שיטת הסלים בדיני המס בישראל

זיכוי|פקודה|מסים|מס זר|הכנסה|כפל מס
 

להלן הפרק השני בפרשנות רשות המסים לעניין זיכוי מסי חוץ. הפרק השני עוסק בשיטת ה"סלים" בדיני המס בישראל. לדף הראשי, ראו: פרשנות רשות המסים - זיכוי מיסי חוץ.

ראו גם: מדריך מיסוי בינלאומי: זיכוי ממס

 

בישראל אומצה שיטה למתן זיכוי ממס המבוססת על סיווג הכנסות מחו"ל ב"שיטת הסלים". לפי שיטה זו, הכנסותיו השונות של הנישום מסווגות למקורות הכנסה המכונים "סלים". בכל "סל" ייכללו כל ההכנסות שהופקו בחו"ל מאותו מקור. ניתן יהיה לקזז מסי חוץ ששולמו על הכנסה הכלולה ב"סל" כנגד מיסים שישתלמו בישראל על הכנסות מאותו "סל", דהיינו הכנסות מאותו סוג. לשם כך הוגדר בסעיף 199 המונח "הכנסות חוץ ממקור פלוני" כהכנסות חוץ כשהן מסווגות לפי מקורות ההכנסה. המקורות הם אלו הקבועים בסעיף 2, בחלק ה' או בחלק ה3 לפקודה.

 

כל אחד מהמקורות ברשימה הבאה מהווה, אם כן, "סל" נפרד לעניין הזיכוי: הכנסה מעסק; הכנסה ממשלח יד; הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי; השתכרות או רווח מעבודה; הכנסה מדיבידנד; הכנסה מריבית והפרשי הצמדה; הכנסה מקצבה; הכנסה ממלוג; הכנסה מאנונה; הכנסה מדמי שכירות של מקרקעין ורווחים אחרים ממקרקעין; השתכרות או רווח מנכסים שאינם מקרקעין; השתכרות או רווח שמקורם בחקלאות; הכנסה ממכירת פטנט או מדגם; הכנסה ממקורות פירותיים אחרים; הכנסה מרווח הון; הכנסה משוק ההון.

 

אם פעילותו של הנישום בהפקת אחד מסוגי ההכנסות ממקור כלשהו מגיעה כדי "עסק", תיחשב הכנסה זו כהכנסה ממקור של עסק ותשויך ל"סל" של הכנסות מעסק. לצורך בחינת קיומו של עסק והאם הכנסה ממקור אחר היא חלק מאותו עסק או שיש לה קיום עצמאי, יש ליישם את המבחנים המוכרים בפסיקה, ובכלל זה אלו העוסקים במבחן האינטגרליות, מידת הניתוק ממעגל העסקים, מחזוריות ועוד.

 

העיקרון המנחה הוא, שזיכוי בגין מס זר ששולם על הכנסות חוץ ממקור פלוני יינתן כנגד מס ישראלי שחל על ההכנסות מאותו מקור.

 

לגבי חברות, מיושם עיקרון זה על ידי הגבלת גובה הזיכוי לכל מקור לסכום מס החברות החל על ההכנסות מאותו מקור. לגבי יחידים, נעשית הבחנה בין הכנסות חוץ החייבות במס בשיעור מס רגיל לבין הכנסות החייבות במס בשיעור מיוחד. לגבי הראשונות, מוגבל סכום הזיכוי לחלק יחסי מהמס בישראל, לפני מתן זיכוי מס זר, מכלל ההכנסות הרגילות של הנישום. לגבי הכנסות חוץ החייבות בשיעור מס מיוחד, מוגבל סכום הזיכוי לסכום המס החל על אותן הכנסות באותו סל.

 

הסכום שבו עלה החיוב במס בחו"ל על מגבלות אלו ("עודף הזיכוי") יכול להיות מנוצל כזיכוי מהמס על ההכנסות מאותו מקור בחמש שנות המס הבאות. מסי חוץ ששולמו בגין הכנסה פטורה בישראל וכן מסי חוץ שהנישום ויתר על זיכוי בגינם אינם נחשבים כ"עודף זיכוי" ולא ניתן לנצלם בשנים מאוחרות יותר.

 

סעיף 200(ב) לפקודה מתנה את קבלת הזיכוי בגין המס הזר מהמס הישראלי בהיות הנישום תושב ישראל באותה שנת מס. בחינת התושבות תיעשה בהתאם להגדרת "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודה, בהתחשב במבחנים שנקבעו בפסיקה וכן בהתאם להוראות אמנת המס של ישראל.

 

מקום בו תושב חוץ מתמסה בישראל, הרי שישראל ממסה כמדינת מקור ולפיכך, המדינה הזרה היא זו אשר נדרשת להעניק זיכוי או הקלה בגין המס ששולם בישראל כנגד המס שיחול אצלה.

 

כאשר מדובר בהכנסה שהופקה במדינת אמנה, יינתן הזיכוי בגין מס זר עליו חלה האמנה למניעת כפל מס, ובלבד שתשלומו מתחייב בהתאם לאותה אמנה. לא יינתן זיכוי על מס ששולם בחו"ל בניגוד להוראות האמנה.

 

הזיכוי מהמס הזר יינתן רק אם הוכיח הנישום לפקיד השומה, כי שילם מס לרשויות המס בחו"ל, אם בדרך של ניכוי מס במקור או בדרך אחרת. כמו כן, לבקשת פקיד השומה, על הנישום להציג בפניו דו"חות כספיים וכן דו"ח התאמה לצרכי מס, שהגיש לרשות המס הזרה, וכן כל מסמך אחר שיש בו בכדי ללמד על סוג ההכנסה, גובהה ותשלום המס בחו"ל בגינה. על הנישום לדווח לפקיד השומה על כל שינוי או החזר בחו"ל המשפיע על גובה המס הסופי ששולם בחו"ל.

 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה