הסודיות הבנקאית של שוויץ בסכנה

חשבון בנק בשוויץ|אמנה למניעת כפל מס|ארצות הברית

ד"ר אבי נוב, עו"ד

מרץ 2012

הפרלמנט בשוויץ אישר לאחרונה תיקון לאמנה למניעת כפל מס בין ארצות הברית לשוויץ, אשר יאפשר לארצות הברית לקבל מידע ביחס לחשבונות בנק סודיים של אזרחים אמריקאיים. התיקון החדש לאמנה למניעת כפל מס בין ארצות הברית לשוויץ צריך עדיין לקבל את אישור הסנאט האמריקאי. האישור של האמנה צפוי בקרוב, ותהיה לכך השפעה דרמאטית על אזרחי ארצות הברית בעלי חשבון בנק בשוויץ.

המצב עד לתיקון אמנת המס

עד לתיקון האחרון, האמנה למניעת כפל מס בין ארצות הברית לשוויץ אפשרה החלפת מידע בענייני מס בצורה מוגבלת. בשוויץ פירשו את האמנה באופן צר מאוד ובפועל הם לא אפשרו החלפת מידע. מי שהחזיק חשבון בנק בשוויץ לא מדווח, היה מוגן יחסית באמצעות הסודיות הבנקאית.

כאשר ארצות הברית דרשה משוויץ מידע בענייני מס אודות אזרחי ארה"ב בעלי חשבון בנק שם, בהתאם לאמנה למניעת כפל מס בין ארצות הברית לשוויץ, היא נדרשה לספק את שם הנישום עליו מבוקש המידע וכתובתו.

גם אם ארצות הברית סיפקה לשוויץ את הנתונים המתבקשים, היה מחסום נוסף שהיה צריך לעבור כדי שהמידע אכן יועבר לארה"ב. שוויץ הסכימה להעביר מידע רק אם הוכח כי מדובר בהעלמת מס בהתאם לדיני המס בשוויץ.

להרחבה בעניין זה, ראו: הרפורמה שערכה שוויץ בחוקי הסודיות הבנקאית.

ראו גם: רפורמה בסודיות הבנקאית בשוויץ

המצב לאחר התיקון לאמנת המס

בהתאם לתיקון החדש לאמנה למניעת כפל מס בין ארצות הברית לשוויץ הרשויות בארצות הברית יוכלו לדרוש משוויץ מידע אודות בעלי חשבונות בנק אמריקאים המתנהגים בצורה מסוימת היכולה להעיד על "העלמת מס" לכאורה, בהתאם לדיני המס בארצות הברית.

ההתנהגות של בעלי חשבון בנק עליה יש לדווח, כוללת התנהגות שבה מנסים להסתיר את הבעלים האמיתי של החשבון, כמו לדוגמא באמצעות פתיחת חשבון בנק באמצעות נאמנות בינלאומית.

בנוסף לאמור, הבנקים בשוויץ ידרשו מתושבים זרים המחזיקים בהם חשבונות בנק להציג ראיות ומסמכים המוכיחים כי הם דיווחו לרשויות המס במדינות מושבם על אחזקת חשבון הבנק בשוויץ.

האמריקאים מגבירים את האכיפה

הרשויות בארצות הברית מעריכות כי בחשבונות בנק בשוויץ מופקדים כ-30 מיליארד דולר של אזרחי ארצות הברית. מדובר באלפי חשבונות בנק בשוויץ. ניתן ללמוד על הפופולאריות של שוויץ בקרב אזרחי ארצות הברית ממספר האנשים אשר פנו בהליך של גילוי מרצון בין השנים 2009 עד 2011 (מעל 30,000 אזרחים).

קיימת הערכה כי חלק מהכסף נמצא בסניפי בנקים של בנקים ישראליים בשוויץ: בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות. להרחבה בעניין זה, ראו: בנקים ישראליים בשוויץ תחת חקירה.

הגברת האכיפה על ידי האמריקאיים תשפיע ללא ספק גם על ישראלים שהם בעלי חשבון בנק בשוויץ. השפעה זאת נובעת מיוזמות רגולציה חדשות בשוויץ אשר יגבילו את הסודיות הבנקאית בצורה ניכרת. תהליכים אלה בשוויץ יעודדו את תושבי ישראל לדווח בישראל על חשבונות הבנק הסודיים שלהם.

להרחבה בנושא גילוי מרצון בישראל, ראו: גילוי מרצון ביחס לחשבון בנק זר. כמו כן, ראו: כספים בחשבונות זרים: שדרוג הליך הגילוי מרצון.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל  avinov@bezeqint.net 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי