רקע כללי לחוק לעידוד השקעות הון

רשות המסים|חברה מוטבת|הטבות מס

 
להלן רקע כללי לחוק לעידוד השקעות הון, מתוך חוזר 3/2012 של רשות המיסים בנושא תיקון 68 לחוק עידוד השקעות הון אשר פורסם ביום 10 ביוני 2012. להרחבה בנושא החוק לעידוד השקעות, ראו מדריך הטבות מס - עידוד השקעות ותכנון מס.

לחזרה לעמוד הראשי, ראו: חוזר בנושא תיקון 68 לחוק עידוד השקעות הון.

החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט‑1959 (להלן: "חוק עידוד השקעות הון" או "החוק"), מהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית בישראל. בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו נקבעו שני סוגי תמריצים: (1) תמריצים שמטרתם העיקרית הינה הגברת הצמיחה במשק ‑ תמריצים אלו מכוונים לעודד השקעות במשק כולו לשם הגברת הצמיחה הכלכלית ושיפור מאזן התשלומים; (2) תמריצים לפריפריה ‑ תמריצים שנועדו להשפיע על פיזור התעשייה ברחבי הארץ והגברת פעילות והשקעות בפריפריה, במטרה לצמצם את אי‑השוויון האזורי ולעודד צמיחה בת‑קיימא.

עיקר התמריצים לפי החוק, ניתנים לעידוד תעשייה, תיירות ושירותי מחקר ופיתוח תעשייתי לתושבי חוץ. כמו כן, ניתנים תמריצים לעידוד השכרת דירות ולהשקעות חוץ. ההטבות לעידוד התעשייה, התיירות ושירותי המחקר והפיתוח ניתנות בהקמה ובהרחבה של מפעל תעשייתי ושל מפעל תיירותי, בשני מסלולים מרכזיים ‑ מסלול מענקים ומסלול הטבות במס.

מסלול המענקים מופעל על ידי מרכז ההשקעות, ומכוחו ניתן מענק השקעה לחבר בני אדם שהוא בעל "מפעל מאושר". במסלול זה ניתנות גם הטבות מס מסוימות, לתקופה מוגבלת.

מסלול הטבות המס מופעל על ידי רשות המסים, ומכוחו ניתנות ל"חברה מוטבת" שבבעלותה "מפעל מוטב" הטבות מס לתקופה מוגבלת. הטבות אלו גדולות יותר ככל שמדובר בהשקעות באזורי פיתוח ובהשקעות חוץ. בעבר, עד לתיקון 60 לחוק (נקבע במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה 2005), נדרש גם למסלול הטבות המס אישור ממרכז ההשקעות. בשנת 2005, במסגרת תיקון מס' 60 לחוק, בוטלה הדרישה לקבלת אישור ממרכז ההשקעות לקבלת הטבות במסלול המס, והמסלול הפך ל"מסלול ירוק", כך שהדרישה להטבות נכללת בדוח המוגש לרשות המסים, ופקיד השומה הוא הגורם הבודק את הזכאות בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

בתחילת שנת 2010 מינו שר האוצר ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, ועדה לבחינת מדיניות הטבות המס והמענקים הניתנים לפי החוק, במטרה לגבש את הדרכים למיצוי המיטבי של התקציב המיועד לעידוד השקעות בתעשייה (להלן: "הוועדה"). בראש הוועדה עמד המנהל הכללי של משרד האוצר, ובין חבריה היו מנכ"ל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, נציג רשות המסים, מנהל מרכז ההשקעות במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ונציגים נוספים משני המשרדים.

ביום 29 בדצמבר 2010 נתקבל בכנסת, חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו‑2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א‑2011 (להלן: "חוק ההסדרים" או "תיקון 68" או "התיקון"). חוק ההסדרים כלל תיקון נרחב בהוראות החוק לעידוד השקעות הון, אשר בא על בסיס ממצאי הוועדה ומסקנותיה וכדי לתת מענה כולל והולם יותר לאתגרים הכלכליים העומדים כיום בפני המשק בכלל, ובפני המגזר התעשייתי בפרט. חוזר זה תכליתו לסקור את עיקרי התיקון בהוראות החוק.

במסגרת התיקון נקבעו ועודכנו, בין היתר, הוראות בנושאים הבאים:

1.1 עדכון מטרותיו של החוק המופיעות בסעיף 1 לחוק.

1.2 ביטול הפטור ממס ותקופת ההטבות, שחלו על מפעלי תעשייה, לגבי מפעלים מאושרים או מפעלים מוטבים כהגדרתם בחוק.

1.3 קביעת שיעורי מס מועדפים שיחולו על כלל הכנסתו של המפעל המועדף מפעילותו הייצורית בישראל, בהתאם למיקום המפעל וללא צורך בחישוב "יחס המחזורים", כפי שהיה קבוע בסעיף 74 לחוק לצורך חישוב חבות המס של המפעל, עד לתיקון 68 לחוק.

1.4 ביטול הדרישה ל"השקעה מזערית מזכה" וביטול ההודעה על "שנת בחירה" כתנאי לתביעת הטבות המס.

1.5 הפעלת מבחן פיזור השווקים המופיע בסעיף 18א לחוק ("מפעל בר תחרות") ‑ המבחן נשאר בעינו אך הוא ייבחן אל מול כלל המחזור של המפעל בשנה הנבדקת.

1.6 ניתנה האפשרות ליהנות מהטבות המס במקביל לקבלת מענקים ממרכז השקעות למפעלים הממוקמים באז"פ א'.

1.7 בוטל פרק שביעי 3 שעניינו "הטבות במס לחברה תעשייתית בהשקעת חוץ".

הוראות המעבר לתיקון 68, קבעו שעל מנת ליהנות מההטבות הקבועות בתיקון 68 לחוק, יש לוותר על כל ההטבות במסגרת החוק עובר לתיקון 68 ולהחיל את הוראות התיקון על כל הכנסתו של המפעל. קביעה זו, נועדה למנוע מורכבות יתר בחישוב חבות המס של המפעל בהתאם להוראות התיקונים השונים שהיו בחוק על פני השנים. הודעת ויתור כאמור, תימסר הן לפקיד השומה והן לנציבות מס הכנסה על גבי טופס 908, בלא זכות חזרה ממנה.

עדכון מטרות החוק לעידוד השקעות הון

עד לתיקון 68 הושם דגש במטרות החוק על משיכת הון לישראל ועידוד יוזמות כלכליות והשקעות הון‑חוץ והון מקומי לשם:

· פיתוח כושר הייצור של משק המדינה, ניצול יעיל של אוצרותיה ויכולתה הכלכלית וניצול מלא של כושר ייצורם של מפעלים קיימים;

· שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הקטנת היבוא והגדלת היצוא;

· קליטת עליה, חלוקה מתוכננת של האוכלוסייה על פני שטח המדינה ויצירת מקורות עבודה חדשים.

במסגרת תיקון 68 הוחלט לתת מענה כולל והולם יותר לאתגרים הכלכליים העומדים בפני המשק הישראלי בכלל ובפני המגזר התעשייתי בפרט. על כן, הוחלפו מטרות החוק כך שהדגש יושם על חדשנות ופעילות באזורי פיתוח לשם פיתוח כושר הייצור של המשק, שיפור יכולת התחרות של המגזר העסקי בשווקים בין לאומיים, ויצירת מקומות תעסוקה.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל avinov@bezeqint.net

יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של החוזר

2all - בניית אתרי אינטרנט