מיסוי סחר אלקטרוני - מבוא

ד"ר אבי נוב, עו"ד

אוגוסט 2008

המסחר האלקטרוני (e-commerce) מאפשר ביצוע עסקאות בינלאומיות בהן המוכר נמצא במדינה אחת, הקונה במדינה שניה, והעסקה עצמה מתבצעת במדינה שלישית. השאלה כאן היא, לאיזה מדינה תהיה הזכות למסות את הרווחים העסקיים שנוצרו בעסקאות בינלאומיות מעין אלה. מצד אחד, מדינת המושב של הנישום יכולה לטעון לזכות נגיסה מכוח הזיקה הפרסונלית, ומצד שני, אותה מדינה בה נוצרו לכאורה הרווחים, תטען לזיקה לרווחים וממילא לזכות מיסוי.

כלל יסוד בדיני המסים הוא כי מדינה המבקשת למסות הכנסה מסוימת צריכה היא להיות בעלת זיקה כלשהי לאותה הכנסה. בסיטואציה של עסקאות בינלאומיות, עלול להיווצר מצב של כפל מס, אם יותר ממדינה אחת תממש את זכותה להטיל מס על אותה ההכנסה מכוח זיקתה לאותה הכנסה. מאידך, בעסקאות המבוצעות באינטרנט, יכול בהחלט להיות מצב בו מדינות יתקשו לטעון לזיקה להכנסות שנוצרו במרחב הוירטואלי (cyberspace).

ב-אמנות למניעת כפל מס יכולות המדינות להסדיר ביניהן את הזכות למיסוי הנישום אשר עשוי להיות ממוסה על ידי יותר ממדינה אחת. באמנות אלו מוסדרת חלוקת זכויות המיסוי בהתאם לסיווג ההכנסה (הכנסת עבודה, רווחי עסקים, תמלוגים ועוד). השאלה היא כיצד לסווג מסחר אלקטרוני.
 
ביחס לרווחי עסקים (Business Profits) נקבע, שמדינה אינה ממסה את הכנסתם העסקית של תושבי המדינה האחרת (מדינת התושבות) שהופקה בשטחה (מדינת המקור), אלא אם אותה הכנסה הופקה באמצעות נוכחות פיזית עסקית (מוסד קבע). כלל זה חל גם ביחס לרווחי הון ולרווחים ממתן שירותים.

בהתאם לכלל האמור, אם תושב ישראל יפיק הכנסה עסקית במדינה אחרת, אולם ההכנסה לא תיוחס לנוכחות פיזית עסקית שיש לנישום באותה מדינה, הרי שאותה מדינה תימנע מלמסות הכנסה זו. מאידך גיסא, אם ההכנסה תיוחס למוסד-קבע, לאותה מדינה תקום הזכות למסות את ההכנסה.

להרחבה בנושא זה, ראו: מוסד הקבע באמנות המס

ראו גם: יישום כללי "מוסד קבע" ביחס לסחר אלקטרוני

ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
 
 
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים