ד"ר אבי נוב, עו"ד

אוקטובר 2011

סעיף 14 לאמנה בין ישראל לארה"ב ("האמנה"), קובע את הזכות למסות תמלוגים. על פי לשון הסעיף, הן ישראל והן ארה"ב רשאיות למסות תמלוגים שמפיק תושב אחת המדינות ממקורות שבתחומי המדינה האחרת:

"(1) Royalties derived by a resident of one of the Contracting States from sources within the other Contracting State -

May be taxed by both Contracting States, but Shall not be taxed by the other Contracting State at a rate in excess of 10 percent of the gross amount of a copyright or film royalty or at a rate in excess of 15 percent of the gross amount of an industrial royalty.”

קביעת מקום מקור התמלוגים מוסדרת בסעיף 4(3) לאמנת ישראל ארה"ב, על פיו יראו את מקורם של תמלוגים במדינה מתקשרת, רק בשיעור בו אותם תמלוגים הינם בעד השימוש או הזכות לשימוש באותם רכוש או זכויות שבתחומי אותה מדינה מתקשרת, היינו, על פי "מקום השימוש" ("place of use"). בהתאם, אם מקום השימוש בזכות הינו מחוץ לישראל, הרי שתמלוגים בגין שימוש כאמור לא יהיו חייבים במס בישראל:

"Royalties described in paragraph (2) of Article 14 (Royalties) for the use of, or the right to use, property or rights described in such paragraph shall be treated as income from sources within a Contracting State only to the extent that such royalties are for the use of, or the right to use, such property or rights within that Contracting State.”

סעיף 4(3) לאמנה מבוסס על סעיף 861(a)(4) לקוד המס האמריקאי, אשר נוקט בלשון זהה של "מקום השימוש" לצורך קביעת מדינת מקור ההכנסה:

“(a) Gross Income From Sources Within United States – The following items of gross income shall be treated as income from sources within the United States:

…

(4) Rentals and Royalties - Rentals or royalties from property located in the United States or from any interest in such property, including rentals or royalties for the use of or for the privilege of using in the United States patents, copyrights, secret processes and formulas, good will, trade-marks, trade brands, franchises, and other like property.”

בהתאם לדין האמריקאי, כפי שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין והחלטת מקדמיות, "מקום השימוש" בזכות או בפטנט ייקבע על פי המקום בו השימוש כאמור מוגן מבחינה משפטית, בשונה מהמקום בו הזכות או הפטנט פותחו. בהתאם, מקור ההכנסה בגין תמלוגים הינו במקום בו לזכות ממנה נובעים התמלוגים, קיימת הגנה משפטית, שזה בדרך כלל המקום בו מוכרים את המוצר ושנעשה בו שימוש.

לפיכך, אם חברה אמריקאית מוכרת לחברה ישראלית IP, והחברה הישראלית מיישמת את ה-IP במוצר מסוים ומוכרת אותו ללקוחות שאינם ישראלים, הרי שניתן לטעון כי לא נעשה כל שימוש במוצר בישראל. במקרה כזה, ניתן לבקש פטור מחובת ניכוי מס במקור. אולם, במקרה ויתבצעו מכירות ללקוח סופי תושב ישראל, תחול חובת ניכוי מס במקור בישראל ביחס למכירות אלה.

להרחבה, ראו: מדריך למיסוי מסחר אלקטרוני, כולל המלצות לתכנון מס.

ראו גם: עמדת רשות המיסים ביחס למכירת תוכנות לחו"ל.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד