ד"ר אבי נוב, עו"ד

ינואר 2009

(1) החברה התאגדה בישראל ו - השליטה והניהול מופעלים בישראל בלבד, והיא אינה חברה ציבורית חברה משפחתית, חברה שקופה או מוסד כספי.

(2) לא חלו בהתאגדותה הוראות חלק ה2, ולא חלו בהעברת נכס אליה הוראות החלק האמור או הוראות סעיף 70 לחוק מיסוי מקרקעין.

(3) במשך 300 ימים או יותר בכל שנת המס, החל משנת המס שלאחר השנה שבה התאגדה, 75% או יותר מהשקעותיה הן בחברות מוחזקות, והשקעתה בחברות כאמור לא פחתה מ- 50 מיליון שקלים חדשים.

(4) לא הייתה לה הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, למעט הכנסה משירותים שנתנה לחברה המוחזקת.

(5) החברה בחרה שהוראות הפקודה יחולו עליה בתוך 90 יום מיום התאגדותה.

הגדרת "חברה מוחזקת"

"חברה מוחזקת" הוגדרה בחקיקה כחבר בני אדם שהתקיימו בו בעיקר אלה:

(1) מקום מושבו הוא במדינה שלה הסכם למניעת כפל מס עם ישראל, או שהוא תושב חוץ, שמקום מושבו במדינה שבה שיעור המס הסטטוטורי (שלאו דווקא זהה לשיעור המס בפועל) החל בה על הכנסות של חבר בני אדם מפעילות עסקית היה 15% או יותר, במועד שבה רכשה חברת ההחזקות הישראלית את מניותיה לראשונה.

(2) הוא תושב חוץ ש- 75% או יותר מהכנסתו בשנת המס שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל היא הכנסה שאילו הייתה חייבת במס בישראל, הייתה חייבת כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה. בחישוב ההכנסה כאמור יווסף לה חלק יחסי מהכנסות חברות קשורות זרות, ואולם לא תובא בחשבון: (א) הכנסה מדמי ניהול ששולמו מקרוב; (ב) תמורה ממכירת נכס, למעט ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, שהנפיקה חברה שבה החברה המוחזקת אינה בעלת שליטה; (ג) דיבידנד מהכנסות חברות קשורות.

(3) בכל שנת מס, עלות נכסיו בישראל אינה עולה על 20% מעלות כלל נכסיו, והכנסתו בשנת המס שהופקה בישראל, לרבות ממכירת מקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, אינה עולה על 20% מכלל הכנסתו בשנת המס.

פטור ממס לחברת החזקות ישראלית

החקיקה קבעה כי חברת החזקות ישראלית תהיה פטורה ממס על כל אלה:

(1) רווח הון במכירת מניה מזכה. "מניה מזכה" מוגדרת בחקיקה זו כחלק מחבילת מניות בחברה מוחזקת, המקנות זכות לרווחים בשיעור של 10% לפחות, ואשר הוחזקו בידי חברת ההחזקות הישראלית במשך 12 חודשים רצופים לפחות.

(2) דיבידנד שקיבלה בשל מניה מזכה, אם חולק במהלך תקופה שלא פחתה מ- 12 חודשים רצופים שבה הייתה חברת ההחזקות הישראלית בעלת מניות מהותית (10% לפחות) בחברה המוחזקת.

(3) הכנסות מריבית, דיבידנד ורווח הון מניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל.

(4) הכנסות ריבית והפרשי הצמדה שקיבלה ממוסד כספי בישראל.

בנוסף, נקבע כי שר האוצר רשאי לקבוע פטור ממס לריבית שקיבלה חברת החזקות ישראלית מחברה מוחזקת אם הריבית שולמה במהלך תקופה שקבע ובשיעור ריבית שקבע.

דיבידנד המחולק על ידי חברת החזקות ישראלית

ביחס לדיבידנד המחולק על ידי חברת החזקות ישראלית, בתיקון 147 נקבע כי דיבידנד שחילקה חברת החזקות ישראלית לתושב חוץ יחויב במס בשיעור של 5%, בעוד שדיבידנד שחילקה חברת החזקות ישראלית לתושב ישראל יחויב במס בשיעורים הרגילים הקבועים בפקודה בסעיף 125ב לעניין יחידים או סעיף 126 אם מדובר בחבר בני אדם.

על מנת למנוע ניצול לרעה של ההסדר של חברת החזקה ישראלית על ידי תושבי ישראל, נקבע בחקיקה זו כי בעלי מניות בחברת ההחזקות הישראלית שהם תושבי ישראל, ישלמו מידי שנה מס על רווחי החברה שלא חולקו, כאילו שולמו להם כדיבידנד. במועד חלוקת הדיבידנד בפועל או במועד מכירת המניות, יינתן זיכוי בשל המס ששולם על הדיבידנד הרעיוני. "רווחים שלא חולקו" של חברת החזקות ישראלית הוגדרו במסגרת החקיקה כ: "(1) הכנסה חייבת שהופקה או שנצמחה בשנת המס; (2) שבח ממכירה בשנת המס של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין; (3) הכנסה שהייתה פטורה ממס בשנת המס בידי חברת ההחזקות הישראלית. והכול, לאחר שהופחתו מן ההכנסה המסים שולמו בשלה בישראל או מחוץ לישראל, ורווחים שחולקו ממנה באותה שנה".

אציין עוד כי במסגרת תיקון 147 נקבע כסייג לתחולת סעיף 75ב לפקודה, כי במידה וחברה מוחזקת היא גם חברה נשלטת זרה, לא יחולו הוראות סעיף 75ב על חברת ההחזקות הישראלית, וכן על בעל שליטה בחברה הנשלטת הזרה שהוא תושב ישראל, לגבי רווחים שלא שולמו מהחברה המוחזקת. מכאן, שבשני מקרים לא יחול דיבידנד רעיוני בישראל הן במקרה שהחברה הזרה אינה חברה נשלטת זרה, והן במקרה שהיא חברה נשלטת זרה אך היא מקיימת את התנאים של חברה מוחזקת על ידי חברת החזקות ישראלית.

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי