להלן פרטי ההוראות המיוחדות, החלות על חברה משפחתית זכאית. יודגש שוב, כי בהיעדר הוראה מיוחדת, חלות על חברה משפחתית זכאית הוראות כל דין הנוגעות לחברה.
ייחוס הכנסות לנישום
הכנסתה החייבת והפסדיה של חברה משפחתית זכאית, הניתנים לקיזוז, ייחשבו כהכנסתו או כהפסדו של החבר הנישום. הכנסת החברה תצטרף לשאר הכנסותיו של הנישום - אם יש לו כאלה - ושיעורי המס שיחולו יהיו בהתאם לאופי ההכנסה. אם המדובר בהכנסה מעסק של החברה, יחולו שיעורי המס על הכנסה מעסק (עם זאת אין לראות בהכנסה זו, אצל הנישום, הכנסה מיגיעה אישית). אם נקבעה אשה נשואה כ"נישום מייצג", לא תוכל לקבל חישוב נפרד בגין הכנסה מחברה משפחתית, וההכנסה תצטרף להכנסות הבעל.
הכנסה, המוסבת לנישום מחברה משפחתית, היא חלק מהכנסה מזכה (שאיננה הכנסת עבודה) לצורך הניכויים והזיכויים המגיעים ליחיד בגין תשלומים סוציאליים, תרומות, השקעות במחקר מדעי וכיו"ב.
בע"א 306/88 אורי פלזנשטיין קבע בית המשפט העליון כי הנישום בחברה משפחתית חייב בהיטל על בעלי הכנסות גבוהות המוטל לפי לשונו של חוק ההיטל על "יחיד". בית המשפט לא היה מוכן אמנם, לקבוע מסמרות בדבר אפיונה של הכנסת החברה המשפחתית לכל דבר ועניין, אך לצורך חוק זה נקבע כי הוא חל גם על הכנסות החבר הנישום. בית המשפט קבע כי תכונותיו המיסוייות האישיות של הנישום כוללות גם הוראות חוק חיצוניות לפקודה, אשר קובעות (בזיקה לפקודה) שיעורי מס השונים מן האמור בסעיף 121 לפקודה.
ייחוס והפסדים לנישום
הפסדיה של חברה משפחתית, בתקופה בה חל עליה הסעיף (תקופת ההטבה), ייחשבו להפסדיו של הנישום ויחולו עליהם הוראות סעיף 28 לפקודה. דהיינו, אם המדובר בהפסד מעסק, הוא ניתן לקיזוז באותה שנה כנגד הכנסות הנישום מכל מקור שהוא (גם ממשכורת בחברה אחרת וגם משכר-דירה וכו'), ובשנים הבאות - רק כנגד הכנסות מעסק או ממשלח-יד, לרבות רווח-הון בעסק או משלח-יד.
ניתן לקזז הפסד הוני בחברה כנגד רווח-הון, בהתאם להוראות סעיף 92 לפקודה. הפסד מנכס-בית (למשל השכרת בניין) ניתן לקיזוז רק כנגד הכנסה מאותו בניין בשנים הבאות.
יתרת הפסד, שלא קוזזה בשנה מסוימת, תיחשב כהפסד של הנישום. ישנה חשיבות לקביעה זו במקרה בו נתחלפו נישומים או כאשר החברה חדלה להיות חברה משפחתית זכאית. אין להחזיר את יתרת ההפסד, שלא קוזז על-ידי הנישום, לא לחברה ולא לנישום החדש. חריג לאמור הוא מקרה בו התחלפו נישומים בשנת-המס 1981, כתוצאה מתיקון החוק, שקבע כי "נישום" יהיה בעל הזכות הגדולה ביותר לרווחים. מאחר שהיה זה חילוף כפוי של נישומים, אפשר "להחזיר" לחברה הפסד שמקורו בתקופת ההטבה, שיוחס לנישום המוחלף ועדיין לא קוזז.
הפסדים של החברה, מלפני תקופת ההטבה, אינם מיוחסים לנישום, אולם אין פירוש הדבר שהם נמחקים והולכים לאיבוד. הפסדים אלה הם הפסדי החברה ויקוזזו כנגד הכנסות החברה בשנים הבאות, לפני ייחוסן לנישום, הכל בהתאם להוראות סעיף 28 לפקודה.
הפסדיו של הנישום בתקופת ההטבה ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות החברה בתקופת ההטבה - בהתאם להוראות סעיפים 28, 22 ו-92 לפקודה, אולם הפסדים שהיו לו לפני תקופת ההטבה אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסות החברה. יתרת ההפסד, כאמור, תועבר לשנים הבאות ותקוזז מהכנסותיו של הנישום (לא כולל הכנסה שיוחסה לו מהחברה המשפחתית), על-פי הוראות סעיף 28 לפקודה.
האמור לעיל מובא מקובץ הפרשנות לסעיף 64א לפקודת מס הכנסה (חברות משפחתיות).
ראו גם: פסק הדין בעניין ביגוד מיכל בע"מ ואח' נ' פשמ"ג.
להרחבה בעניין השקעות באמצעות חברה משפחתית, ראו: חברה משפחתית - מדריך לתכנון מס.
ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net
