ד"ר אבי נוב, עו"ד
נובמבר 2008
השאלות שנדונו בבית המשפט
האחת, תחולתו של סעיף 64א לפקודה על הפסדי העבר של החברה, היינו על ההפסדים שנוצרו אצלה לפני התקופה בה החלה להיות נישומה במסגרת סעיף 64א, היא התקופה שטרם תקופת ההטבה. במילים אחרות, האם ניתן לקזז את ההפסדים שהיו לחברה עוד בטרם נחשבה לחברה משפחתית כנגד הכנסת הנישום היחיד?
השנייה, אשר כרוכה בשאלה הראשונה, האם שיערוך ההפסד צמוד אליו ודינו כדין קרן ההפסד, או שמא דינו להיות מוצג בנפרד מן ההפסד עצמו כהפסד שוטף המועבר אל הנישום עצמאית במסגרת סעיף 64א לפקודה.
פסיקת בית המשפט
1. ביחס לשאלה הראשונה, נקבע כי יש לפרש את המונח "הפסדיה" שבסעיף 64א לפקודה באופן רחב, שכולל בתוכו הן את הפסדי העבר והן את ההפסדים שנצמחו לחברה לאחר הכרתה כחברה משפחתית. אין לפצל בין ההפסדים שנצמחו לחברה בעבר, טרם היותה חברה משפחתית, לבין ההפסדים שנוצרו לחברה לאחר שהוכרה כחברה משפחתית. אף מלשון סעיף 64א(6), הדן בהפסדיו של הנישום לפני תקופת ההטבה וקובע שאין לקזזם כנגד הכנסת החברה, ניתן ללמוד, כי כאשר ביקש המחוקק לתחום את ההפסדים בגבולות של זמן ולהגביל יכולתו של הנישום לקזזם, הוא אמר כן בשפה מפורשת. לאור כל זאת קבע בית המשפט, כי אין מגבלה על קיזוז הפסדים שנצמחו לחברה טרם להכרתה כחברה משפחתית וניתן להעבירם אל הנישום המייצג ולקזזם כנגד הכנסותיו ממקורות אחרים.
2. את השאלה השנייה אשר במחלוקת כרך בית המשפט בשאלה הראשונה. בית המשפט קבע, כי לאור סעיף 9(א) לחוק התיאומים, ההפסד ושיערוכו חד הם, ורואים את השיערוך כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מן ההפסד. לפיכך, כאשר ההפסד מותר בקיזוז, יקוזז אף השיערוך הצמוד אליו. במילים אחרות, מאחר שהפסדי העבר של החברה, דהיינו ההפסדים שנצברו אצל החברה בטרם הכרתה כחברה משפחתית, מותרים בקיזוז כנגד הכנסותיו של הנישום המייצג כחלק בלתי נפרד מהפסדי העבר שלה, יותר בניכוי גם שיערוך ההפסד.
עמדת רשות המסים
בשתי השאלות הראשונות החליט בית המשפט בניגוד לעמדת פקיד השומה, ואילו בשאלה השלישית אימץ בית המשפט את עמדת פקיד השומה. החלטת בית המשפט בעניין בי-גוד מיכל בע"מ לגבי שתי השאלות הראשונות שהיו במחלוקת, כפי שמפורט לעיל, לא מקובלת על רשות המסים אשר ערערה לבית המשפט העליון על פסק הדין. האמור לעיל מובא מקובץ הפרשנות לסעיף 64א לפקודת מס הכנסה (חברות משפחתיות), עמ' ד - 28.2. בסופו של דבר, המחלוקת נסגרה בפשרה מבלי שבית המשפט העליון קבע הלכה בעניין זה.
סוגיה זאת נדונה פעם נוספת בבית המשפט העליון בפסק הדין בעניין ליאור שקלרש, אך הפעם נקבעה הלכה לפיה לא ניתן לקזז את הפסדיה של חברה שנצברו בה בטרם הפיכתה לחברה משפחתית מהכנסתו של הנישום המייצג. הפסדי העבר יישארו בחברה עצמה ויקוזזו מהכנסתה בלבד, ולא ייזקפו לנישום המייצג.
ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net
