זיכוי מיסי חוץ - מבוא

 

זיכוי|פקודה|מסים|מס זר|הכנסה|כפל מס

 
 
להלן הפרק הראשון בפרשנות רשות המסים לעניין זיכוי מסי חוץ. הפרק הראשון משמש כמבוא. לדף הראשי, ראו: פרשנות רשות המסים - זיכוי מיסי חוץ.
ראו גם: מדריך מיסוי בינלאומי: זיכוי ממס
 
הדין הקודם
קודם לתיקון 132 לפקודה ניתן, לפי חלק י' פרק שלישי לפקודה, זיכוי בגין מס זר רק למס ששולם למדינה גומלת (מדינה עימה יש לישראל אמנה למניעת כפל מס). השיטה כללה זיכויים וכן ניכוי עודף המס הזר שלא ניתן כזיכוי. בנוסף, שני צווים מנעו כפל מס:
  1. צו מס הכנסה (הקלה ממסי כפל), התשכ"ד-1963, שטיפל בנישומים שהיו חייבים במס משום שראו את הכנסתם כאילו הופקה בישראל לפי סעיף 5 לפקודה.
  2. צו מס הכנסה (הנחה במס על הכנסות חוץ של תושב ישראל), התשכ"ד-1963, שטיפל בנישומים להם היו הכנסות שנתקבלו בישראל.
התיקון שינה את חלק י' פרק שלישי לפקודה. מעתה, שיטת מניעת כפל מס בישראל תהיה אחת - זו המרוכזת בחלק י' פרק שלישי לפקודה. שיטה זו תחול לגבי מס ששולם בכל מקום בעולם, בין אם הוא שולם למדינה גומלת ובין אם למדינה שאין עימה אמנה. שני הצווים שפורטו לעיל בוטלו עם תחילת תיקון 132 לפקודה.
 
הוראות כלליות
סעיפים 199 עד 210 לפקודת מס הכנסה קובעים, כי השיטה למתן הקלה ממיסי כפל תהיה בדרך של זיכוי בגין המס ששולם בחו"ל כנגד המס המוטל בישראל. תנאי למתן הזיכוי הוא כי על אותה הכנסה מוטל מס הן בישראל והן בחו"ל. יש לוודא, שמדובר במיסי חוץ כהגדרתם בסעיף 199 לפקודה (ראו בהמשך), ואם מדובר בהכנסה ממדינה עימה יש אמנה, יש לבחון שהמס המוטל בחו"ל על אותה הכנסה הוטל כדין בהתאם להוראות האמנה. עם המעבר לשיטת מס פרסונלית, תושב ישראל יחוייב במס בישראל על הכנסותיו המופקות בכל העולם. יחד עם זאת, עשוי התושב להתחייב במס במדינה בה הפיק את ההכנסה. מצב זה של כפל מס יכול לבוא על פתרונו במספר דרכים.
 
אמנות למניעת כפל מס מתייחסות לסוגי הכנסה שונים ומחלקות את זכויות המיסוי לגביהן בין המדינות המתקשרות. כאשר ניתנת זכות מיסוי בלעדית לאחת המדינות, שאלת הזיכוי בגין המס הזר אינה צריכה להתעורר כלל. מדינה אחת ממסה את ההכנסה, והמדינה האחרת תפטור ממס את אותה הכנסה.
 
פעמים רבות קובעת האמנה, כי שתי המדינות המתקשרות רשאיות למסות את ההכנסה. במקרה כזה, האמנה תקבע כי המדינה בה הופקה ההכנסה (להלן: "מדינת המקור") תהיה בעלת "זכות מיסוי ראשונית", דהיינו, היא זו אשר תמסה את ההכנסה לפי דיניה הפנימיים.
המדינה האחרת, מדינת מושבו של מפיק ההכנסה (להלן: "מדינת המושב"), תהיה בעלת "זכות מיסוי שיורית". במקרה כזה, מדינת המושב רשאית למסות אף היא את ההכנסה, אך תחול עליה החובה למנוע את כפל המס. בישראל, כאמור, מניעת כפל מס תיעשה בדרך של מתן זיכוי.
 
הטיפול במניעת כפל מס ומתן זיכוי באמנות הוא ייחודי, מאחר שמקובל שהאמנה מכירה בכך וקובעת שכל מדינה תקבע את סכום הזיכוי, את היקפו וכן את התנאים למתן הזיכוי בהתאם לדיניה הפנימיים. עם זאת, ייתכנו הוראות ספציפיות בסעיפי מניעת כפל מס באמנה המסדירים את נושא הזיכויים. משנקבע באמנה, כי על ישראל לתת זיכוי ממס, יש לפנות, בנסיבות העניין, להוראות סעיפים 199 עד 210 לפקודה לשם בדיקת קיום התנאים המנויים בסעיפים הנ"ל לצורך בחינת הזכאות לזיכוי ודרך חישובו.
 
כאשר מופקת הכנסה במדינה עמה אין הסכם למניעת כפל מס, הפתרון לכפל המס ניתן לפי הדין הפנימי בכל מדינה. בישראל, לאחר תיקון 132 לפקודה, מעניק החוק זיכוי בגין מס זר ששולם למדינה מחוץ לישראל, במקום שהחיוב במס במדינה הזרה נבע מכך שההכנסה הופקה באותה מדינה.
 
לחוזרי מס נוספים בתחום דיני המסים והמיסוי הבינלאומי, ראו: חוזרי רשות המסים
 
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
 
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
 
נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד
2all - בניית אתרי אינטרנט