אמנת המס בין ישראל לשוודיה   

הכנסה|אמנה|מסים|תושב|פטור|מדינה|אדם 

 

להלן נוסח אמנת המס ישראל לשוודיה כולל הפנייה למקורות נוספים.

ראו גם: תכנון מס שוודי

להרחבה בנושא אמנות מס של ישראל, ראו: מדריך אמנות המס של ישראל (כולל תכנוני מס) 

כללי

אמנת המס ישראל שוודיה, או בשמה המלא: "הסכם בין ישראל ושוודיה בדבר מניעת מסי כפל לגבי מסים על הכנסה והון" נחתמה ביום 22.12.59. אמנת המס ישראל שוודיה פורסמה בכ"א 359, כרך 11, עמ' 49; אמנת המס ישראל שוודיה בתוקף לגבי ישראל מיום 3.6.60.

 

נוסח האמנה 

סעיף 1

 

(1)   המסים המשמשים נושא להסכם זה הם:

(א)   בשוודיה:

((I          מס הכנסה כללי, לרבות מס מלחים ומס תלושים;

((II         מס על מבדרים ציבוריים;

((III        מס-הכנסה מקומי, וכן

((IV       מס הון

(להלן "המס השוודי")

(ב)   בישראל:

((I         מס-הכנסה;

((II        מס רווחי חברות;

((III       מס הרכוש העירוני ומס הרכוש החקלאי, וכן

((IV      מס על רווחים ממכירות קרקע לפי חוק מס שבח מקרקעין

(להלן "המס הישראלי").

 

(2)   הסכם זה יחול גם על כל מס אחר, הנושא בעיקרו אופי דומה, שיוטל על-ידי ממשלה זו או זו מבין הממשלות המתקשרות, לאחר תאריך חתימתו של הסכם זה.

 

סעיף 2

 

(1)   בהסכם זה תהיה למונחים הבאים המשמעות שבצדם, זולת אם משתמעת מן ההקשר משמעות אחרת -

(א)   "שטח הממשלה המתקשרת האחת" ו"שטח הממשלה המתקשרת האחרת" - ישראל או שוודיה, הכל לפי ההקשר.

(ב)   "מס" - המס הישראלי או המס השוודי, הכל לפי ההקשר.

(ג)    "אדם" - כולל כל גוף של בני אדם, בין מואגד ובין לא מואגד.

(ד)   "חברה" - כל גוף מואגד.

(ה)   "תושב ישראל" - מי שיושב בישראל לצרכי המס הישראלי ואינו יושב בשוודיה לצרכי המס השוודי, ו"תושב שוודיה" - מי שיושב בשוודיה לצרכי המס השוודי ואינו יושב בישראל לצרכי המס הישראלי; חברה תיחשב כתושב ישראל, אם ניהול עסקה והשליטה עליו הם בישראל, וכתושב שוודיה אם אוגדה לפי חוקי שוודיה, וניהול עסקה והשליטה עליו אינם בישראל, או אם לא אוגדה כך, אלא שניהול עסקה והשליטה עליו הם בשוודיה.

(ו)    "מיזם ישראלי" - מיזם או מפעל תעשייתי או מסחרי המנוהל בישראל על ידי תושב ישראל. ו"מיזם שוודי" - מיזם או מפעל תעשייתי או מסחרי המנוהל בשוודיה על-ידי תושב שוודיה; ו"מיזם הממשלה המתקשרת האחת" ו"מיזם הממשלה המתקשרת האחרת" - מיזם ישראלי או מיזם שוודי - הכל לפי ההקשר.

(ז)    "מפעל-קבע" - מקום-עסק קבוע, בו מנוהלים עסקיו של המיזם, כולם או קצתם:

(1)   מפעל-קבע יכלול במיוחד:

(א)   מקום ניהול;

(ב)   סניף;

(ג)    משרד;

(ד)   בית-חרושת;

(ה)   בית-מלאכה;

(ו)    מכרה, מחצבה או מקום אחר של הפקת אוצרות טבע;

(ז)    אתר בנין או תכנית בנייה או הרכבה הקיימים במשך יותר משנים-עשר חודש.

(2)   "מפעל-קבע" - אין רואים אותו כאילו הוא כולל:

(א)   השימוש בסידורים אך ורק לצורך החסנתם, הצגתם או מסירתם של טובין או סחורה השייכים למיזם;

(ב)   החזקת מלאי של טובין או סחורה השייכים למיזם אך ורק לשם החסנה, הצגה או מסירה;

(ג)    החזקת מלאי של טובין או סחורה השייכים למיזם אך ורק לשם עיבודם על-ידי מיזם אחר;

(ד)   החזקת מקום-עסק קבוע אך ורק לשם קניית טובין או סחורה, או לשם איסוף אינפורמציה בשביל המיזם;

(ה)   החזקת מקום-עסק קבוע אך ורק לשם פרסומת, אספקת אינפורמציה, מחקר מדעי, או פעולות דומות, שהן פעולות-הכנה או פעולות-עזר, למען המיזם.

(3)   אדם הפועל בשטחה של הממשלה המתקשרת האחת בשם מיזם של הממשלה המתקשרת האחרת, ואינו סוכן בעל מעמד בלתי תלוי שעליו חלה פסקה (4), רואים אותו כמפעל-קבע בשטח הנזכר לראשונה, אם יש לו סמכות לחתום חוזים בשם המיזם, והוא נוהג להשתמש בסמכות זו, זולת אם פעולותיו מוגבלות כדי קניית טובין או סחורה בשביל המיזם.

 (4)  מיזם הממשלה המתקשרת האחת אין רואים אותו כמפעל-קבע בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת מפאת זה בלבד שהוא מנהל עסקים באותו שטח אחר באמצעות סרסור, עמיל כללי או כל סוכן אחר בעל מעמד בלתי-תלוי, מקום שאנשים אלה פועלים במהלך עסקיהם הרגיל.

(5)   העובדה שחברה היושבת בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחת שולטת על חברה, או נשלטת על-ידי חברה, היושבת בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת או המנהלת עסקים בשטח-הארץ של הממשלה המתקשרת האחרת (אם באמצעות מפעל-קבע ואם באופן אחר), לא תהא מצד עצמה עושה את החברה מפעל-קבע של החברה האחרת.

(ח)   "רשויות מוסמכות" משמעותם, לגבי שוודיה, מיניסטר האוצר השוודי או נציגו המוסמך, ולגבי ישראל - שר האוצר הישראלי או נציגו המוסמך.

 

(2)   בהפעלת הוראותיו של הסכם זה על-ידי אחת הממשלות המתקשרות, הרי כל מונח, שלא הוגדר אחרת, תהא משמעותו כמשמעות שיש לו לפי דיני אותה ממשלה מתקשרת הדנים במסים שהם נושא ההסכם הזה, זולת אם משתמעת מן ההקשר משמעות אחרת.

 

סעיף 3

 

(1)   מיזם ישראלי לא יהא חייב במס השוודי לגבי רווחיו התעשייתיים או המסחריים, אלא אם הוא עוסק בסחר או בעסקים בשוודיה באמצעות מפעל-קבע הנמצא שם. אם הוא עוסק כך, רשאית שוודיה להטיל מס על אותם רווחים, אולם רק על אותו חלק מהם, שניתן לייחסו לאותו מפעל-קבע. 

(2)   מיזם שוודי לא יהא חייב במס הישראלי לגבי רווחיו התעשייתיים או המסחריים, אלא אם הוא עוסק בסחר או בעסקים בישראל באמצעות מפעל-קבע הנמצא שם. אם הוא עוסק כך, רשאית ישראל להטיל מס על אותם רווחים, אולם רק על אותו חלק מהם, שניתן לייחסו לאותו מפעל-קבע. 

(3)   מקום שמיזם של הממשלה המתקשרת האחת עוסק בסחר או בעסק בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת באמצעות מפעל-קבע הנמצא שם, ייזקפו לאותו מפעל-קבע רווחי התעשיה או המסחר שהיה מפיק לפי המצופה, אילו היה מיזם בלתי תלוי העוסק באותן פעולות או בפעולות דומות, ולפי אותם התנאים או בתנאים דומים, ואשר יחסי המסחר שלו עם המיזם שהוא משמש לו מפעל-קבע הם כיחסים שבין קונה למוכר בלתי תלויים זה בזה, והרווחים שנזקפו כאמור יהיו רואים אותם כהכנסה שמקורה בתחומי הממשלה המתקשרת האחרת. 

(4)   בקביעת רווחי תעשיה או מסחר של מיזם הממשלה המתקשרת האחת, שמקורם בתחומי הממשלה המתקשרת האחרת, לא יהיו רואים אותו מיזם כמפיק רווחים עקב הקניה בלבד של טובין או סחורה בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת. 

(5)   בקביעת רווחי התעשיה או המסחר נטו של מפעל-הקבע, יותר ניכוי של כל הוצאות, ויהיה מקום הוצאתן היכן שיהיה, אשר ניתן באופן סביר לזקפן לאותו מפעל-קבע, לרבות הוצאות כלליות של המשרד הראשי הניתנות לזקיפה כאמור. 

(6)   הרשויות המוסמכות של הממשלות המתקשרות רשאיות, במידה שהדבר מתיישב עם ההוראות האחרות של הסכם זה, להסדיר פרטים בדבר מינונם של רווחי תעשיה או מסחר.

 

סעיף 4

 

מקום שמיזם של הממשלה המתקשרת האחת, מפאת השתתפותו בהנהלתו או בהונו של מיזם של הממשלה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליו, קובע עם זה האחרון או מטיל עליו, ביחסיהם המסחריים או הכספיים, תנאים השונים מאלה שהיו נקבעים עם מיזם בלתי-תלוי, הרי כל רווחים, שאלמלא התנאים הללו היו נובעים לאחד המיזמים אלא שמפאת התנאים הללו לא נבעו כך, יהא מותר לכלול אותם ברווחיו של אותו מיזם ולהטיל עליהם מס בהתאם לכך.

 

סעיף 5

 

(1)   על אף האמור בסעיפים 3 ו4- להסכם זה, יהיו רווחים שהפיק מיזם ישראלי מהפעלת כלי שיט או כלי טיס פטורים מהמס השוודי. 

(2)   על אף האמור בסעיפים 3 ו4- להסכם זה, יהיו רווחים שהפיק מיזם שוודי מהפעלת כלי שיט או כלי טיס פטורים מהמס הישראלי.

 

סעיף 6

 

(1)   שיעורו של מס התלושים השוודי על דיבידנדים המשתלמים לתושב ישראל לא יעלה על 15%; אולם, מקום שתושב ישראל הוא חברה השולטת, במישרין או בעקיפין, על לא פחות מ50%- מכל מניות ההצבעה של החברה המשלמת את הדיבידנדים, לא יהא שיעורו של מס התלושים השוודי על דיבידנדים אלה עולה על 5%.

 

(2)   דיבידנדים ששולמו על-ידי חברה ישראלית לתושב שוודיה מתוך הכנסה החייבת במס-הכנסה ישראלי על רווחי החברה, יהיו פטורים ממס נוסף בישראל. לא היתה הכנסה כזאת חייבת במס-הכנסה בישראל, מותר להטיל על הדיבידנד מס-הכנסה בישראל בשיעור שלא יעלה על שיעור מס-ההכנסה המוטל בדרך כלל על הכנסתה של חברה ישראלית.

 

(3)   דיבידנדים ששולמו על-ידי חברה שהיא תושב שטח-ארצה של ממשלה מתקשרת אחת לחברה שהיא תושב שטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת יהיו פטורים ממס בשטח-הארץ הנזכר לאחרונה ובלבד שבהתאם לדינים הנוהגים באותו שטח-ארץ יהיו הדיבידנדים פטורים ממס, אילו היו שתי החברות יושבות שם. 


סעיף 7

 

שיעור המס המוטל על-ידי אחת הממשלות המתקשרות על ריבית של שטרי ערך, בטוחות, שטרות, איגרות-חוב או כל צורה אחרת של חבות (לרבות משכנתאות או איגרות-חוב המובטחות על-ידי נכסי-מקרקעין) שנתקבלו ממקורות שבתחומי שטח-ארצה של אותה ממשלה מתקשרת על-ידי תושב שטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת, לא יעלה על 25% זולת אם יש לו למקבל מפעל-קבע בשטח-הארץ הנזכר לראשונה והריבית קשורה במישרין בעסק המתנהל באמצעות מפעל-קבע זה.

 

סעיף 8

 

(1)   כל תמלוג שנתקבל ממקורות שבשטח-ארצה של ממשלה מתקשרת אחת על-ידי תושב שטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת יהא פטור ממס בשטח-הארץ הנזכר לראשונה, זולת אם יש לו למקבל מפעל-קבע בשטח-הארץ הנזכר לראשונה, והתמלוג קשור במישרין בעסק המתנהל באמצעות מפעל-קבע זה.

 

(2)   בסעיף זה "תמלוג" משמעותו כל תמלוג או סכום אחר המשולם כתמורה בעד השימוש, או בעד זכות-היתר להשתמש, בכל זכות-יוצרים, פטנט, מדגם, תהליך או נוסחה סודיים, סימן-מסחר או רכוש אחר כיוצא בהם, אך אין הוא כולל כל תמלוג או סכום אחר ששולם בקשר להפעלת מכרה או מחצבה או בקשר להפעלת הפקה אחרת של אוצרות-טבע, או בקשר לסרטי-קולנוע, לרבות סרטי-טלוויזיה.

 

(3)   עלה תמלוג על תמורה הוגנת וסבירה לגבי הזכויות, שבקשר אתן הוא משולם, לא יחול הפטור האמור בסעיף זה אלא על אותו חלק מהתמלוג המהווה תמורה הוגנת וסבירה כזאת.

 

סעיף 9

 

(1)   הכנסה - ויהא טיבה אשר יהא - המתקבלת מנכסי מקרקעין בתחום שטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחת על-ידי תושב שטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת, תהא פטורה ממס בשטח-הארץ הנזכר לאחרונה.

 

(2)   כל תמלוג או סכום אחר שמשלמים אותו בקשר להפעלת מכרה או מחצבה או בקשר לכל הפעלה אחרת של אוצרות-טבע בתחום שטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחת לתושב שטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת, יהא פטור ממס בשטח-הארץ הנזכר לאחרונה.

 

סעיף 10

 

תושב שטח ארצה של ממשלה מתקשרת אחת יהא פטור בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת מכל מס על רווחים ממכירתם, העברתם או חילופם של נכסי הון (להוציא נכסי מקרקעין), זולת אם יש לו מפעל-קבע באותו שטח-ארץ אחר, והרווחים קשורים במישרין בעסק המתנהל באמצעות מפעל-קבע זה.

סעיף 11

 

(1)   מקום שלפי הוראות הסכם זה פטור תושב ישראל, או זכאי להנחה, מהמס השוודי, יחולו פטור או הנחה כיוצא בהם, על עזבונותיהם הבלתי מחולקים של נפטרים, במידה שאחד הנהנים או יותר מאחד הוא (הם) תושב (תושבי) ישראל.

 

(2)   מס שוודי על עזבון בלתי מחולק של נפטר ייזקף כזכות לפי סעיף 17, במידה שההכנסה נובעת לנהנה היושב בישראל.

 

סעיף 12

 

(1)   (א)   משכורות, שכר והטבה כיוצא בהם וקיצבאות ששולמו על-ידי שוודיה לאזרח שוודיה שאינו אזרח ישראל, בעד שירותים שעשה לשוודיה, תוך כדי מילוי תפקידים ממשלתיים, יהיו פטורים ממס ישראלי.

(ב)   משכורת, שכר והטבה וכיוצא בהם וקיצבאות ששולמו על-ידי ישראל לאזרח ישראל, שאינו אזרח שוודיה, בעד שירותים שעשה לישראל, תוך כדי מילוי תפקידים ממשלתיים, יהיו פטורים ממס שוודי.

(ג)    הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי שכר-עבודה או הטבה כיוצא בהם, ששולמו בעד שירותים שנעשו בקשר למסחר או עסק המתנהלים על-ידי אחת הממשלות המתקשרות לשם ריווח. 

(2)   קיצבאות ואנונות פרטיות שמקורן בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחת ששולמו לתושבי שטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת יהיו פטורות ממס בשטח הארץ הנזכר לראשונה. 

(3)   בסעיף זה "קיצבאות" - משמעותו תשלומים מחזוריים ששולמו תמורת שירותים שנעשו או כפיצוי בעד פגיעה. 

(4)   בסעיף זה "אנונות" - משמעותו סכום קצוב המשתלם באורח מחזורי בזמנים קבועים במשך ימי החיים, או במשך מספר שנים מפורש, בתוקף התחייבות לשלם את התשלומים, בעד תמורה הולמת ומלאה בכסף או בשווה-כסף.

 

סעיף 13

 

(1)   יחיד שהוא תושב שוודיה יהא פטור ממס ישראלי על רווחים או שכר בעד שירותים אישיים (לרבות מקצועיים) שנעשו בתחומי ישראל בכל שנת מסים, אם -

(א)   היה נוכח בתחומי ישראל במשך תקופה או תקופות שאינן עולות בסך הכל על 183 יום במשך אותה שנה, וכן

(ב)   נעשו השירותים למען אדם היושב בשוודיה או בשמו.

(2)   יחיד שהוא תושב ישראל יהא פטור ממס שוודי על רווחים או שכר בעד שירותים אישיים (לרבות מקצועיים) שנעשו בתחומי שוודיה בכל שנת מסים, אם -

(א)   היה נוכח בתחומי שוודיה במשך תקופה או תקופות שאינן עולות בסך הכל על 183 יום במשך אותה שנה, וכן

(ב)   השירותים נעשו למען אדם היושב בישראל או בשמו.

 

(3)   הוראות סעיף זה לא יחולו על רווחיהם או שכרם של מבדרים ציבוריים, כגון אמני במה, קולנוע ורדיו, מוסיקאים ואתלטים.

 

סעיף 14

 

תושב שטח-ארצה של ממשלה מתקשרת אחת שלפי הזמנת אוניברסיטה, קולג', או מוסד אחר להשכלה גבוהה או למחקר מדעי בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת, הוא מבקר באותה מדינה אחרת אך ורק לשם הוראה או מחקר מדעי באותו מוסד למשך תקופה שאינה עולה על שנתיים, לא יוטל באותו שטח-ארץ אחר מס על שכרו בעד אותה הוראה או אותו מחקר.

 

סעיף 15

(1)   יחיד משטח-ארצה של אחת הממשלות המתקשרות, הנמצא באופן ארעי בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת אך ורק -

(א)   כסטודנט באוניברסיטה, קולג' או בית ספר באותו שטח-ארץ אחר,

(ב)   כחניך בעסק, או

(ג)    כמקבל מענק, קיצבה או מילגה מארגון דתי, מארגון צדקה, מארגון מדעי או מארגון חינוכי בעיקר לשם לימוד או מחקר, לא יוטל עליו מס באותו שטח-ארץ אחר לגבי כספים שהוא מקבל מחוץ לארץ לצרכי מחייתו, חינוכו או הכשרתו.

 

(2)   יחיד משטח-ארצה של אחת הממשלות המתקשרות הנמצא בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת אך ורק כסטודנט באוניברסיטה, קולג' או בית-ספר באותו שטח-ארץ אחר, או כחניך בעסק, לא יוטל עליו מס באותו שטח-ארץ למשך תקופה שלא תעלה על שלוש שנות-מס רצופות לגבי שכר-עבודתו באותו שטח-ארץ אחר, ובלבד -

(א)   שהשכר מהווה השתכרות הדרושה לכלכלתו וחינוכו, וכן

(ב)   שהשכר האמור אינו עולה על 4000 כתרים שוודיים בשנת-המס או על שקולתם במטבע ישראלי - הכל לפי הענין.

 

סעיף 16

 

מקום שהוטלו מסים על הון על ידי אחת הממשלות המתקשרות או על ידי שתיהן, יחולו ההוראות הבאות:

 (א)  הון המתבטא בנכס מקרקעין, אפשר להטיל עליו מס בשטח ארצה של הממשלה המתקשרת, בו נמצא אותו נכס.

(ב)   בכפוף להוראות פסקה (א) לעיל, הון המתבטא בנכסים המהווים חלק מרכוש העסק המשמש במפעל-קבע של מיזם, אפשר להטיל עליו מס בשטח ארצה של הממשלה המתקשרת, בו נמצא מפעל-הקבע.

(ג)    כלי שיט וכלי טיס המופעלים בתעבורה בין-לאומית, ורכוש, להוציא נכס מקרקעין, השייך להפעלת כלי שיט וכלי טיס אלה, לא יוטל עליהם מס אלא בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת, בו המיזם הוא תושב.

(ד)   על כל שאר יסודות הון של תושב בשטח-ארצה של אחת הממשלות המתקשרות לא יוטל מס אלא באותו שטח ארץ.

 

סעיף 17

 

(1)   בכפוף להוראות החוק הישראלי בדבר זקיפת מס המשתלם בשטח ארץ שמחוץ לישראל כזיכוי נגד המס הישראלי, הרי מס שוודי, המשתלם, בין במישרין ובין בדרך ניכוי, לגבי הכנסה ממקורות שבתחומי שוודיה, ייזקף כזיכוי נגד כל מס ישראלי המשתלם לגבי אותה הכנסה. מקום שהכנסה זו היא דיבידנד רגיל המשתלם על ידי חברה, שהיא תושב שוודיה, יביא הזיכוי בחשבון (נוסף על כל מס שוודי המתאים לדיבידנד) את המס השוודי המשתלם על ידי חברה לגבי רווחיה, ומקום שההכנסה היא דיבידנד המשתלם על מניות-בכורה משתתפות, המהווה גם דיבידנד בשיעור קבוע שהמניות זכאיות בו, וגם השתתפות נוספת ברווחים, יובא בחשבון גם המס השוודי המשתלם כך על ידי החברה, במידה שהדיבידנד עולה על אותו שיעור קבוע. 

(2)   הכנסה ממקורות שבתחומי ישראל תהא פטורה ממס שוודי:

(א)   אם ההכנסה שבהתאם להסכם זה ניתן להטיל עליה מס, בין במישרין ובין בדרך ניכוי: בתנאי שמקום שהכנסה זו היא דיבידנד המשתלם על ידי חברה שהיא תושב ישראל לאדם שהוא תושב שוודיה, והיא אינה חברה הפטורה מהמס השוודי בהתאם להוראות סעיף קטן (3) לסעיף 6, בין שאותו אדם הוא גם תושב ישראל ובין שאינו גם תושב ישראל, או מקום שהכנסה זו היא ריבית המשתלמת על ידי תושב ישראלי לאדם שהוא תושב בשוודיה, בין שאותו אדם הוא גם תושב ישראל ובין שאינו גם תושב ישראל. יוטל מס שוודי על אותו סכום שלאחר ניכוי מס-ההכנסה הישראלי לפי השיעור הנאות יהא מקביל לסכום שנתקבל, אולם אותו סכום של מס-ההכנסה הישראלי המתאים לאותה הכנסה ייזקף כזיכוי נגד כל מס שוודי המשתלם לגבי אותה הכנסה; ובתנאי שאם מס-ההכנסה הישראלי המתאים לאותה הכנסה שוחרר כולו או הופחת למשך תקופה מוגבלת, יותר זיכוי נגד המס השוודי בסכום השווה למס-ההכנסה הישראלי שהיה מתאים להכנסה הנוגעת בדבר, אילולא ניתן שחרור כזה או אילולא הותרה הפחתה כזאת;

(ב)   אם לא הוזכרה ההכנסה במיוחד בהסכם זה, אלא שהיא חייבת מס בישראל לפי דיני ישראל, בין במישרין ובין בדרך ניכוי.

(3)   אם בהתאם לסעיף 16 אפשר להטיל בישראל מס על הון השייך לאדם שהוא תושב שוודיה, בין שהוא גם תושב ישראל ובין שאיננו גם תושב ישראל, יהא אותו הון פטור מהמס השוודי. 

(4)   השיעור המודרג של המס השוודי שיש להטילו על תושבי שוודיה אפשר לחשבו כאילו ההכנסה או ההון הפטורים לפי הסכם זה הוכללו בסכום הכולל של ההכנסה או ההון. 

(5)   לענין סעיף זה, רווחים או שכר שירותים אישיים (לרבות מקצועיים) שבוצעו בשטח-ארצה של אחת הממשלות המתקשרות, יהיו רואים אותם כאילו היו הכנסה ממקורות בתחומי אותו שטח, ושירותיו של יחיד ששירותיו מבוצעים כולם או בעיקרם בכלי שיט או בכלי טיס, המופעלים על-ידי תושב שטח-ארצה של אחת הממשלות המתקשרות, יהיו רואים אותם כאילו בוצעו באותו שטח-ארץ. 

(6)   לענין סעיף זה, תמלוגים או דמי-שכירות בעד שימוש, או הזכות להשתמש, בשטח-ארצה של אחת הממשלות המתקשרות, בסרטי קולנוע, לרבות סרטי טלוויזיה, דינם כדין הכנסה ממקורות שבתחומי אותו שטח-ארץ. 

סעיף 18

 

(1)   אזרחי אחת הממשלות המתקשרות, כל עוד הם יושבים בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת, לא יהיו כפופים בה למסים שונים או מכבידים יותר מאלה המוטלים על אזרחי אותה הממשלה המתקשרת האחרת היושבים בשטח-ארצה. 

(2)   בסעיף זה "אזרחים" משמעותו -

(א)   ביחס לישראל - כל האזרחים הישראליים וכל אישיות משפטית, שותפויות ואגודות שמעמדם בתור כאלה בא להם מכוח הדינים הנוהגים בישראל.

(ב)   ביחס לשוודיה - כל האזרחים השוודיים, וכל אישיות משפטית, שותפויות ואגודות שמעמדם בתור שכאלה בא להם מכוח הדינים הנוהגים בשוודיה.

 

(3)   חברה שהיא תושב שטח-ארצה של אחת הממשלות המתקשרות לא תהיה כפופה בשטח-ארצה של הממשלה המתקשרת האחרת לכל מס על הון שונה או מכביד יותר מהמס על הון, שחברה, שהיא תושב אותו שטח-ארץ אחר, חייבת בו, או עשויה להיות חייבת בו. 

(4)   בסעיף קטן (1) לסעיף זה, המלה "מסים" משמעותה כל מיני מסים.

 

סעיף 19

 

(1)   רשויותיהן המוסמכות של הממשלות המתקשרות יחליפו ביניהן ידיעות (הניתנות להימסר לפי דיני המסים שלהן בדרך המינהלית התקינה) ככל שיהיה דרוש לביצוע הוראותיו של הסכם זה או למניעת תרמית או להפעלת הוראות-החוק ביחס למסים שהם נושא הסכם זה. הידיעות שיוחלפו כך יראו אותן כסודיות ולא יגלו אותן אלא לאותם המעוניינים בשומתם ובגבייתם של המסים שהנם נושא הסכם זה. לא יוחלפו ידיעות העשויות לגלות סוד מסחרי, עסקי, תעשייתי או מקצועי או תהליך מסחרי.

(2)   הרשויות המוסמכות של שתי הממשלות המתקשרות רשאיות להתקין תקנות הדרושות להפעלת הסכם זה בכל אחד משני שטחי-הארץ. 

(3)   רשויותיהן המוסמכות של שתי הממשלות המתקשרות רשאיות לבוא בדברים זו עם זו במישרין לשם מתן תוקף פעולה להוראותיו של הסכם זה. 

(4)   רשויותיהן המוסמכות של שתי הממשלות המתקשרות יודיעו זו לזו על כל שינוי בעל ערך בדיני המסים הנוהגים בשטחי-ארצותיהן ובמקרה של שינויים ניכרים בדינים אלה, ייוועצו יחד כדי לקבוע אם רצוי להכניס תיקונים בהסכם זה. 

סעיף 20

 

הוכיח משלם מסים שפעולתן של רשויות המס של אחת משתי הממשלות המתקשרות גרמה, או תגרום, למיסוי בניגוד להוראות הסכם זה, יהא הוא זכאי להציג את העובדות לפני הרשות המוסמכת של הממשלה המתקשרת שבשטחה הוא יושב. נמצאה התביעה מבוססת, תקבל עליה הרשות המוסמכת, שבפניה הוצגו העובדות, כאמור, לבוא לכלל הסכמה עם הרשות המוסמכת של הממשלה המתקשרת האחרת לשם מניעת המיסוי הנידון.

 

סעיף 21

 

(1)   הסכם זה יאושרר על-ידי הממשלות המתקשרות בהתאם לדרישותיה החוקתיות והחוקיות של כל אחת מהן. 

(2)   כתבי האישרור יוחלפו בשטוקהולם. 

(3)   עם חילוף כתבי האישרור, יהיה הסכם זה לבן-פועל -

(א)   בשוודיה -

(1)   לגבי מס-ההכנסה הכללי ומס-ההכנסה המקומי, על הכנסה הנישומה בשנה האזרחית או לאחר השנה האזרחית המתחילה ב1- בינואר 1961, והיא הכנסה שעליה משלמים מס מוקדם במשך התקופה שמ1- במרס 1960 עד 28 בפברואר 1961, או בכל תקופה שלאחר מכן;

(2)   לגבי מס תלושים על דיבידנדים המשתלמים ב1- בינואר 1960 או לאחר מכן;

(3)   לגבי מס על מבדרים ציבוריים המוטל ב1- בינואר 1960 או לאחר מכן;

(4)   לגבי מס מלחים על הכנסה המשתלמת ב1- בינואר או לאחר מכן בשנה האזרחית שלאחר שנת חילוף כתבי האישרור; וכן

(5)   לגבי מס הון כללי הנישום בשנה האזרחית המתחילה ב1- בינואר 1961 או לאחר מכן.

(ב)   בישראל -

לגבי מס ישראלי בעד שנות-המס המתחילות באחד באפריל 1960 או לאחר מכן.

 

(4)   ההסכם בין ישראל ובין שוודיה מיום 17 ביוני 1956 בדבר פטור-גומלין ממס-הכנסה ומכל שאר המסים המוטלים על הכנסה המתקבלת מביצוע פעולות ספנות והפעלת שירותי כלי טיס, לא יהא לו תוקף למשך כל תקופה שבה יש תוקף להסכם זה. 

סעיף 22 

הסכם זה יעמוד בתקפו לתקופה בלתי מוגבלת, אולם כל אחת משתי הממשלות המתקשרות רשאית למסור ביום 30 ביוני בכל שנה אזרחית או לפני כן, אך לא לפני שנת 1965, הודעה בכתב לממשלה המתקשרת האחרת, באמצעות צינורות דיפלומטיים, על החדלת תקפו של ההסכם, ובמקרה זה יחדל תקפו של הסכם זה -

(א)   בשוודיה -

(1)   לגבי מס-ההכנסה הכללי ומס-ההכנסה המקומי על ההכנסה שעליה משלמים מס מוקדם לאחר היום האחרון בפברואר בשנה האזרחית שלאחר שנת מסירתה של הודעה זו;

(2)   לגבי מס תלושים על דיבידנדים המשתלם ב1- בינואר או לאחר מכן בשנה האזרחית שלאחר שנת מסירתה של הודעה זו;

(3)   לגבי מס על מבדרים ציבוריים המוטל ב1- בינואר או לאחר מכן בשנה האזרחית שלאחר שנת מסירתה של הודעה זו;

(4)   לגבי מס מלחים על הכנסה המשתלמת ב1- בינואר או לאחר מכן בשנה האזרחית שלאחר שנת מסירתה של הודעה זו; וכן

(5)   לגבי מס הון כללי הנישום בשנה האזרחית השניה שלאחר שנת מסירת הודעה זו או לאחר השנה האזרחית השניה כאמור לעיל.

(ב)   בישראל -

לגבי מס ישראלי בעד כל שנת-מס המתחילה באחד באפריל או לאחר מכן בשנה האזרחית שלאחר שנת מסירת ההודעה. 

שטוקהולם, 22 בדצמבר 1959.

 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של האמנה 

ד"ר אבי נוב, עו"ד

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים