מס ערף מוסף|שיעור 0|נכס בישראל

ד"ר אבי נוב, עו"ד*

יוני 2012 

תושב ישראל המעניק שירות לתושב חוץ עשוי להיות חייב במס ערך מוסף (מע"מ) בשיעור אפס, בתנאים מסוימים. אם ייקבע כי החבות במע"מ היא בשיעור אפס, הרי שמעניק השירותים יוכל ליהנות מכל העולמות: העסקה לא תהיה חייבת במע"מ וניתן יהיה לנכות מס תשומות בגין העסקה, כפי שיוסבר להלן. 

חוק מע"מ

מס תשומות

"תשומה" היא למעשה הוצאה. במונח "מס תשומות" מתכוונים למע"מ אשר הוטל על נכסים שהעוסק רוכש ואשר שימשו אותו לצורכי העסק, כמו חומרי גלם. כאמור, מס התשומות ניתן לניכוי רק ביחס לרכישות לצורכי העסק, ולא ביחס לרכישות פרטיות. תשומות נוספות שאינן מותרות בניכוי על ידי העוסק הן תשומות שחל עליהן פטור ממע"מ, כמו ביטוחים שונים, ארנונה ורכישות בחו"ל.

בעיקרון, מס תשומות ניתן לניכוי רק אם התמלאו התנאים העיקריים הבאים:

היתרון בשיעור מע"מ 0

חוק מס-ערך-מוסף מעניק שתי הקלות מיסוי עיקריות: פטור ממס, וחבות במס בשיעור אפס. בעסקה הפטורה ממס ערך מוסף, אמנם אין חבות במס, אך מנגד, מבצע העסקה אינו רשאי לנכות מס תשומות ששימשו לפעילותו. מאידך, בעסקה החייבת בשיעור אפס, העוסק נהנה מכל העולמות: העסקה אינה חייבת במע"מ, והוא יהיה זכאי לנכות מס תשומות, או למעשה לקבל החזרי מע"מ מהאוצר. 

העסקאות החייבות במע"מ בשיעור אפס

סעיף 30 לחוק מע"מ עוסק במע"מ בשיעור אפס. מטרתו של שיעור מס אפס הנה לעודד את הייצוא ולשפר את מאזן התשלומים של המדינה על ידי הזרמת מט"ח אליה. ההטבה של מע"מ בשיעור אפס מוענקת גם לעסקאות נוספות כמו עסקה של מכירת נכס בלתי מוחשי (לדוגמא, תוכנת מחשב) לתושב חוץ ומתן שירות לתושב חוץ. 

מע"מ על שירות לתושב חוץ

ישראלים רבים מעניקים שירותים לתושבי חוץ, וסוגיית המע"מ היא קריטית עבורם. מדובר בבעלי מקצוע חופשיים כמו אדריכלים, רופאים, מתווכים, משקיעים, רואי-חשבון, עורכי-דין ועוד. כך לדוגמא, אדריכל תושב ישראל אשר כותב תוכנית בנין עבור תושב בריטניה. השאלה היא האם התשלומים שיקבל האדריכל מתושב החוץ חייבים במס ערך מוסף מלא, או שמא חבותו במס היא בשיעור אפס? התשובה לשאלה הזאת מורכבת ותלויה בנסיבות עובדתיות ותנאים משפטיים שונים. 

מע"מ בשיעור 0

כדי ליהנות משיעור מע"מ, יש לעמוד במספר תנאים פרוצדוראליים ומהותיים. להלן התנאים העיקריים: 

1.         השירות ניתן לתושבי חוץ בלבד. אם השירות ניתן גם לתושב ישראל לא יהיה זכאי העוסק למע"מ בשיעור אפס.

2.         תושב החוץ מחוץ לישראל, ואין לו עסקים או פעילות בישראל.

3.         השירות לא ניתן לגבי נכס המצוי בישראל...". בפסקה הבא אדון במשמעות שיש לייחס לתנאי זה. 

נכס המצוי בישראל

פסק הדין בעניין קסוטו עסק בפרשנות הוראה זאת, וקבע כי היסוד הראשון בהוראה זאת הוא "הנכס" והיסוד השני הוא "בישראל". בדרך כלל ניתן לזהות נכס בכל מתן שירות. לצורך הדיון בתחולת שיעור מס אפס בגין מתן שירות לתושב חוץ, חיוני לאתר את הנכסים הרלבנטיים לעסקת השירות ומביניהם יש לאתר את הנכס שלגביו ניתן השירות. 

כאשר העסקה במהותה היא עסקת ייצוא הקשורה בקשר כלשהו עם נכס בישראל, אין לשלול ממנה את שיעור מס אפס רק משום קיומו של אותו קשר משני עם נכס בישראל. אם לא כן, ירוקן שיעור מס אפס בגין מתן שירותים לתושב חוץ מכל תוכן, שכן, כמעט בכל עסקת שירות, אפשר למצוא איזה שהוא נכס המצוי בישראל. 

בית המשפט בעניין קסוטו ממשיך ומסביר כי על מנת לתת לשיעור מס אפס תוכן אמיתי, המגשים את תכלית החקיקה בדבר עידוד היצוא, יש לפרש את המונח "לגבי" כדורש זיקה בעלת תוכן ממשי ולא סתם זיקה. אם נאמר, שאין נכס שלגביו ניתן השירות, הרי שהשירות לא ניתן לגבי "נכס", ואין "נכס" המצוי בישראל. אציין עוד כי בפסקי דין רבים נקבע כי "נכס" כולל כל זכות רכושית בעלת ערך כלכלי. 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי