר היא, שמשיכת הכסף מהחברה תוגדר כהכנסה מדיבידנד, ואז יוטל מס בשיעור שבין 25% ל – 32% (תלוי בנסיבות). זאת כבר תוצאה הרבה יותר טובה מהקודמת.

הלוואה - התוצאה הטובה ביותר מבחינת הנישום היא שמשיכת הכסף תוגדר כהלוואה. במקרה זה, יראו את משיכת הכסף כהלוואה שהחברה נתנה לבעל המניות, והיא כשלעצמה אינה כפופה למיסוי. החיסרון היחידי הוא שבעל המניות, במקרה זה, יצטרך להחזיר את ההלוואה לחברה בתוספת ריבית והצמדה.

הגדרת משיכת הכסף מהחברה

משיכה של בעל מניות מהחברה, שלא בדרך של משכורת או דיבידנד, הינו חוב של בעל המניות לחברה, אשר אמור להופיע במערכת הנהלת החשבונות. החוב הזה מכונה "יתרת חובה של בעל המניות". יתרת החובה של בעל מניות יכולה "להיסגר" על ידי החזרת הכסף בפועל לחברה, או על ידי הגדרתה כמשכורת או דיבידנד ותשלום המס בהתאם לשיעורי המס הרלוונטיים החילם על בעל המניות.

אם בעל המניות לא סגר את יתרת החובה, ובהנחה כי מדובר בהלוואה שנלקחה, הוא יצטרך לשלם ריבית לחברה בשיעור שנקבע בתקנות מס הכנסה (5.24% בשנת 2013). אציין עוד בעניין זה, כי לעמדת רשות המסים הריבית חייבת בתשלום מע"מ.

ראו גם:
מיסוי משיכות בעלים
מושכים רווחים ללא מיסים - תכנוני מס

פסיקה

מפסיקת בתי המשפט עולה כי הגדרת משיכת הכסף מהחברה כהלוואה לצורכי מס, תלויה במספר מאפיינים עיקריים:

הסכם הלוואה – יש לערוך הסכם הלוואה בכתב. טענת הנישום כי ההלוואה נערכה בעל פה עשויה שלא להתקבל.

תנאי הסכם ההלוואה –בהסכם ההלוואה יש לפרט את תנאיה לרבות גובה הריבית ומועדי החזר ההלוואה.

תשלום הריבית בפועל – נראה כי תשלום הריבית לחברה המלווה פעם בשנה לפחות, אמור לספק תנאי זה.

בטחונות – בהסכם ההלוואה יש לכלול הוראות ביחס לביטחונות ושעבודים להבטחת החזר ההלוואה.

בנוסף לאמור אם בעל המניות אינו עובד של החברה, ולא מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד, רשות המסים תתקשה לטעון כי מדובר במשכורת. במקרה כזה, המשיכה תוגדר כדיבידנד, או יתרת הלוואה שתוחזר.

קיימת גם משמעות לאופן משיכת הכספים. ככל שמשיכת הכספים מהחברה אינה באופן קבוע, יהיה קל יותר להגדירה כמשיכת דיבידנד או קבלת הלוואה מהחברה, אשר בעל המניות יידרש להחזיר. אולם, כאשר משיכת הכספים מתבצעת באופן קבוע, הנטייה תהיה להגדיר את הכספים כמשכורת ולא כדיבידנד.

ראו גם: מדריך לתכנון מס באמצעות הקמת חברה בע"מ

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים