אוסף פסיקה חברה משפחתית

חברה משפחתית|תכנון מס

ד"ר אבי נוב, עו"ד

דצמבר 2011

שימוש בחברה המכונה חברה משפחתית יכול לחסוך מיסים באופן משמעותי. בתי המשפט פסקו כי השימוש בחברה כאמצעי לתכנון במס הוא לגיטימי, ובלבד שמקפידים על תנאים מסוימים. בהמשך יובאו דוגמאות לתכנון מס באמצעות שימוש בחברה משפחתית.

(1) פסק דין דוד קליימן - בפסק דין של המחוזי מחודש אוגוסט 2010, נקבע כי דיבידנד שחילקה חברה משפחתית מתוך רווחי אקוויטי אשר נרשמו בדו"ח הכספי אינו מהווה "רווחים שחולקו מהכנסות החברה" כאמור בסעיף 64א(א)(1) לפקודת מס הכנסה. לפיכך, קבע בית המשפט, שניתן למסות את הדיבידנד שנתקבל בידי בעלי המניות בחברה המשפחתית מכוח סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה.

(2) פסק דין נטע עצמון - חברה משפחתית שמשכירה דירות למגורים יכולה ליהנות מהפטור ליחיד על הכנסה מהשכרת דירת מגורים.

(3) פסק דין זבלי שרה ושאול - השופט מגן אלטוביה פסק בעניין זה כי הקמת חברה, העברת מניות החברה הישנה לבעלותה בפטור ממס (סעיף 104א לפקודה), קבלת החלטת דירקטוריון (עם התאריך אפריל 2001) בדבר חלוקת עודפי החברה הישנה כדיווידנד בדצמבר 1999, ולאחר מכן הפיכת החברה החדשה למשפחתית החל משנת 2000, אין בהם טעם כלכלי או אחר של ממש, ומטרת המהלכים הללו היא עסקה מלאכותית בהתאם לסעיף 86 לפקודת מס הכנסה.

(4) פסק דין מכתש - חברה תיחשב כחברה משפחתית גם אם לא כל חבריה "קרובים" זה לזה, ובלבד שלפחות לאחד מהחברים יש קרבה אל כל שאר החברים והוא משמש מעין "בריח תיכון" של החברה - שאליו נקשרים כל קרוביו, שדרגת קרבתם היא בין אלה המנויים בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה.

(5) פסק דין חיים קליאוט בע"מ - בעיקרון, בקשות להיחשב כחברה משפחתית יש להגיש לפקיד השומה תוך 3 חודשים לאחר התאגדות החברה, כאשר מדובר בחברה חדשה או חודש לפני תום שנת המס. בית המשפט קבע כי יש חשיבות לעמידה במועדים אלו ולא התיר מעמד חברה משפחתית בשנת 1999 משום שהבקשה הוגשה בסוף דצמבר 1998 ולא בסוף נובמבר שנה זאת.

(6) פסק דין בי-גוד מיכל בע"מ ואח' נ' פשמ"ג - ייחוס ההפסדים של החברה מן התקופה שקדמה להיותה חברה משפחתית לנישום המייצג, לפי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה. "הכנסתה החייבת של חברה.. והפסדיה ייחשבו.. כהכנסתו או הפסדו של החבר שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחים בחברה או של החבר.." להרחבה בעניין זה, ראו: פסד דין בעניין בי-גוד מיכל בע"מ - חברה משפחתית.
 
(7) פסק דין שקלרש - חיזק את ההלכה האמורה לפיה הפסדי החברה המשפחתית לפני סווגה כמשפחתית לא יועברו לנישום המייצג.
 
(8) פסק הדין צבי פרג - בפסק הדין נדונה השאלה האם חברה שהיו לה הכנסות מועדפות והפסדים תקזז את הכנסותיה מול הפסדיה ורק היתרה תועבר לנישום המייצג, או אולי אפשר לקזז את הפסדי החברה מול הכנסתו האישית של הנישום המייצג ולשלם מס בשיעורים מופחתים בגין ההכנסות המועדפות. פסק הדין קובע כי המונח "הכנסתה החייבת של החברה" פירושו הכנסתה לאחר קיזוז הפסדים, כלומר סעיף 64א' מיושם לאחר שנקבעה הכנסתה החייבת של החברה, על פי הכללים הרגילים החלים על החברה.  

(9) פסק דין וייס - הכנסות המיוחסות לנישום מייצג בחברה משפחתית אינן חייבות בדמי ביטוח לאומי. ראו גם: גולן נ' המוסד לביטוח לאומי.

 
להרחבה בעניין השקעות באמצעות חברה משפחתית, ראו: חברה משפחתית - מדריך לתכנון מס.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה במייל: avinov@bezeqint.net

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

logo בניית אתרים