מיסוי עסקאות בקניין רוחני

ד"ר אבי נוב, עו"ד

אוגוסט 2008

נכס בלתי מוחשי (Intangible Asset) מוגדר כנכס ללא ממשות וקיום פיסי. נכסים בלתי מוחשיים כוללים, לדוגמא, מוניטין, פטנטים וסימני מסחר. כאשר מדברים על נכסי הפירמה, נכסים בלתי מוחשיים הם חלק בלתי נפרד מההון של הפירמה.

מושג נוסף שבו משתמשים הוא "קניין רוחני" (Intellectual Property), ובדרך כלל מתכוונים לזכות הבעלות על היבטים ערטילאיים, לא מוחשיים, של מוצרים שונים, שבהם הושקעו הון, מאמץ וכושר יצירה.

בעיקרון, מבחינים בין שני סוגים של נכסים בלתי מוחשיים: הראשון, שאורך חייו מוגבל בחוק או מעצם טבעו, כמו פטנטים ורשיונות. השני, שמשך חייו אינו ידוע מראש, כמו מוניטין וסימני מסחר.

בעבר, הדיווח החשבונאי לא סיפק שום מידע משמעותי על קניין רוחני ועל נכסים בלתי מוחשיים, אשר כיום הם הנכסים המרכזיים המייצרים ערך. המעבר לכלכלה המבוססת על ידע גרם לשינוי תפיסה בחשבונאות.

כך לדוגמא בחודש מרס 2006, פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות מספר 20, (מתוקן) "הטיפול החשבונאי במוניטין ובנכסים בלתי מוחשיים ברכישה של חברה מוחזקת" (להלן - "התקן"). התקן מבחין בין נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים שימושיים מוגדר לבין נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים שימושיים בלתי מוגדר. כמו כן התקן קובע כי נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר לא יופחתו באופן שיטתי כמתחייב מהכללים שבתוקף עובר לתחילת התקן, אלא יבחנו אחת לשנה או בתדירות גבוהה יותר אם קיימים סימנים, המצביעים כי יתכן וחלה ירידה בערכם. בנוסף, יש לבחון מדי תקופה האם אורך החיים השימושיים של נכסים בלתי מוחשיים כאמור הינו עדיין בלתי מוגדר. נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים שימושיים מוגדר יופחתו באופן שיטתי ויהיו כפופים לבחינת ירידת ערך.

היות ונכסי קניין רוחני תלויים פחות במיקום גיאוגרפי מסוים, בעלי אותם נכסים יכולים ליהנות משיעורי מס נמוכים. ה"מוביליות הגיאוגרפית" של נכסים בלתי מוחשיים מובילה לכך שלתאגידים יש אינטרס לפעול באותם מקומות בהם שיעורי המס נמוכים.

דין המס בישראל

פקודת מס הכנסה שייכת לזמן שנכסי ההון העיקריים בחיי הכלכלה היו נכסים פיזיים-מוחשיים. גם כיום, בעידן שבו נכסים בלתי מוחשיים תופסים מקום נכבד בחיי הכלכלה, דיני המס אינם מפותחים בכל הקשור לנכסים בלתי מוחשיים וקניין רוחני.

קודם לרפורמת רבינוביץ' במס שנכנסה לתוקף בשנת 2002, פקודת המס לא הכירה במושג "נכס בלתי מוחשי". מאידך, חוק מע"מ קבע הוראות ביחס לנכסים בלתי מוחשיים, אך גם חוק מע"מ לא הגדיר מהו "נכס בלתי מוחשי". מפליא מאוד שגם לאחר רפורמת רבינוביץ' במס ורפורמת קפוטא-מצא שנכנסה לתוקף בשנת 2006, בפקודת מס הכנסה עדיין אין הגדרה ל"נכס בלתי מוחשי", זאת למרות שהפקודה קובעת הוראה ביחס למקור ההכנסה הגיאוגרפי מנכס בלתי מוחשי, וביחס למחירי העברה.

בפקודת המס בישראל אין גם הגדרה למונח "תמלוגים" או "קניין רוחני", וכן אין התייחסות בחוק או בתקנות באופן ספציפי לסיווג עסקאות תוכנה. ביחס להגדרת המונח "תמלוגים", ניתן לשאוב את ההגדרה מאמנות המס של ישראל. כך לדוגמא באמנת המס שבין ישראל לברזיל, מוגדרים תמלוגים כך:

"המונח "תמלוגים" בסעיף זה פירושו תשלומים מסוג כלשהו המתקבלים כתמורה בעד שימוש או בעד הזכות לשימוש, בכל זכות יוצרים של יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית (לרבות סרטי קולנוע, סרטים או הקלטות לשידורי טלוויזיה או רדיו), כל פטנט, סימן מסחר, מדגם או דגם, תוכנית, נוסחה או תהליך סודיים, או בעד שימוש או זכות להשתמש בציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי, או עבור מידע הנוגע לניסיון תעשייתי, מסחרי או מדעי."

הגדרת המונח תמלוגים אינה זהה בכל אמנות המס של ישראל. בחלק מהאמנות, המונח תמלוגים כולל רק סכומים המשתלמים בעד שימוש בנכסים קניין רוחני. באמנות אחרות, במונח תמלוגים נכללים גם תשלומים בעד שימוש בנכסים מוחשיים, כגון ציוד תעשייתי.

כך או כך, העובדה שהדין בישראל בישראל אינו מטפל כראוי בהיבטי המיסוי של נכסי קניין רוחני גורם לחוסר ודאות אצל הנישומים ופוגע בעסקים. נישומים רבים נאלצים בשל כך לפנות לקבלת חוות דעת משפטית ביחס למיסוי עסקאות בקניין רוחני.

ראו גם: מדריך למיסוי מסחר אלקטרוני, כולל המלצות לתכנון מס

ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

 

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים