הלבנת הון - מבוא

עבירת מקור|זיהוי|דיווח

ד"ר אבי נוב, עו"ד

הלבנת הון מוגדרת בחוק לאיסור הלבנת הון כעשיית פעולה ברכוש אשר מקורו בפשיעה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. מקובל להתייחס להלבנת הון כשרשרת של שלבים שונים המלווים אותה החל מעבירת המקור, היינו העבירה אשר באמצעותה הופקו רווחים (הון), דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך שרשרת ההלבנה, וכלה בשימוש חוזר שנעשה ברווחים לאחר שאלו "הולבנו".

חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון התש"ס - 2000, הורה על הקמה של מאגר מידע ממוחשב, אשר יאגור דיווחים המגיעים לרשות להלבנת הון, במטרה ליצור כלי עבודה מרכזי לצורך אכיפת איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. חוק איסור הלבנת הון ובעקבותיו גם חוק איסור מימון טרור, נועדו לטפל במאבק הבינלאומי בהלבנת הון וכאמצעי מרכזי במאבק בתופעות של פשיעה מאורגנת ושל מימון טרור.

תכלית החוק

תכלית חוק איסור הלבנת הון הוא, מלחמה ברכוש שמקורו בפעילות עבריינית. ההוראה המרכזית מצויה בסעיף 3(א) שלחוק, העוסק ברכוש הנגוע בעבירה באחת משלוש הדרכים המנויות בה: (1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; (2) רכוש ששימש לביצוע עבירה; (3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה. מי שעושה פעולה ברכוש זה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו – עובר עבירה, ודינו מאסר 10 שנים או קנס

בפסק דין בעניין חביב שם טוב ואח' נ' מדינת ישראל, ע.א. 9796/03, תק-על 2005(1) 2099, נכתב כך:
 

"בשנת תש"ס-2000 נפל דבר במשפט ישראל. אל "שדה החוחים" של העבירות הפליליות במשפטנו ניתוסף קוץ חדש – זן חדש של עבירות הלא הן עבירות הלבנת הון. פנים רבות לעבירות אלו, אך עיקרון הוא "עשיית פעולה ברכוש, לעתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש" (הצעת חוק איסור הלבנת הון, תשנ"ט –1999, ה"ח תשנ"ט, 420). מטרתם של מלביני הון היא להפוך כסף שחור לכסף לבן, רכוש שהאדים להלבין כשלג, להעלות כספים מצינורות הביוב ולעדנם בניחוח של פרחי אביב. חוק איסור הלבנה נועד לפגוע בתשתית ובאמצעים המשמשים את מלביני ההון, וסב הוא סביב שני נושאים עיקריים: האחד, הגדרת המעשים הבאים בגדר עבירות הלבנת הון וקביעת סנקציות בגינם; השני, יצירת מנגנון מינהלי של אכיפה באמצעות הטלת חובות דיווח על נותני שירותים פיננסיים למיניהם של פעולות לקוחותיהם, והקמת מערך פיקוח ובקרה – בראשו הרשות לאיסור הלבנת הון – האחראית על יישום החוק ועל ריכוז המידע המצטבר מכוחו. מנגנון הדיווח והפיקוח – מנגנון שבאמצעותו מיושמות הוראות החוק – ניצב למעשה בתשתיתו של חוק איסור הלבנה. ליבתו של מנגנון זה מצויה בהוראת סעיף 7 לחוק, ובה קבועה חובתם של נותני שירותים פיננסיים לדווח על פעולות פיננסיות שונות שמבצעים לקוחותיהם. תכלית הדיווח נגלית על פניה: לחשוף את פרצופן האמיתי של פעולות הנחזות על פניהן להיותן תמימות בעוד אשר תכליתן היא הלבנת הון. לפי סעיף 7(ד), יועברו כל הדיווחים אל מאגר מידע שהוקם על פי החוק (כאמור בסעיף 28 בו), והרשות לאיסור הלבנת הון היא האחראית על ניהול מאגר המידע, עיבוד המידע שבו ואבטחתו, והיא אף המחליטה בדבר העברת המידע לגורמים המוסמכים להמשך הטיפול בו".

בפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' טובהאדר (בש"פ 1542/04) נאמר:


סכומי כסף גדולים דרכם שהם מועברים ממקום למקום או מיד-ליד באמצעות המערכת הפיננסית, קרא באמצעות הבנקים, ומכאן הפיקוח היָתֵר שהחוק מבקש להטיל על הפעילות הבנקאית והבין-בנקאית. פיקוח זה, על-פי טיבם של דברים, יש בו כדי לפגוע בצנעת הפרט וברצונו הלגיטימי של היחיד שלא לגלות לאחרים מה רכוש מחזיק הוא בידו, וכיצד מחזיק הוא ברכוש. ואולם מנגד עומדת התכלית הלגיטימית לא פחות – הצורך הדוחק להילחם בעבריינות כבדה שגלגליה משומנים בכסף. בתנאי החברה של ימינו יש בו, באינטרס זה האחרון, כדי לגבור, ולו בחלקו, על האינטרס של צנעת הפרט.

הרשות לאיסור הלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון, אשר הוקמה בינואר 2002, הינה גוף מודיעיני שהוקם מכוח חוק איסור הלבנת הון כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, וזאת כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה.

הוראות החוק והתקנות בנוגע לגופים פיננסיים

בחוק איסור הלבנת הון נקבעו חובות שונות ביחס לגופים פיננסים שונים ביניהם תאגידים בנקאיים, חברות לנאמנות, חברות כרטיסי אשראי, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, נותני שירותי מטבע ובנק הדואר, לגבי פעולות שונות.

החובות כוללות, בין היתר, חובת זיהוי של מקבל השירות, דיווח על הפעולות ברכוש של מקבל השירות (כמפורט להלן), ניהול רישומים ושמירתם כמפורט בחוק איסור הלבנת הון וכן בחקיקת המשנה הרלבנטית, לרבות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), התשס"ב-2002 ותקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע), התשס"ב – 2002, שהוצאו מכח סעיפים 7 ו-32 (ג) לחוק איסור הלבנת הון.


הדיווחים המתקבלים מהגופים הפיננסים כאמור נחלקים לשני סוגים:

דיווח אוטומטי - דיווחים בנוגע לפעולות בהתאם לגובה הסכום וסוג הפעולה, כמו הפקדה או משיכת מזומנים, העברות בנקאיות ועוד, כמפורט בצווים שהוצאו מכוח החוק לאיסור הלבנת הון, ללא שיקול דעת מצד הגורם הפיננסי.

דיווח יזום - דיווחים בנוגע לפעולה הנראית בעיני המוסד הפיננסי כפעולה בלתי רגילה, בהתאם לשיקול דעתו.

מאגר המידע

בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, הוסמכה הרשות לנהל את מאגר מידע שבו ירוכזו הדיווחים הפיננסיים כאמור, וכן לעבד ולאבטח את המידע במאגר. ראש הרשות לאיסור הלבנת הון הוסמך להעביר את המידע בהתאם להוראות החוק, לרשויות השונות שנקבעו בחוק כגורם מוסמך לקבלו, לצורך יישומו של החוק. מדובר בגופים הבאים:

  • משטרת ישראל
  • שרות הביטחון הכללי.
  • גופים המקבילים לרשות לאיסור הלבנת הון במדינות אחרות.

העברת מידע היא דו סטרית במובן זה שהיא יכולה להתבצע ביוזמת הרשות לאיסור הלבנת הון ויכול שתינתן כמענה לבקשה מנומקת של גופי האכיפה.

קבלת מידע ממדינות אחרות

הרשות לאיסור הלבנת הון התקבלה בשנת 2002 כחברה בארגון הקרוי Egmont Group, המאגד מעל 100 יחידות מודיעין פיננסי הפעילות בעולם ואשר עומדות בתנאי הסף של הארגון. החברות בארגון מקנה לרשות בין היתר, את הזכות להתחבר לרשת אינטרנט מאובטחת של הארגון ובאמצעותה להחליף מידע עם יחידות מודיעין מקבילות. העברת המידע מבוססת על עקרונות של הדדיות.

להרחבה בנושא זה, ראו: מדריך לעבירות מס והלבנת הון

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים