מחירי העברה ותכנוני המס

ד"ר אבי נוב, עו"ד

מרץ 2009

רשות המסים מהדקת את הפיקוח על עסקאות בינלאומיות בין חברות קשורות, במטרה למנוע הפחתות מס. עם זאת, הפיקוח המוגבר לא אמור להפריע לחברות ישראליות להמשיך לחסוך במסים.

חברות ישראליות רבות קובעות את מחירי העסקאות בתוך הקבוצה, באופן שבו משולם פחות מסים לאוצר המדינה. לדוגמא, חברת הייטק ישראלית עם פעילות עסקית גלובלית, יכולה באמצעות הקמת מיזם רב-לאומי לנתב רווחים לעבר תאגידים במדינות בעלות שיעורי מס נמוכים, ולהתחייב בהוצאות במדינה בעלת שיעורי מס גבוהים.

השינוי הדרמטי

מבחינת רשות המסים השינוי הדרמטי בפיקוח נעשה באמצעות פרסום חוזר מס הכנסה מיוחד בעניין זה וכן טופס חדש, בו נדרשות החברות לדווח על העסקאות בין צדדים קשורים ב"מחיר שוק" אובייקטיבי, במקום במחירים שנקבעים במטרה לחסוך במסים.

לאחר שיתקבלו מאות אלפי טפסים וייבנה מאגר נתונים, רשות המסים עשויה לבחון לעומק את העסקאות ולייחס יותר רווחים לחברות הישראליות, וכך להגדיל את תשלומי המסים המוטלים על אותן חברות.

אלא שרשות המסים סבורה בטעות כי באמצעות הטופס החדש היא תוכל לשים את ידה על "הנישומים הכבדים" ו"מתכנני המס" הפועלים בזירה הגלובלית.

הטופס המדובר הוא הצהרה על עסקאות בינלאומיות אשר מטרתו לתת בידי רשות המסים כלים להתמודדות עם עסקאות בינלאומיות באותם מקרים בהם נקבעים על ידי צדדים קשורים, מחירים או תנאים שאינם דומים למחיר השוק, כך שבפועל מופקים פחות רווחים החייבים במס בישראל.

הטופס הוא נספח לדוח המס השנתי, ובו מתבקש לספק מידע לגבי עסקאות עם צדדים קשורים, ובעיקר:

• תיאור העסקה (פירוט סוג הנכס או השירות ותחום הפעילות)
• מידע על הצד הקשור לעסקה
• מקום מושבו של הצד הקשור
• סך מחיר העסקה

כמו כן, הנישום נדרש להצהיר שהעסקה נערכה בהתאם לתנאי שוק כפי שהוגדרו בסעיף 85א לפקודה והתקנות הנלוות.

התקנות קובעות את השיטה להכרה במחיר העסקה או בתנאיה כמחיר שוק או כתנאי שוק, לפי הענין, וכן חובת דיווח שנתית מצומצמת על ביצוע עסקה בינלאומית וחובת דיווח מקיפה על העסקה האמורה הכוללת גם את חקר השוק של בעל העסקה - אם דרש זאת פקיד השומה.

האם תכנוני המס ימשיכו?

השאלה המרכזית היא כיצד מחליטים שהמחיר שנקבע בין הצדדים הוא במחיר שוק (שזה בסדר) או שאינו במחיר שוק (ואז ניתן לגבות יותר מס)? בעניין זה רשות המסים עשויה לבחון "עסקאות דומות" שנערכו בין צדדים בלתי-קשורים. למעשה, זאת הבעיה הגדולה של רשות המסים - שכן כל עסקה יש לה את המאפיינים המיוחדים שלה, ולא ניתן לקבוע באופן שרירותי את מחיר העסקה לפי עסקאות דומות שנעשו על ידי צדדים בלתי קשורים.

עסקה דומה, או עסקה ברת השוואה היא עסקה אשר "מאפייני ההשוואה", דהיינו מכלול נסיבותיה, זהים, כולם או מרביתם, לנסיבות העסקה הבינלאומית הנבחנת. מדובר במאפייני השוואה הבאים:

· תחום הפעילות, לרבות ייצור, שיווק, מכירה, הפצה, מחקר ופיתוח, יעוץ ומתן שירותים;

· סוג הנכס או השירות;

· תנאי העסקה הבין-לאומית;

· סיכונים, לרבות סיכונים גאוגרפיים, סיכונים פיננסיים וסיכוני אשראי;

· הסביבה הכלכלית;

ברור הוא שכל חברה וכל עסקה שנעשית יש לה את המאפיינים המיוחדים שלה! לפיכך, חברות בעלות פעילות גלובלית יטיבו לעשות עם יקבעו את מחירי העסקאות בתוך הקבוצה באופן שהמחירים ישקפו את מחיר השוק כאשר נלקחים בחשבון מאפייני השוואה כאמור. בדרך זאת, ניתן יהיה להמשיך לחסוך במסים בחסות החוק.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד