אמנת המס בין ישראל לגרמניה 

הכנסה|אמנה|מסים|תושב|פטור|מדינה|אדם

האמנה החדשה בין ישראל לבין גרמניה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון, נחתמה ביום 21.8.2014, והיא מחליפה את האמנה הישנה משנת 1962.

ראו גם:

אמנת מס בין ישראל לבין גרמניה, 2014 

תכנון מס לפעילות בגרמניה

להרחבה בנושא תכנון מס, ראו: המדריך לתכנון מס 

להרחבה בנושא אמנות מס של ישראל, ראו: מדריך אמנות המס של ישראל (כולל תכנוני מס)

להלן נוסח אמנת המס ישראל לגרמניה, וכן הפרוטוקול לאמנה:

נוסח האמנה

מדינת ישראל והרפובליקה של גרמניה, בשאיפתן לקדם את הקשרים הכלכליים ההדדיים ביניהן ע"י הסרת מכשולים פיסקליים והידוק שיתוף הפעולה בענייני מס, הסכימו לאמור:

סעיף 1: אדם נדון

הסכם זה יחול על אדם שהוא תושב אחת המדינות המתקשרות או שתיהן.

סעיף 2: המסים הנדונים

1.    הסכם זה יחול על מסים על הכנסה ועל הון המוטלים מטעם מדינה מתקשרת, "לאנד" או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה, ללא התחשבות בדרכי הטלתם.

2.    יראו כמסים על הכנסה ועל הון את כל המסים המוטלים על סך כל ההכנסה, על סך כל ההון, או על רכיבים מההכנסה או מההון, לרבות מסים על רווחים מהעברת מיטלטלין או מקרקעין, מסים על הסכומים הכוללים של השכר או המשכורות שמשלמים מיזמים, וכן מסים על עליית ערך של נכסים.

3.    המסים הקיימים שעליהם יחול הסכם זה הם בעיקר:

א)   בגרמניה:

מס ההכנסה (Einkommensteuer)

מס התאגידים (Korperschaftsteuer),

מס הסחר (Gewerbesteuer); וכן

מס ההון (Vermogensteuer),

כולל התוספות המוטלות עליהם

(להלן: "מס גרמני");

ב)   בישראל:

מס הכנסה ומס חברות (לרבות מס על רווחי הון);

מס הרווח על מוסדות פיננסיים; וכן

המס המוטל על רווחים מהעברת מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין;

(להלן: "מס ישראלי").

4.    ההסכם יחול גם על מיסים זהים או דומים בעיקרם שיוטלו לאחר תאריך חתימת הסכם זה, בנוסף למסים הקיימים או במקומם. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו על שינויים משמעותיים שנעשו בדיני המיסים שלהלן.

סעיף 3: הגדרות כלליות

1.       למטרות הסכם זה, אלא אם כן משתמע אחרת מן ההקשר:

א)   המונח "ישראל" פירושו מדינת ישראל, ובמשמעותו הגיאוגרפית, הוא כולל את הים הטריטוריאלי שלה, וכן האזורים הימיים הצמודים לגבול החיצוני של הים הטריטוריאלי, כולל קרקע הים ותת הקרקע שעליהם ישראל, בהתאם למשפט הבינלאומי ולדיני ישראל, מממשת את זכויותיה הריבוניות או סמכות השיפוט שלה;

ב)   המונח "גרמניה" פירושו הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, ובמשמעותו הגיאוגרפית, כולל שטח הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, וכן אזור קרקע הים, תת הקרקע ועמוד המים שמעל הצמוד לים הטריטוריאלי, שבהם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מממשת זכויות ריבוניות או סמכות בהתאם למשפט בינלאומי ולחקיקה הלאומית שלה למטרות החקר, הניצול, השימור והניהול של משאבי טבע חיים ושאינם חיים או ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים;

ג)    המונחים "מדינה מתקשרת" ו"המדינה המתקשרת האחרת" פירושם גרמניה או ישראל, לפי ההקשר;

ד)    המונח "אדם" כולל יחיד, חברה, נאמנות וכל חבר בני אדם אחר;

ה)   המונח "חברה" פירושו כל תאגיד או כל גוף הנחשב כתאגיד לצרכי מס;

ו)    המונח "מיזם" חל על ניהול כל עסק;

ז)    המונח "עסק" כולל ביצוע שירותים מקצועיים ופעילויות אחרות בעלות אופי עצמאי;

ח)   המונחים "מיזם של מדינה מתקשרת" ו"מיזם של המדינה המתקשרת האחרת" פירושם, בהתאמה, מיזם המנוהל בידי תושב של מדינה מתקשרת ומיזם המנוהל בידי תושב של המדינה המתקשרת האחרת;

ט)   המונח "תעבורה בינלאומית" פירושו כל הובלה בספינה או בכלי טיס המופעלים בידי מיזם שמקום הניהול הממשי (effective management) שלו נמצא במדינה מתקשרת, למעט כאשר הספינה או כלי הטיס מופעלים אך ורק בין מקומות שבתוך המדינה המתקשרת האחרת;

י)    המונח "אזרח" פירושו:

אא)  ביחס לגרמניה:

כל גרמני כמשמעותו בחוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה וכל ישות משפטית, שותפות או התאגדות שמעמדם ככאלה נובע מהחוקים התקפים ברפובליקה הפדרלית של גרמניה;

בב)  ביחס לישראל:

כל יחיד שהוא בעל אזרחות ישראלית וכל ישות משפטית, שותפות או התאגדות שמעמדם ככאלה נובע מהחוקים התקפים בישראל.

יא)   המונח "רשות מוסמכת" פירושו:

אא)  במקרה של גרמניה, משרד האוצר הפדרלי או הסוכנות שהוא אצל לה מסמכויותיו;

בב)  במקרה של ישראל, שר האוצר או נציגו המוסמך.

2.    מבחינת יישום הוראות הסכם זה בכל עת ע"י מדינה מתקשרת, כל מונח שלא הוגדר בו, יפורש בהתאם למשמעות שניתנת לו באותה עת לפי חוקי אותה מדינה החלים על המסים שעליהם חל ההסכם, אלא אם כן משתמע אחרת מן ההקשר, ותינתן עדיפות לפרשנות הניתנת לאותם מונחים בחוקי המס של אותה מדינה לעומת הפרשנות הניתנת להם לפי חוקים אחרים של אותה מדינה.

סעיף 4: תושב

1.    למטרות הסכם זה, המונח "תושב מדינה מתקשרת" פירושו כל אדם אשר לפי דיני אותה מדינה, נתון בה למס מכוח מקום מושבו, מקום מגוריו, מקום הניהול שלו, מקום ההתאגדות שלו או כל מבחן אחר מסוג דומה, וכולל גם את המדינה, "לאנד" וכל יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה. אולם מונח זה אינו כולל אדם הנתון למס באותה מדינה רק לגבי הכנסה ממקורות שבאותה מדינה או לגבי הון הנמצא בה.

2.    מקום שמכוח הוראות ס"ק 1 יחיד הינו תושב שתי המדינות המתקשרות, ייקבע מעמדו כלהלן:

א)   יראוהו רק כתושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע; אם עומד לרשותו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו רק כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר (מרכז האינטרסים החיוניים);

ב)   אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם לא עומד לרשותו בית קבע אף לא באחת מהמדינות, יראוהו רק כתושב המדינה שבה הוא נוהג לגור;

ג)    אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות או אף לא באחת מהן, יראוהו רק כתושב המדינה שהוא אזרחה;

ד)    אם הוא אזרח של שתי המדינות או אף לא של אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יישבו את השאלה בהסכמה הדדית.

3.    מקום שמכוח הוראות ס"ק 1 אדם שאינו יחיד תושב שתי המדינות המתקשרות, כי אז יראוהו כתושב המדינה שבה נמצא מקום הניהול הממשי שלו.

סעיף 5: מוסד קבע

1.    למטרות הסכם זה, המונח "מוסד קבע" פירושו מקום עסקים קבוע שבאמצעותו מתנהלים עסקי מיזם, כולם או חלקם.

2.    המונח "מוסד קבע" כולל במיוחד:

(א)  מקום הנהלה;

(ב)  סניף;

(ג)   משרד;

(ד)  בית חרושת;

(ה)  בית מלאכה; וכן

(ו)   מכרה, באר נפט או באר גז, מחצבה או כל מקום אחר להפקה של משאבים טבעיים.

3.    אתר בנייה או מבנה או פרוייקט בנייה או התקנה או מתקן קידוח או ספינת קידוח, המשמשים לפעילויות הקשורות לניצול משאבי טבע, מהווים מוסד קבע רק אם הם נמשכים לתקופה של יותר משנים עשר חודשים.

4.    על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, המונח "מוסד קבע" יראוהו כאילו אינו כולל:

א)   שימוש במתקנים אך ורק לצורכי אחסנה, תצוגה או מסירה של טובין או של סחורה השייכים למיזם;

ב)   החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למיזם, אך ורק לצורכי אחסון, תצוגה או מסירה;

ג)    החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למיזם, אך ורק לשם עיבודם על ידי מיזם אחר;

ד)    החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לשם רכישת טובין או סחורה, או לשם איסוף מידע, עבור המיזם;

ה)   החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק למטרות ביצוע, עבור המיזם, כל פעילות אחרת שטיבה הכנה או עזר;

ו)    החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לצורך צירוף כלשהו של פעילויות המאוזכרות בתת-ס"ק א) עד ה), ובלבד שהפעילות הכוללת של מקום העסקים הקבוע הנובעת מצירוף זה טיבה הכנה או עזר.

5.    על אף הוראות ס"ק 1 ו-2, מקום שאדם - שאינו סוכן בעל מעמד עצמאי שס"ק 6 חל עליו - פועל בשם מיזם, ויש לו סמכות במדינה מתקשרת לחתום על חוזים בשם המיזם והוא משתמש בה בקביעות, יראו את המיזם כאילו יש לו מוסד קבע במדינה זו ביחס לכל הפעילויות שאותו אדם מקבל על עצמו מטעם המיזם, אלא אם כן, פעילויות האדם האמור מוגבלות לאלה הנזכרות בס"ק 4, אשר אילו בוצעו ממקום עסקים קבוע לא היו הופכות את מקום העסקים הקבוע הזה למוסד קבע לפי הוראות אותו ס"ק.

6.    מיזם לא ייראה כבעל מוסד קבע במדינה מתקשרת רק מפני שהוא מנהל עסקים באותה מדינה באמצעות מתווך, עמיל כללי או כל סוכן אחר בעל מעמד בלתי תלוי, ובלבד שבני אדם אלה פועלים במהלך הרגיל של עסקיהם.

7.    העובדה שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת שולטת בחברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת או נשלטת על ידיה, או שהיא מנהלת עסקים באותה מדינה אחרת (אם באמצעות מוסד קבע ואם בדרך אחרת), לא תשמש בסיס, כדי להקנות לכל אחת מהן מעמד של מוסד קבע של האחרת.

סעיף 6: הכנסה ממקרקעין

1.    הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממקרקעין (לרבות הכנסה מחקלאות או ייעור) הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.

2.    למונח "מקרקעין" תהיה המשמעות שיש לו לפי דיני המדינה המתקשרת שבה נמצאים המקרקעין הנדונים. המונח יכלול, בכל מקרה, נכסים הנלווים אל מקרקעין, משק חי וציוד המשמשים בחקלאות ובייעור, זכויות שחלות עליהן הוראות החוק הכללי הדן במקרקעין, זכות ההנאה מפירות מקרקעין וזכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד עיבוד, או הזכות לעבד, מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות טבע אחרים; אוניות וכלי טיס לא יראו כמקרקעין.

3.    הוראות ס"ק 1 יחולו על הכנסה המופקת משימוש ישיר במקרקעין, מהשכרתם או משימוש במקרקעין בכל דרך אחרת.

4.    הוראות ס"ק 1 ו-3 יחולו גם על הכנסה ממקרקעין של מיזם.

סעיף 7: רווחי עסקים

1.    רווחים של מיזם של מדינה מתקשרת יהיו חייבים במס רק באותה מדינה, אלא אם המיזם מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם. אם המיזם מנהל עסקים כאמור לעיל, ניתן לחייב במס במדינה האחרת את רווחי העסקים של המיזם, אולם רק אותו חלק מהם שניתן לייחסו לאותו מוסד קבע.

2.    בכפוף להוראות ס"ק 3, מקום שמיזם של מדינה מתקשרת מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, ייחסו בכל מדינה מתקשרת לאותו מוסד קבע את הרווחים שהיו צפויים לו אילו היה זה מיזם נבדל ונפרד העוסק בפעילויות זהות או דומות, בתנאים זהים או דומים, ומקיים קשרים באופן בלתי תלוי לחלוטין עם המיזם שהוא מוסד קבע שלו.

3.    בקביעת רווחי מוסד קבע, יותר ניכוין של ההוצאות שהוצאו למטרות מוסד הקבע, לרבות הוצאות הנהלה ומינהל כללי שהוצאו כך, בין במדינה שבה נמצא מוסד הקבע ובין במקום אחר.

4.    במידה שהיה נהוג במדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים שיש לייחס למוסד קבע על בסיס של ייחוס כלל רווחי המיזם לחלקיו השונים, לא ימנע האמור בס"ק 2 מאותה מדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים החייבים במס לפי שיטת הייחוס שנהוגה בה; ואולם שיטת הייחוס שתאומץ תהיה כזאת שהתוצאות תהיינה בהתאם לעקרונות שנקבעו בסעיף זה.

5.    לא ייוחסו רווחים למוסד קבע מטעם זה בלבד שאותו מוסד קבע קנה טובין או סחורה בשביל המיזם.

6.    לעניין הס"ק הקודמים, ייחוס הרווחים למוסד הקבע ייקבע בהתאם לאותה שיטה מדי שנה בשנה, אלא אם כן ישנה סיבה טובה ומספקת לנהוג אחרת.

7.    מקום שנכללים ברווחים פריטי הכנסה הנידונים בנפרד בסעיפים אחרים של הסכם זה, כי אז לא יגרעו הוראות סעיף זה מהוראות אותם סעיפים.

סעיף 8: ספנות והובלה אווירית

1.    רווחים מהפעלת ספינות או כלי טיס בתעבורה בינלאומית ניתן יהיה לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.

2.    למטרות סעיף זה, המונחים "רווחים מהפעלת ספינות או כלי טיס בתעבורה בינלאומית" יכללו רווחים:

א)   מהשכרה מזדמנת של ספינות או כלי טיס על בסיס שלדי; וכן

ב)   השימוש או ההשכרה של מכולות (כולל נגררים וציוד קשר להובלת מכולות).

אם פעילויות אלה נוגעות להפעלת הספניות או כלי הטיס בתעבורה בינלאומית.

3.    אם מקום הניהול הממשי של מיזם ספנות הוא על ספינה, כי אז הוא ייחשב כאילו הוא נמצא במדינה המתקשרת אשר בה נמצא נמל הבית של הספינה, או אם אין נמל בית כאמור, במדינה המתקשרת אשר מפעיל הספינה הוא תושבה.

4.    הוראות ס"ק 1 יחולו גם על רווחים הנובעים מהשתתפות בקרן משותפת, בעסק משותף או בסוכנות הפעלה בינלאומית.

סעיף 9: מיזמים משולבים

1.    מקום:

א)   שמיזם של מדינה מתקשרת משתתף, במישרין או בעקיפין, בניהול, בשליטה או בהון של מיזם של המדינה המתקשרת האחרת, או

ב)   שאותם בני אדם משתתפים, במישרין או בעקיפין, בניהול, בשליטה או בהון של מיזם של מדינה מתקשרת ושל מיזם של המדינה המתקשרת האחרת,

ובכל אחד מהמקרים נקבעו או הוטלו ביחסים המסחריים או הכספיים בין שני המיזמים, תנאים שונים מאלה שהיו נקבעים בין מיזמים בלתי תלויים, ניתן לכלול את כל הרווחים, שאלמלא התנאים הללו היו נצמחים לאחד המיזמים ובשל אותם תנאים לא נצמחו, ברווחי אותו מיזם ולהטיל עליהם מס בהתאם.

2.    מקום שמדינה מתקשרת כוללת ברווחי מיזם של אותה מדינה - ומטילה עליהם מס בהתאם - רווחים שעליהם חויב מיזם של המדינה המתקשרת האחרת במס באותה מדינה מתקשרת אחרת, והרווחים שנכללו כך הם רווחים שהיו נצמחים למיזם של המדינה הנזכרת ראשונה, לו היו התנאים בין שני המיזמים זהים לאלה שהיו נקבעים בין מיזמים עצמאיים, כי אז אותה מדינה אחרת תבצע התאמה נאותה בסכום המס שהוטל בה על רווחים אלה. בקביעת התאמה כאמור, תהיה התחשבות נאותה בהוראות האחרות של הסכם זה, והרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות תיוועצנה זו בזו לפי הצורך.

סעיף 10: דיבידנדים וחלוקות ע"י חברה להשקעה במקרקעין

1.    דיבידנדים ששילמה חברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייב במס באותה מדינה אחרת.

2.    אף על פי כן, ניתן לחייב במס דיבידנדים כאלה גם במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב החברה המשלמת, ולפי דיני אותה מדינה, אבל אם בעל הזכות שביושר לדיבידנדים הוא תושב המדינה המתקשרת האחרת, המס שיוטל כך לא יעלה על:

א)   5 אחוזים מהסכום ברוטו של הדיבידנדים אם בעל הזכות שביושר הוא חברה (שאיננה שותפות) המחזיקה במישרין לפחות ב-10 אחוזים מהון החברה המשלמת את הדיבידנדים;

ב)   10 אחוזים מהסכום ברוטו של הדיבידנדים בכל המקרים האחרים.

ס"ק זה לא ישפיע על מיסוי החברה ביחס לרווחים מהם משתלמים הדיבידנדים.

3.    חלוקות שמבצעת חברה להשקעות במקרקעין שהיא תושבת מדינה מתקשרת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייב במס באותה מדינה אחרת. אף על פי כן, ניתן לחייב במס חלוקות כאמור גם במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב החברה המבצעת את החלוקות, ולפי דיני אותה מדינה, אבל אם בעל הזכות שביושר לחלוקה הוא תושב המדינה המתקשרת האחרת, והוא מחזיק במישרין בפחות מ-10% מהון החברה, המס שיוטל כך לא יעלה על 15% מהסכום ברוטו של החלוקה.

ס"ק זה לא ישפיע על מיסוי החברה בזיקה לרווחים שמהם מתבצעת החלוקה.

4.    המונח "דיבידנדים" בסעיף זה פירושו הכנסה ממניות, ממניות "הנאה" או מזכויות "הנאה", מניות במכרות, מניות מייסדים או זכויות אחרות, אשר אינן תביעות חוב, המשתתפות ברווחים, או הכנסה אחרת הכפופה לאותו דין לעניין מיסים כהכנסה ממניות, לפי חוקי המדינה שבה נמצא מושבה של החברה המבצעת את החלוקה.

5.    המונח "חלוקות של חברה להשקעות במקרקעין" פירושו חלוקות -

א)   במקרה של גרמניה, ע"י חברה להשקעות במקרקעין, בהתאם לס"ק 1 לפרק 1 לחוק הגרמני בדבר הון תאגידי מקרקעין בעלי מניות רשומות (חוק REIT),

ב)   במקרה של ישראל, חברה להשקעות במקרקעין בהתאם לסעיף 64א2 לפקודת מס ההכנסה הישראלית.

6.    הוראות ס"ק 1, 2 ו-3 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לדיבידנדים או לחלוקות של חברה להשקעות במקרקעין, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקום מושבה של החברה המשלמת את הדיבידנדים או המבצעת את החלוקות, באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, וההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים או החלוקות קשורה באופן ממשי לאותו מוסד קבע. במקרה כה יחולו הוראות סעיף 7.

7.    מקום שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת מפיקה רווחים או הכנסה מהמדינה המתקשרת האחרת, לא תטיל מדינה מתקשרת אחרת זו מס כלשהו על הדיבידנדים המשתלמים בידי החברה, אלא במידה שאותם דיבידנדים משתלמים לתושב של אותה מדינה אחרת או במידה שזכות ההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה באופן ממשי למוסד קבע הנמצא באותה מדינה אחרת, ולא תחייב את רווחיה הבלתי מחולקים של החברה במס על רווחיה הבלתי מחולקים של החברה, גם אם הדיבידנדים המשתלמים או הרווחים הבלתי מחולקים מורכבים, כולם או חלקם, מרווחים או מהכנסה שמקורם במדינה אחרת כאמור.

ס"'ק זה יחול גם על חלוקות שמבצעת חברה להשקעות במקרקעין.

סעיף 11: ריבית

1.    ריבית הנצמחת במדינה מתקשרת והמשתלמת לתושב המדינה המתקשרת האחרת ניתן לחייב במס באותה מדינה אחרת.

2.    אולם, ניתן לחייב ריבית כאמור במס במדינה המתקשרת שבה היא נצמחת ובהתאם לדיני אותה מדינה, אך אם בעל הזכות שביושר לריבית הוא תושב המדינה המתקשרת האחרת, המס שיוטל כך לא יעלה על 5 אחוזים מהסכום ברוטו של הריבית.

3.    על אף הוראות ס"ק 2,

א)   ריבית הנצמחת בגרמניה בזיקה להלוואה, לתביעת חוב או לאשראי שהוענקו או בוטחו ע"י מוסד לביטוח או למימון עיסקאות סחר בינלאומי הנמצא בבעלות מלאה של ישראל, או המשתלמת לממשלת מדינת ישראל או לבנק ישראל תהיה פטורה ממס גרמני;

ב)   ריבית הנצמחת בישראל בזיקה להלוואה שהובטחה ע"י גרמניה ביחס לייצוא או השקעה ישירה בחו"ל, או המשתלמת לממשלת גרמניה, ל-Deutsche Bundesbank, ל-Kreditanstalt fur Wiederaufbau או ל-DEG - Deutsche  Investitions- und Entwicklungsgesellschaft mbH, תהיה פטורה ממס ישראלי;

ג)    ריבית הנצמחת במדינה מתקשרת והמשתלמת לתושב המדינה המתקשרת האחרת על אגרות חוב תאגידיות הנסחרות בבורסה במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה ואשר הונפקו ע"י חברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה תהיה פטורה ממס במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה;

ד)    ריבית הנצמחת במדינה מתקשרת והמשתלמת לקרן פנסיה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת תהיה פטורה ממס במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה.

4.    המונח "ריבית" בסעיף זה פירושו הכנסה מתביעות חוב מכל סוג, בין שהן מובטחות במשכנתא ובין אם לאו, בין שהן נושאות זכות להשתתף ברווחי החייב ובין אם לאו, ובמיוחד הכנסה מבטוחות ממשלתיות והכנסה משטרי חוב או מאיגרות חוב, לרבות פרמיות ופרסים הקשורים בבטוחות, שטרי חוב או איגרות חוב כאמור. מונח זה לא יכלול רכיבי תשלום המתווספים על מחיר המכירה הנובע ממכירה באשראי של כל סחורה או ציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי וקנסות המוטלים בשל איחור בתשלום. בנוסף, המונח "ריבית" אינו כולל הכנסה הנדונה בסעיף 10.

5.    הוראות ס"ק 1 עד 3 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לריבית, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נצמחת הריבית, באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, ותביעת החוב שבזיקה אליה משתלמת הריבית קשורה באופן ממשי למוסד קבע כאמור. במקרה כאמור יחולו הוראות סעיף 7.

6.    יראו ריבית כאילו מקורה במדינה מתקשרת, כאשר המשלם הוא תושב אותה מדינה. אולם מקום שיש למשלם הריבית, בין אם הוא תושב מדינה מתקשרת ובין אם לאו, מוסד קבע באחת המדינות אשר בקשר אליו נוצרה ההתחייבות בשלה משתלמת הריבית, ומוסד קבע זה נושא בנטל הריבית, יראו את הריבית כאילו מקורה במדינה שבה נמצא מוסד הקבע.

7.    מקום שמטעמי יחסים מיוחדים בין המשלם לבין בעל הזכות שביושר, או בין שניהם לבין אדם אחר, עולה סכום הריבית, בהתייחס לתביעת החוב שעליה הוא שולם, על הסכום שהמשלם ובעל הזכות שביושר היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים נתון למס בהתאם לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות, תוך התחשבות נאותה בהוראותיה האחרות של הסכם זה.

סעיף 12: תמלוגים

1.    תמלוגים שמקורם במדינה מתקשרת ובעל הזכות שביושר עליהם הוא תושב המדינה המתקשרת האחרת ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה אחרת.

2.    המונח "תמלוגים" בסעיף זה פירושו תשלומים מכל סוג המתקבלים בעד השימוש, או הזכות לשימוש, בכל זכות יוצרים של יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית, לרבות סרטי קולנוע, כל פטנט, סימן מסחר, מדגם או דוגמה, תכנית, נוסחה או תהליך סודיים, או עבור מידע הנוגע לניסיון תעשייתי, מסחרי או מדעי.

3.    הוראות ס"ק 1 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לתמלוגים, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקורם של התמלוגים באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, והזכות או הרכוש שבזיקה אליהם משתלמים התמלוגים, קשורים בצורה ממשית לאותו מוסד קבע. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7.

4.    מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם לבין בעל הזכות שביושר, או בין שניהם לבין אדם אחר, עולה סכום התמלוגים, בהתייחס לשימוש, לזכות או למידע שבעדם הם משתלמים, על הסכום שהמשלם ובעל הזכות שביושר היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים נתון למס בהתאם לדיניה של כל אחת מן המדינות המתקשרות, תוך התחשבות נאותה בשאר הוראותיו של הסכם זה.

סעיף 13: רווחי הון

1.    רווחים שהפיק תושב של מדינה מתקשרת מהעברת מקרקעין הנזכרים בסעיף 6 והנמצאים במדינה המתקשרת האחרת ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

2.    רווחים שהפיק תושב מדינה מתקשרת מהעברת מניות וזכויות דומות שיותר מ-50 אחוזים מערכן נובעים, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן למסותם באותה מדינה אחרת.

3.    רווחים מהעברת מיטלטלין המהווים חלק מנכסי העסק של מוסד קבע, אשר יש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת, כולל רווחים כאמור מהעברת מוסד קבע כאמור (לבדו או עם כל המיזם), ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

4.    רווחים מהעברת אוניות או כלי טיס המופעלים בתעבורה בינלאומית או מיטלטלין השייכים להפעלת אוניות או כלי טיס כאמור, יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.

5.    רווחים מהעברת כל נכס, זולת אלה הנזכרים בס"ק 1 עד 4, יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שהמעביר הוא תושבה, אם אותו תושב הוא הבעלים ביושר של רווחי הון כאמור.

6.    מקום שאדם היה תושב מדינה מתקשרת והפך לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ס"ק 5 לא ימנע מהמדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה למסות לפי הדין הפנימי שלה את רווחי ההון המצטברים המיוחסים לרכושו של אותו אדם במועד החלפת מקום המושב. במקרה של העברה עתידית של רכוש כאמור, רווחי הון המצטברים, המיוחסים לרכוש כאמור עד למועד החלפת מקום המושב, לא יהיו חייבים במס במדינה המתקשרת האחרת.

סעיף 14: הכנסה מתעסוקה

1.    בכפוף להוראות סעיפים 15 עד 18, משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר שהופקו על ידי תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה, אלא אם כן העבודה מבוצעת במדינה המתקשרת האחרת. מבוצעת העבודה כאמור, ניתן לחייב במס את הגמול שנצמח באותה מדינה אחרת.

2.    על אף הוראות ס"ק 1, גמול המופק ע"י תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה המבוצעת במדינה המתקשרת האחרת, ניתן יהיה לחייבו במס רק במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה אם:

א)   המקבל שוהה במדינה האחרת תקופה או תקופות שאינן עולות יחד על 183 ימים בכל תקופה של 12 חודשים המתחילה או מסתיימת בשנת הכספים שבה מדובר; וכן

ב)   הגמול משתלם על ידי מעביד שאינו תושב המדינה המתקשרת האחרת, או מטעמו; וכן

ג)    הנושא בנטל תשלום הגמול אינו מוסד קבע שיש למעביד במדינה המתקשרת האחרת.

3.    על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, גמול המופק ביחס לעבודה שבוצעה על סיפון אוניה או כלי טיס המופעלים בתעבורה בינלאומית, ניתן לחייב במס במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם המפעיל את האוניה או כלי הטיס.

סעיף 15: שכר חברי הנהלה

שכר חברי הנהלה ותשלומים דומים אחרים שהפיק תושב מדינה מתקשרת בתוקף תפקידו כחבר מועצת המנהלים של חברה, שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

סעיף 16: אמנים וספורטאים

1.    על אף הוראות סעיפים 7 ו-14, הכנסה שהפיק תושב מדינה מתקשרת כבדרן, כגון אמן תיאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה, או כמוסיקאי, או כספורטאי, מפעילויותיו האישיות בתור שכזה, שבוצעו במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.

2.    מקום שהכנסה ביחס לפעילויות אישיות שבוצעו בידי בדרן או ספורטאי בתור שכזה נצמחה לא לאותו בדרן או ספורטאי עצמו אלא לאדם אחר, ניתן לחייב הכנסה זו במס, על אף הוראות סעיפים 7 ו-14, במדינה המתקשרת שבה מבוצעות פעילויותיו של הבדרן או הספורטאי.

3.    ס"ק 1 ו-2 לא יחולו על הכנסה הנצמחת מביצוע פעילויות ע"י אמנים או ספורטאים במדינה מתקשרת אם הביקור באותה מדינה ממומן כולו, או בחלקו העיקרי, ע"י קרנות ציבוריות של המדינה האחרת, "לאנד", או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה, או ע"י ארגון המוכר במדינה האחרת כארגון צדקה או כמוסד ללא מטרות רווח ואינו תושב של המדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה. במקרה האמור ניתן לחייב את ההכנסה במס רק במדינה המתקשרת שהיחיד הוא תושבה.

סעיף 17: קצבאות, אנונות ותשלומים דומים

1.    בכפוף להוראות ס"ק 2 לסעיף 18, קצבאות ותשלומים דומים אחרים או אנונות המשולמים לתושב מדינה מתקשרת ע"י תושב המדינה המתקשרת האחרת, יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה.

2.    על אף הוראות ס"ק 1, תשלומים שקיבל יחיד שהוא תושב מדינה מתקשרת מביטוח סוציאלי חובה של המדינה המתקשרת האחרת, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה אחרת.

3.    על אף הוראות ס"ק 1, תשלומים חוזרים או בלתי חוזרים של אחת המדינות המתקשרות או יחידת משנה מדינית שלה לאדם שהוא תושב המדינה המתקשרת האחרת כפיצוי על רדיפה פוליטית או על פגיעה או נזק שנגרמו כתוצאה ממלחמה (כולל תשלומי פיצויים) או שירות צבאי או אזרחי חלופי או פשע, חיסון או אירוע דומה אחר, לא יהיו חייבים במס בשתי המדינות המתקשרות.

4.    המונח "אנונות" פירושו סכומים שונים המשתלמים מעת לעת בזמנים קבועים, לכל החיים או לפרק זמן קבוע או לפרקי זמן הניתנים לקביעה, בכפוף להתחייבות לבצע את התשלומים בתמורה לפיצוי מלא ונאות בכסף או בשווה כסף.

סעיף 18: שירות ממשלתי

1.    א)   משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר, למעט קיצבה, ששולמו בידי מדינה מתקשרת, "לאנד" יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה, "לאנד", יחידת משנה מדינית או רשות מקומית, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.

ב)   ואולם, ניתן לחייב במס משכורות, שכר עבודה וגמול אחר כאמור יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת האחרת אם השירותים ניתנים באותה מדינה והיחיד הוא תושב אותה מדינה, והוא:

אא)  אזרח של אותה מדינה; או

בב)  לא היה לתושב של אותה מדינה אך ורק לשם מתן השירותים.

2.    א)   כל קצבה המשולמת בידי מדינה מתקשרת, "לאנד", יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה, או מתוך קרנות שנוצרו על ידן, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה, "לאנד", יחידת משנה מדינית או רשות מקומית, תהיה חייבת במס רק באותה מדינה.

ב)   ואולם ניתן יהיה לחייב במס קצבה כזו רק במדינה המתקשרת האחרת אם היחיד הוא תושב ואזרח של אותה מדינה.

3.    הוראות סעיפים 14, 15, 16 ו-17 יחולו על משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר ועל קצבאות, בעד שירותים שניתנו בקשר עם עסק המתנהל בידי מדינה מתקשרת, "לאנד" יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה.

4.    הוראות ס"ק 1 ו-2 יחולו גם על משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר ועל קצבאות, ששולמו ליחידים ביחס לשירותים שניתנו למכון גתה, לשירות הגרמני לקשרי גומלין אקדמיים ("Deutscher Akademischer Austauschdienst") או לכל מוסד דומה אחר שהוסכם הדדית ע"י המדינות המתקשרות. אם גמול כאמור לא חויב במס במדינה שבה הוקם המוסד, יחולו הוראות סעיף 14.

5.    הוראות ס"ק 1 ו-2 יחולו גם על משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר, ועל קצבאות, ששולמו ליחידים ע"י "איגוד לשכת התעשייה והמסחר לקידום קשרי חוץ כלכליים באמצעות רשת לשכות המסחר הזרות"

(IHK-Verband zur Forderung der Außenwirschaft durch das AHK-Netz)

ביחס לשירותים שניתנו ל"לשכת התעשייה והמסחר ישראל-גרמניה" אם הגמול הנ"ל ממומן בשלמותו מקרנות ציבוריות.

סעיף 19: פרופסורים וסטודנטים אורחים

1.    יחיד המבקר במדינה מתקשרת בהזמנת אותה מדינה, או אוניברסיטה, מכללה, בית ספר, מוזיאון או מוסד תרבותי אחר של אותה מדינה, או במסגרת תכנית רשמית של קשרי גומלין תרבותיים לתקופה שאיננה עולה על שנתיים, אך ורק למטרות הוראה, מתן הרצאות או עיסוק במחקר במוסד האמור, ואשר הנו, או היה מיד לפני ביקור זה תושב של המדינה המתקשרת האחרת, יהיה פטור ממס במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה על הגמול מהפעילות האמורה, ובלבד שהגמול האמור נצמח לו ממורות שמחוץ לאותה מדינה.

2.    תשלומים שסטודנט או חניך עסקי, שהינו או היה מיד לפני ביקורו במדינה מתקשרת תושב של המדינה המתקשרת האחרת, והוא שוהה במדינה הנזכרת ראשונה רק למטרות חינוכו או הכשרתו, מקבל למטרות קיומו, חינוכו או הכשרתו לא יהיו חייבים במס באותה מדינה, בתנאי שהתשלומים האמורים נצמחו ממקורות שמחוץ לאותה מדינה.

סעיף 20: הכנסה אחרת

1.    פריטי הכנסה של תושב מדינה מתקשרת, באשר הם נצמחים, אשר לא טופלו בסעיפים הקודמים של הסכם זה, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.

2.    הוראות ס"ק 1 לא יחולו על הכנסה, שאינה הכנסה ממקרקעין כהגדרתה בס"ק 2 לסעיף 6, אם מקבל ההכנסה האמורה, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה מתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא בה, והזכות או הרכוש שביחס אליהם משולמת ההכנסה קשורים בפועל לאותו מוסד קבע. במקרה זה יחולו הוראות סעיף 7.

סעיף 21: הון

1.    הון המיוצג ע"י מקרקעין הנזכרים בסעיף 6, שהנם בבעלותו של תושב מדינה מתקשרת והנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבו במס באותה מדינה אחרת.

2.    הון המיוצג ע"י מיטלטלין המהווים חלק מנכסי העסק של מוסד קבע שיש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבו במס באותה מדינה אחרת.

3.    הון המיוצג ע"י ספינות וכלי טיס המופעלים בתעבורה בין-לאומית, וע"י מיטלטלין השייכים להפעלת ספינות וכלי טיס, יהיה חייב במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.

4.    כל הרכיבים האחרים של הון של מדינה מתקשרת יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.

סעיף 22: ביטול מסי כפל במדינת התושבות

1.    במקרה של תושב גרמניה המס ייקבע כלהלן:

א)   אם לא הותר זיכוי מס זר לפי ס"ק ב), כל פריט הכנסה הנצמח בישראל וכל פריט הון המצוי בישראל אשר, בהתאם להסכם זה, ניתן לחייב במס בישראל, יהיו פטורים מבסיס השומה של המס הגרמני.

במקרה של פריטי הכנסה מדיבידנדים, ההוראה הקודמת תחול רק על דיבידנדים כפי ששולמו לחברה (לא כולל שותפויות) שהיא תושבת גרמניה ע"י חברה שהיא תושבת ישראל, אשר לפחות 10 אחוזים מהונה נמצאים בבעלות ישירה של החברה הגרמנית ואשר לא נוכו בעת קביעת רווחי החברה המחלקת את הדיבידנדים הללו.

כל החזקת מניות שהדיבידנדים עליהן, לו שולמו, היו פטורים בהתאם למשפטים הקודמים, תהיה פטורה מבסיס שומה על הון.

ב)   בכפוף להוראות חוק המס הגרמני ביחס לזיכוי על מס זר, המס הישראלי ששולם לפי דיני ישראל ובהתאם להסכם זה יותר כזיכוי כנגד מס גרמני ששולם על הכנסה החייבת בתשלום ביחס לפריטים הבאים של הכנסה:

אא)  דיבידנדים שלא טופלו בתת-ס"ק א) וחלוקות שביצעה חברה להשקעות במקרקעין;

בב)  ריבים;

גג)   תמלוגים;

דד)  פריטי הכנסה שניתן לחייב במס בישראל בהתאם לס"ק 2 לסעיף 13;

הה) שכר דירקטורים;

וו)    פריטי הכנסה שניתן לחייב במס בהתאם לסעיף 16.

ג)    הוראות תת-ס"ק ב) יחולו במקום הוראות תת-ס"ק א) על פריטי הכנסה כמוגדר בסעיפים 7 ו-10 ועל הנכסים שמהם נצמחת ההכנסה האמורה, אם תושב גרמניה אינו מוכיח כי ההכנסה ברוטו של מוסד הקבע בשנת העסקים, שבה מומש הרווח או של החברה תושבת ישראל בשנת העסקים שלגביה שולמו הדיבידנדים, נצמחה אך ורק או כמעט אך ורק מפעילויות כמשמעותו במס' 1 עד 6 לס"ק 1 לפרק 8 של החוק הגרמני בדבר קשרי מס חיצוניים (Aussensteuergesetz); הנ"ל יחול על מקרקעין המשמשים מוסד קבע ועל הכנסה ממקרקעין אלה של מוסד הקבע (ס"ק 4 לסעיף 6) ועל רווחים מהעברת מקרקעין אלה (ס"ק 1 לסעיף 13) ועל מיטלטלין המהווים חלק מהרכוש העסקי של מוסד הקבע (ס"ק 3 לסעיף 13).

ד)    אולם גרמניה שומרת על הזכות להביא בחשבון בקביעת שיעור המס שלה את פריטי ההכנסה וההון אשר לפי הוראות הסכם זה הנם פטורים ממס גרמני.

ה)   על אף הוראות תת-ס"ק א), כפל מס יימנע ע"י התרת זיכוי מס כמפורט בתת-ס"ק ב).

אא)  אם במדינות המתקשרות פריטי הכנסה או הון מושמים לפי הוראות שונות של הסכם זה או מיוחסים לבני אדם שונים (להוציא בהתאם לסעיף 9) ולא ניתן ליישב סתירה זו בנוהל לפי ס"ק 3 לסעיף 24 ואם כתוצאה מהבדל זה בהשמה או בייחוס ההכנסה או ההון הנוגעים בדבר יישארו בלתי חייבים במס או חייבים במס בשיעור נמוך יותר מאשר ללא סתירה זו; או

בב)  אם אחרי התייעצות נאותה עם הרשות המוסמכת של ישראל, תודיע גרמניה לישראל בצינורות הדיפלומטיים על פריטי ההכנסה האחרים שעליהם היא מתכוונת להחיל את הוראות תת-ס"ק ב). כי אז יימנעו מסי כפל על ההכנסה שהודיעו עליה ע"י התרת זיכוי מהיום הראשון של שנת הלוח, שאחרי זו שבה נמסרה ההודעה.

2.    במקרה של תושב ישראל המס ייקבע כלהלן:

א)   מקום שתושב ישראל מפיק הכנסה אשר, בהתאם להוראות הסכם זה, ניתן לחייב במס בגרמניה, תתיר ישראל (בכפוף לדיני ישראל בנוגע להתרת זיכוי על מסי חוץ, אשר לא ישפיעו על העיקרון הכללי הכלול בס"ק זה) כניכוי מהמס על הכנסתו של אותו תושב, סכום השווה למס ההכנסה ששולם עליה בגרמניה.

ב)   אולם ניכויים כאמור לא יעלו על אותו חלק ממס ההכנסה, כפי שחושב לפני מתן הניכוי, אשר ניתן לייחס להכנסה שניתן לחייב במס בגרמניה.

סעיף 23: אי-אפליה

1.    אזרחי מדינה מתקשרת לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת האחרת לכל מס או לכל דרישה הקשורה במסים, השונים או מכבידים יותר מהמסים ומהדרישות הקשורות בהם, שאזרחי אותה מדינה מתקשרת אחרת כפופים להם, או עלולים להיות כפופים להם באותן נסיבות, בעיקר בזיקה לתושבות. על אף הוראות סעיף 1, הוראה זו תחול גם על בני אדם שאינם תושבי אחת המדינות המתקשרות או שתיהן.

2.    המס על מוסד קבע שיש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לא יוטל באותה מדינה אחרת בצורה פחות נוחה מהמס המוטל על מיזמים של אותה מדינה אחרת העוסקים באותן פעילויות.

3.    למעט מקום שחלות הוראות ס"ק 1 לסעיף 9, ס"ק 7 לסעיף 11 או ס"ק 4 לסעיף 12, ריבית, תמלוגים, ותשלומים אחרים שמשלם מיזם של מדינה מתקשרת לתושב של המדינה המתקשרת האחרת, יהיו, לעניין קביעת הרווחים החייבים במס של מיזם כאמור, ניתנים לניכוי לפי אותם תנאים כאילו שולמו לתושב של המדינה הנזכרת ראשונה. באופן דומה, כל חוב של מיזם של מדינה מתקשרת לתושב של המדינה המתקשרת האחרת, לעניין קביעת ההון החייב במס של אותו מיזם, יהיה בר ניכוי לפי אותם התנאים כאילו הובטח בחוזה לתושב המדינה הנזכרת ראשונה.

4.    מיזמים של מדינה מתקשרת, שהבעלות או השליטה על הונם נתונה באופן מלא או חלקי, במישרין או בעקיפין, בידי תושב אחר או יותר של המדינה המתקשרת האחרת, לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה לכל מס או לכל דרישה הקשורה במיסים, השונים או מכבידים יותר מהמיסים ומהדרישות הקשורות בהם שמיזמים דומים אחרים של המדינה הנזכרת ראשונה כפופים או עשויים להיות כפופים להם.

5.    אין בסעיף זה דבר שיתפרש כמחייב מדינה מתקשרת להעניק ליחידים שהם תושבי המדינה המתקשרת האחרת הטבות אישיות, הקלות והנחות כלשהן למטרות מס, שהיא מעניקה רק לתושביה-שלה מסיבות של מעמד אזרחי או חובות משפחה.

6.    הוראות סעיף זה יחולו על מסים המכוסים בסעיף 2 להסכם זה.

סעיף 24: נוהל הסכמה הדדית

1.    מקום שאדם סבור שהפעולות של אחת המדינות המתקשרות, או שתיהן, גורמות או עתידות לגרום לו חיוב במס שלא בהתאם להסכם זה, הוא רשאי, בלי שים לב לתרופות הנתונות לו לפי דיניהן הפנימיים של מדינות אלה, להביא את עניינו בפני הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת שהוא תושבה או, אם המקרה בא בגדר ס"ק 1 לסעיף 23, של המדינה המתקשרת שהוא אזרחה. יש להביא את העניין בתוך שלוש שנים מההודעה הראשונה על הפעולה שהביאה לידי חיוב במס שלא בהתאם להוראות ההסכם.

2.    הרשות המוסמכת תשתדל, אם ההתנגדות נראית לה מוצדקת, ואם אין באפשרותה להגיע לפתרון מספק בעצמה, ליישב את העניין בהסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת, במגמה למנוע חיוב במס שלא בהתאם להסכם. כל הסכם שיושג, ייושם על אף כל מגבלת זמן שבדין הפנימי של המדינות המתקשרות.

3.    הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות ישתדלו ליישב בהסכמה הדדית כל קושי או ספק בדבר פרשנותו או החלתו של ההסכם. הן רשאיות גם להיוועץ יחדיו לשם מניעת מסי כפל במקרים שלגביהם אין הוראה בהסכם זה.

4.    הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות להתקשר במישרין זו עם זו, כולל באמצעות ועדה משותפת המורכבת מעצמן או מנציגיהן, למטרות השגת הסכם כמשמעותו בס"ק הקודמים.

סעיף 25: חילופי מידע

1.    הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן מידע ככל שייראה נוגע לעניין ביצוע הוראותיו של הסכם זה או לניהול או לאכיפה של החוקים הפנימיים שעניינם מסים המכוסים ע"י הסכם זה המוטלים ע"י המדינות המתקשרות, או "לאנד" או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלהן, במידה שהחיוב במס לפיהם אינו מנוגד להסכם. חילופי המידע אינם מוגבלים ע"י סעיף 1.

2.    כל מידע שקיבלה מדינה מתקשרת לפי ס"ק 1, יראו אותו כסודי, באותו אופן כמו מידע שהתקבל לפי הדינים הפנימיים של אותה מדינה, ויגלו אותו רק לבני אדם או לרשויות (לרבות בתי משפט וגופים מינהליים) המעורבים בשומתם או בגבייתם של המסים הנדונים בהסכם זה, באכיפתם, בהעמדה לדין בשלהם, בהכרעה בערעורים בקשר למסים מכל סוג ותיאור, או בפיקוח על הנ"ל. בני האדם או הרשויות האמורים ישתמשו במידע רק למטרות האמורות. הם יהיו רשאים לחשוף את המידע בהליכי בימ"ש ציבורי או בהחלטות שיפוטיות.

3.    אין לפרש את הוראות ס"ק 1 ו-2 בשום מקרה כמטילות על מדינה מתקשרת את החובה:

א)   לנקוט אמצעים מנהליים לאספקת מידע המנוגדים לחוקים ולנוהג המנהלי של אותה מדינה מתקשרת או של המדינה המתקשרת האחרת;

ב)   לספק מידע שאינו בר השגה לפי הדינים או במהלך הדברים הרגיל של המינהל באותה מדינה מתקשרת או במדינה המתקשרת האחרת;

ג)    לספק מידע העשוי לגלות סוד מסחרי, עסקי, תעשייתי או מקצועי, או תהליך מסחרי, או מידע, אשר גילויים עשוי לעמוד בסתירה לתקנת הציבור (הסדר הציבורי).

4.    אם מדינה מתקשרת מבקשת מידע בהתאם לסעיף זה, המדינה המתקשרת האחרת תשתמש באמצעי איסוף המידע שלה, כדי להשיג את המידע המבוקש, גם אם אותה מדינה אחרת איננה זקוקה למידע האמור למטרות המס שלה. ההתחייבות הכלולה במשפט הקודם כפופה למגבלות ס"ק 3, אך בשום מקרה לא יתפרשו מגבלות כאמור כמתירות למדינה מתקשרת לסרב לספק מידע אך ורק מפני שאין לה כל עניין פנימי במידע האמור.

5.    בשום מקרה לא יתפרשו הוראות ס"ק 3 כמתירות למדינה מתקשרת לסרב לספק מידע אך ורק מפני שהמידע נמצא בידי בנק, מוסד פיננסי אחר, נציג או אדם המשמש בתפקיד של סוכן או נאמן או מפני שהוא מתייחס לאינטרסים של בעלות באדם.

סעיף 26: הגבלת הטבות

1.    הסכם זה לא יתפרש כאילו משמעותו היא שמדינה מתקשרת מנועה מלהחיל את הוראות החוק הפנימיות שלה על מניעת השתמטות ממס או התחמקות ממס. אם ההוראות הנ"ל מובילות לכפל מס, הרשויות המוסמכות תיוועצנה זו בזו בהתאם לס"ק 3 בסעיף 24 בדבר הדרך למנוע כפל מס.

2.    ההטבות לפי הסכם זה לא תהיינה זמינות, מקום שהמטרה העיקרית להתקשרות בעסקאות או בהסדרים מסוימים הייתה להבטיח מעמד נוח יותר בענייני מס והשגת יחס נוח יותר זה עומדת בסתירה ליעד ולמטרה של ההוראות הנוגעות בדבר.

סעיף 27: חברי משלחות דיפלומטיות ונציגויות קונסולריות

אין בהסכם זה דבר שיפגע בזכויות היתר הפיסקליות של חברי משלחות דיפלומטיות או נציגויות קונסולריות לפי הכללים הכלליים של המשפט הבינלאומי או לפי הוראות שבהסכמים מיוחדים.

סעיף 28: פרוטוקול

הפרוטוקול המצורף יהיה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

סעיף 29: כניסה לתוקף

1.       הסכם זה יאושרר; מסמכי האשרור יוחלפו בהקדם האפשרי.

2.    ההסכם ייכנס לתוקף בתאריך חילופי מסמכי האשרור ולהוראותיו יהיה תוקף בשתי המדינות המתקשרות:

(א)  במקרה של מסים המנוכים במקור, ביחס לסכומים ששולמו ביום הראשון של חודש ינואר של שנת הלוח שאחרי השנה שבה נכנס ההסכם לתוקף, או אחרי יום זה;

(ב)  במקרה של מסים אחרים, ביחס למסים שהוטלו לפרקי זמן המתחילים ביום הראשון של חודש ינואר של שנת הלוח שאחרי השנה שבה נכנס ההסכם לתוקף, או אחרי יום זה;

(ג)   ביחס לחילופי מידע לפי סעיף 25, מהיום הראשון של חודש ינואר של שנת הלוח שאחרי השנה שבה נכנס ההסכם לתוקף.

3.    עם כניסתו לתוקף של הסכם זה יפוג תוקף האמנה בין ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר מניעת מסי כפל לגבי מסים על הכנסה  ול-Gewerbesteuer (מס סחר) שנחתם ב-9 ביולי 1962 והיא תחדל להיות בתוקף לגבי מסים כלשהם הכפופים להסכם זה לפי ס"ק 2.

סעיף 30: סיום

הסכם זה ימשיך להיות בתוקף לפרק זמן בלתי מוגבל אולם כל מדינה מתקשרת, ביום השלושים ביוני של כל שנת לוח המתחילה אחרי תום פרק זמן של חמש שנים מתאריך כניסתו לתוקף, או לפני יום זה, רשאית למסור למדינה המתקשרת האחרת, בצינורות הדיפלומטיים, הודעה בכתב על סיום, ובמקרה כאמור, יחול ההסכם להיות בתוקף:

(א)  במקרה של מסים המנוכים במקור, ביחס לסכומים ששולמו ביום הראשון של חודש ינואר של שנת הלוח שאחרי השנה שבה נכנס ההסכם לתוקף, או אחרי יום זה;

(ב)  במקרה של מסים אחרים, ביחס למסים שהוטלו לפרקי זמן המתחילים ביום הראשון של חודש ינואר של שנת הלוח שאחרי השנה שבה נכנס ההסכם לתוקף, או אחרי יום זה;

(ג)   ביחס לחילופי מידע לפי סעיף 25, מהיום הראשון של חודש ינואר של שנת הלוח שאחרי השנה שבה נמסרה ההודעה על הסיום.

תאריך קבלת ההודעה האמורה ע"י המדינה המתקשרת האחרת יהיה המכריע בקביעת המועד הסופי.

נעשה בברלין ביום כ"ה באב תשע"ד, שהוא 21 באוגוסט 2014 בשני עותקי מקור, כל אחד בשפות עברית, גרמנית ואנגלית, ולכל שלושת הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של שוני או הבדל פרשנות בין הנוסחים הגרמני והעברי, יכריע הנוסח האנגלי.

פרוטוקול

להסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון שנחתם בתאריך 21 באוגוסט 2014

מדינת ישראל והרפובליקה הפדרלית של גרמניה, נוסף על ההסכם מתאריך 21 באוגוסט 2014 בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון, הסכימו על ההוראות הבאות, אשר יהוו חלק בלתי נפרד מההסכם האמור.

1.       בהתייחס לתת-ס"ק א) ו-ב) לס"ק 1 לסעיף 3 (הגדרות כלליות):

לשם החלת תת-ס"ק א) ו-ב) לס"ק 1 לסעיף 3, המדינות המתקשרות מסכימות לממש זכויות ריבוניות וסמכות שיפוט בים הטריטוריאלי ובאזור הצמוד, באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי בהתאם להוראות חלקים II,  Vו-VI של אמנת האומות המאוחדות בדבר משפט הים מ-10 בדצמבר 1982 ללא כל קשר לשאלה אם הן מדינה שהיא צד לאמנה זו אם לאו.

2.       בהתייחס למונח "לאנד":

המונח "לאנד" משמעותו מדינה גרמנית בהתאם לחוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

3.       בהתייחס לסעיף 7 (רווחי עסקים):

א)   מקום שמיזם של מדינה מתקשרת מוכר טובין או סחורה או מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, רווחי אותו מוסד קבע לא ייקבעו על בסיס הסכום הכולל שהתקבל ממנו ע"י המיזם אלא רק על בסיס הסכום המיוחס לפעילות באופן ממשי של מוסד הקבע לגבי המכירות או העסקים כאמור.

ב)   במקרה של חוזים, בעיקר ביחס לסקר, אספקה, התקנה או בנייה של ציוד או אתר תעשייתיים, מסחריים או מדעיים, או של עבודות ציבוריות, מקום שלמיזם יש מוסד קבע במדינה המתקשרת האחרת, לא ייקבעו רווחי מוסד הקבע האמור על בסיס הסכום הכולל של החוזה, אלא רק על בסיס החלק מהחוזה המתבצע באופן ממשי ע"י מוסד הקבע במדינה המתקשרת שבה הוא נמצא. רווחים הנצמחים מאספקת טובין לאותו מוסד קבע או רווחים הקשורים לאותו חלק מהחוזה המתבצע במדינה המתקשרת שבה נמצא המשרד הראשי של המיזם יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.

4.       בהתייחס לסעיף 10 (דיבידנדים):

מובן כי המונח "דיבידנדים" כולל גם חלוקות על תעודות של קרן השקעות.

5.       בהתייחס לסעיפים 10 (דיבידנדים) ו-11 (ריבית):

על אף הוראות סעיפים 10 ו-11 להסכם זה, ניתן לחייב במס דיבידנדים וריבית במדינות המתקשרות שבהן הם נצמחים, ובהתאם לדין של אותה מדינה, אם הם:

א)   נצמחים מזכויות או מתביעות חוב הנושאים זכות להשתתף ברווחים, כולל הכנסה הנצמחת לשותף שקט ("Gesellschafter stiller ") מהשתתפותו ככזה, או מהלוואה עם שיעור ריבית הקשור לרווחי הלווה ("Darlehen partiarisches") או מאגרות חוב המשתתפות ברווחים ("Gewinnobligationen") כמשמעותו בחוק המס של גרמניה; וכן

ב) ניתנים לניכוי בקביעת רווחי החייב מההכנסה האמורה.

6.       בהתייחס לסעיף 13 ס"ק 6 (רווחי הון):

במקרה של מיסוי שונה בהתאם לדין הפנימי של המדינות המתקשרות, הרשויות המוסמכות, בנוהל הסכמה הדדית, יראו בערך השוק ההוגן של הרכוש במועד שינוי מקום התושבות כקובע.

7.       בהתייחס לסעיף 16 ס"ק 3 (אמנים וספורטאים):

מובן כי ארגון צדקה הוא ארגון בהתאם לפרק 51 של הקוד הפיסקלי הגרמני ושמוסד ללא מטרות רווח הוא מוסד בהתאם לסעיף 9(2) של פקודת מס ההכנסה הישראלית.

8.       בהתייחס לסעיף 23 (אי-אפליה):

אם הסכם בדבר מניעת כפל מס או פרוטוקול המתקן הסכם כאמור נחתם אחרי חתימתו של הסכם זה בין ישראל לבין מדינה שלישית וההסכם מכיל ס"ק הזהה לס"ק 6 בסעיף 24 לאמנת הדגם בענייני מסים של OECD משנת 2008 בדבר הכנסה והון, ס"ק כאמור יחול מאליו, כאילו היה כלול בהסכם זה, בתוקף החל מהתאריך שבו נכנסו לתוקף הוראות ההסכם האחר או שבו נכנס הסכם זה לתוקף, לפי המאוחר יותר.

9.       בהתייחס לסעיף 25 (חילופי מידע):

א)   אם הסכם בדבר מניעת מסי כפל או פרוטוקול המתקן הסכם כאמור נחתם אחרי חתימתו של הסכם זה בין ישראל לבין מדינה שלישית וההסכם מכיל ס"ק הזהה לס"ק 1 בסעיף 26 לאמנת הדגם בענייני מסים של OECD משנת 2008 בדבר הכנסה והון, ס"ק כאמור יחול מאליו, כאילו היה כלול בהסכם זה, בתוקף החל מהתאריך שבו נכנסו לתוקף הוראות ההסכם האחר או שבו נכנס הסכם זה לתוקף, לפי המאוחר יותר.

ב)   במידה שנמסרים נתונים אישיים לפי סעיף 25, יחולו ההוראות הנוספות הבאות:

אא)  על אף הוראות ס"ק 2 לסעיף 25, ניתן להשתמש במידע למטרות אחרות, אם לפי הדין של שתי המדינות המתקשרות ניתן להשתמש בו למטרות אחרות אלה, והרשות המוסמכת של המדינה המוסרת הסכימה לשימוש זה.

בב)  הסוכנות המוסרת תהיה מחויבת להבטיח כי הנתונים שיימסרו הם מדויקים ואת הזיקה החזויה שלהם כמשמעותו במשפט הראשון של ס"ק לסעיף 25, ושהם יחסיים למטרה שלשמה הם נמסרים. לנתונים יש שייכות חזויה אם במקרה הממשי הנדון קיימת אפשרות רצינית שלמדינה המתקשרת האחרת יש זכות למס ואין כל עדות לכך, שהנתונים כבר ידועים לרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת, או שלרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת ייוודע על יעד המס ללא המידע. אם עולה כי נמסרו נתונים לא מדויקים או נתונים שלא היו צריכים להימסר, תימסר על כך הודעה לסוכנות המקבלת ללא דיחוי. סוכנות זו תהיה מחויבת לתקן או למחוק נתונים כאמור ללא דיחוי. אם נמסרו נתונים באופן ספונטני, הסוכנות המקבלת תבדוק ללא דיחוי אם הנתונים דרושים למטרה שלשמה נמסרו; אותה סוכנות תמחק מיד כל נתון שאינו דרוש.

גג)   הסוכנות המקבלת, לפי בקשה, תודיע לסוכנות המוסרת על בסיס של כל מקרה לגופו במטרה לעדכן את האדם הנוגע בדבר בנוגע לשימוש בנתונים שנמסרו ולתוצאות שהושגו באמצעותם.

דד)  הסוכנות המקבלת תודיע לאדם הנוגע בדבר על איסוף הנתונים ע"י הסוכנות המוסרת, אלא אם כן הנתונים נמסרו באופן ספונטני. אין צורך לעדכן את האדם הנוגע בדבר, אם וכל עוד באיזון נראה כי העניין הציבורי באי-עדכונו גובר על זכותו להיות מעודכן.

הה) עם בקשה יעודכן האדם הנוגע בדבר בנתונים שנמסרו המתייחסים אליו ובשימוש שייעשה בנתונים האמורים. המשפט השני בס"ק דד) יחול בהתאמה.

וו)    הסוכנות המקבלת תישא באחריות לפי הדינים הפנימיים שלה ביחס לכל אדם שנגרם לו נזק שלא כדין בזיקה למסירת נתונים בהתאם לחילופי הנתונים לפי הסכם זה. בזיקה לאדם הניזוק, הסוכנות המקבלת איננה רשאית לטעון לזכותה כי הנזק נגרם ע"י הסוכנות המוסרת.

זז)   הסוכנויות המוסרת והמקבלת יהיו מחויבות לשמור תיעוד רשמי של המסירה והקבלה של נתונים אישיים בהתאם לדינים הפנימיים שלהם.

חח) כאשר הדין הפנימי של הסוכנות המוסרת מכיל הוראות מיוחדות בדבר מחיקה של נתונים אישיים שנמסרו, סוכנות זו תודיע לסוכנות המקבלת בהתאם. בכל מקרה, נתונים אישיים שנמסרו יימחקו ברגע שאינם דרושים יותר למטרה שלשמה נמסרו.

טט) הסוכנויות המוסרת והמקבלת יהיו מחויבות לנקוט אמצעים יעילים להגנה על נתונים אישיים שנמסרו כנגד גישה לא מאושרת, שינוי לא מאושר או גילוי לא מאושר בהתאם לדינים הפנימיים שלהן.

10.     בהתייחס למיסוי במקור:

פטור הניתן לפי הוראות הסכם זה לתושב מדינה מתקשרת ע"י המדינה המתקשרת האחרת ניתן להתנות בהצגת תעודת תושבות שהנפיקו רשויות המס של המדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של האמנה

ד"ר אבי נוב, עו"ד