"מחירי העברה" באמנת המודל של ה-OECD והיישום באמנות המס בישראל

ד"ר אבי נוב, עו"ד

דצמבר 2008

הגישה המקובלת ברוב מדינות המערב להתמודדות עם מניפולציות של מחירי העברה, מבוססת על עקרון הזרוע הארוכה (Arm's Length). בהתאם לעקרון הזרוע הארוכה, בכל עסקה על ידי צדדים קשורים נבחנת השאלה, האם מחיר העסקה היה כזה שהיה נקבע בין צדדים בלתי קשורים. במידה שמחיר העסקה הוא שונה ממה שהיה נקבע בין צדדים בלתי קשורים, הרי שרשויות המס יתקנו את רווחי החברות, וכמובן יבקשו לגבות מס המשקף את התיקון כאמור.

כידוע, מחירי עסקאות בין צדדים בלתי קשורים משקפים את מחירי השוק, היינו את נקודת האיזון בין ההיצע לביקוש. מחיר השוק נוצר בשוק תחרותי כתוצאה מכך שכל צד מבקש למקסם את רווחיו. עקרונות אלו אינם תקפים, בהכרח, בעסקאות שבין חברות קשורות במיזם רב-לאומי, ומשום כך, מניחים כי בעסקאות אלה המטרה היתה להפחית, להימנע או להתחמק מתשלום מס.

עקרון ה-Arm’s Length מעוגן בסעיף 9 לאמנת המודל של ה-OECD, ומדינות רבות העתיקו אותו לתוך האמנות למניעת כפל מס שלהן. מדינת ישראל יישמה עיקרון זה באמנות המס שלה, והוא מופיע בסעיף הנקרא - "מיזמים משולבים". באמנת המס שבין ישראל לארצות הברית, העיקרון מופיע בסעיף 11, תחת הכותרת "בני אדם קשורים". לשם הדוגמה, נביא את הוראות סעיף 9 לאמנת המס בין ישראל לבולגריה משנת 2000.

האמנה קובעת בסעיף (1)9, כי:

"מקום -

(א) שמיזם של מדינה מתקשרת משתתף, במישרין או בעקיפין, בהנהלתו של מיזם של המדינה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליו, או בהונו, או

(ב) שאותם בני אדם משתתפים, במישרין או בעקיפין, בהנהלתם של מיזם של המדינה המתקשרת האחת ושל מיזם של המדינה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליהם, או בהונם, ובכל אחד משני המצבים נקבעו או הוטלו ביחסים המסחריים או הכספיים בין שני המיזמים, תנאים שונים מאלה שהיו נקבעים בין מיזמים בלתי-תלויים, הרי כל הכנסה או רווח שאלמלא התנאים הללו היו נצמחים לאחד המיזמים ובשל אותם תנאים לא נצמחו, מותר לכלול אותם בהכנסה או ברווחים של אותו מיזם ולהטיל עליהם מס בהתאם."

האמנה קובעת בסעיף (2)9 כי -

"מקום שמדינה מתקשרת כוללת ברווחי מיזם של אותה מדינה - ומטילה מס בהתאם - רווחים שעליהם מיזם של המדינה המתקשרת האחרת חויב במס באותה מדינה מתקשרת אחרת, והרווחים הכלולים כך הם רווחים שהיו נצמחים למיזם של המדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה אילו התנאים שנקבעו בין שני המיזמים היו זהים לתנאים הנקבעים בין שני מיזמים בלתי תלויים, כי אז המדינה האחרת תערוך התאמה נאותה לגבי המס שהוטל בה על אותם רווחים, כאשר היא רואה את אותה התאמה כמוצדקת. בקביעתה של התאמה כאמור תינתן תשומת לב להוראות האחרות של אמנה זו ובמידת הצורך יתייעצו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות זו עם זו."

חשוב לציין, כי בהתאם לדברי ההסבר לאמנת המודל של ה-OECD, ההתאמות במחירי ההעברה בין המדינות המתקשרות (כאמור בסעיף 9.2 לאמנה), תבוצענה אך ורק אם המדינה השניה מסכימה כי התיקון שנעשה בראשונה היה נאות. במקרה של חוסר הסכמה בין המדינות, ניתן יהיה להפעיל את מנגנון ההסכמה ההדדית הקבוע בסעיף 25 לאמנת המודל.
 

ס' 9(1)לאמנה מאפשר ביצוע התאמת רווחים, בהתאם לחוקים הפנימיים של המדינות המתקשרות, בהתקיים הדרישות הבאות:

1. קיומו של תאגיד, תושב מדינה מתקשרת אחת ותאגיד, תושב מדינה מתקשרת אחרת, אשר נחשבים כתאגידים קשורים.
 
תאגידים קשורים, הם אלו שמקיימים את אחד מהתנאים הבאים:

א. מיזם של מדינה מתקשרת משתתף, במישרין או בעקיפין, בניהול, בשליטה או בהון של מיזם של המדינה המתקשרת האחרת.

ב. אותם אנשים משתתפים, במישרין או בעקיפין, בניהול, בשליטה או בהון של מיזם של מדינה מתקשרת ומיזם של המדינה המתקשרת האחרת.

2. נוצרו או נכפו בין שני מיזמים אלו, תנאים ביחסיהם הפיננסיים והמסחריים אשר שונים מאלה שהיו נקבעים בין מיזמים בלתי תלויים/עצמאיים.

3. אחד משני התאגידים, יכול לצבור, בהתאם לתנאים אלו, רווחים (גבוהים יותר).

 
להרחבה בנושא זה, ראו: המדריך ל"מחירי העברה".

 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד

 
logo בניית אתרים