בעקבות המחאות השונות ששטפו את הארץ במהלך חודשי יולי-אוגוסט השנה, התעורר דיון ציבורי בסוגיית מס עיזבון או מס ירושה. במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה בדקו את הישימות של מס העיזבון. חקיקת מס עיזבון, הייתה יכולה להשפיע על תכנוני המס של תושבי ישראל. שימו לב, כי כבר היום תושבי ישראל רבים כפופים למס העיזבון בארצות הברית. אלא, שלמרבה המזל ועדת טרכטנברג הודיעה שהיא נגד חקיקת מס עיזבון. במאמר להלן, נסקור את הנימוקים נגד מס עיזבון.

מס עיזבון (Estate Tax) מתבצע באמצעות שומה על העיזבון ככלל בטרם בוצעה העברתו לידי היורשים. מס ירושה (Inheritance tax) דומה למס עיזבון, אך הנישום כאן יכול להיות היורש או היורשים.

היוזמה להטיל מס ירושה נועדה לדברי המציעים לשרת שתי מטרות, הראשונה לצמצם את העברת אי-שוויון מדור לדור, ובכך להגדיל את שוויון ההזדמנויות, והשנייה, כמקור למימון הוצאות בתחום הרווחה.

רוב מדינות ה-OECD הנהיגו מס ירושה בשיעורים שמשתנים ממדינה למדינה. בארצות הברית נגבה מס ירושה על ידי הממשלות של כמעט כל המדינות (States), נוסף על מס הירושה הנגבה על ידי הממשלה הפדראלית. מדינות אלה הטילו גם מס מתנות, כדי למנוע את האפשרות להימנע מתשלום מס ירושה על ידי העברת הנכסים בדרך של מתנה.

בישראל הוטל מס עיזבון בשנת 1949. ניתן ללמוד על החשיבות שייחסו לחוק הזה שכן זה היה אחד מהחוקים הראשונים שחוקקו במדינה. אלא שהחוק בוטל בשנת 1981 במטרה להחליף את הכלכלה המרקסיסטית באותה עת בכלכלה המבוססת על שוק חופשי.

כעת, יש המבקשים להחזיר את הגלגל אחורה ולחוקק שוב את מס העיזבון. אלא,שקיימים נימוקים רבים נגד הטלת מס העיזבון, כמפורט להלן:

(1) ההכנסה הצפויה ממס העיזבון נמוכה מאוד. בהתאם להערכות זהירות מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים. מדובר ללא ספק בסכום זניח בתקציב המדינה, וייתכן כי עלות אכיפת מס עיזבון תהיה גבוהה יותר מההכנסה הצפויה;

(2) מס העיזבון יגדיל את רמת החיכוך בין האזרח לבין רשויות המס, ויתרבו המחלוקות בין הנישומים ופקידי השומה, במיוחד ביחס להערכת נכסים; הניסיון העולמי מלמד כי מדובר במשימה כבדה שספק עם רשות המסים הישראלית תוכל לעמוד בה.

(3) מס העיזבון עשוי להיות מוטל על נכסים שלמעשה כבר מוסו לפחות פעמיים, ויש בכך אי-צדק. כבר היום, מוטל על העשירים בישראל מס הכנסה המגיע ל-57%, ובנוסף לכך הם כפופים למיסים רבים אחרים.

(4) אם המס יוטל על נכסים שנצברו מלפני שנים רבות, הרי שהמיסוי יהיה רטרואקטיבי ובלתי חוקתי;

(5) מס העיזבון מעודד צריכה ובזבוז של הרכוש המשפחתי ופוגע בתמריץ להורשה שכן אדם יעדיף לצרוך את הונו מאשר לחסוך כל חייו. מס העיזבון פוגע לפיכך בחיסכון ובצמיחה הכלכלית;

(6) עולים חדשים זכאים להקלות מס בהתאם לחקיקה חדשה אשר מטרתה למשוך יהודים עשירים לישראל. האטרקטיביות של ישראל נובעת משילוב ההטבות האלה ומכך שאין כאן מס עיזבון. מיליונרים יהודים רבים הגיעו לכאן מחו"ל בשנים האחרונות, וכעת קיים חשש כי עולים עשירים לא ירצו להגיע לישראל;

יש כאן דילמה מוסרית לא פשוטה. ראשית, האם תפקיד הממשלה למנוע הצטברות של עושר בידי קבוצה מסוימת? שנית, האם כדי למלא את הפונקציה הזאת, מותר לממשלה להפקיע נכסים מאנשים שכבר מתו ושילמו מס כדין במשך כל חייהם?

הניסיון בארצות הברית עם מס העיזבון מלמד כי עשירים רבים מצליחים בעזרת תכנוני מס להעביר את הונם לחו"ל ובכך להימנע מתשלום מס העיזבון.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה