ד"ר אבי נוב

האמנה למניעת כפל מיסים בין ישראל לבין ליטא נכנסה לתוקף החל מיום 1.1.2007. האמנה מבוססת בעיקרון על אמנת המודל של ה- OECD. ליטא חתומה על כ-45 אמנות למניעת כפל מס.

להלן ההוראות המרכזיות באמנת המס בין ישראל לבין ליטא:

ניכוי מס במקור מדיבידנד

בין 5% ל -15%

ניכוי מס במקור מריבית

10%

ניכוי מס במקור מתמלוגים

5%. מתמלוגים המשולמים בגין שימוש בציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי. במקרים אחרים שיעור ניכוי המס במקור הוא 10%.

רווח הון

האמנה למניעת כפל מיסים בין ישראל לבין ליטא אימצה את העיקרון הקבוע באמנת המודל של ה-OECD, לפיו מוענק פטור ממס רווח הון במדינת המקור, אלא אם מדובר במקרקעין או במניות בחברה שלמעלה מ-50% משוויה הוא ממקרקעין.

אתר בנייה

אתר בנייה ופרויקטים של בנייה, התקנה או הרכבה ייחשבו למוסד קבע החייב במס במדינה בה מנוהל העסק רק אם הם פועלים למעלה מ-12 חודשים.

שינויים מאמנת המודל

האמנה למניעת כפל מיסים בין ישראל לבין ליטא כוללת מספר הוראות השונות מאמנת המודל של ה-OECD. להלן סקירה של חלק מאותן הוראות:

תושבות של חברה

בשונה ממודל ה-OECD, לפיו במקרה של תושבות כפולה של חברה תיקבע התושבות לפי מקום הניהול האפקטיבי של החברה, נקבע באמנה כי במקרה כזה ישתדלו ישראל וליטא ליישב את הסוגיה באמצעות מנגנון של הסכמה הדדית, בהתייחס לקריטריונים כגון: מקום הניהול האפקטיבי, מקום ההתאגדות או ההקמה, או כל גורם כלכלי וחומרי רלוונטי אחר. עם זאת, בפרוטוקול האמנה נאמר כי אם יאומץ בדין המס בליטא קריטריון הניהול האפקטיבי כמבחן התושבות לחברה, אזי גם האמנה בין ישראל וליטא תאמץ קריטריון זה באופן אוטומטי במצב של תושבות כפולה של חברה.

מוסד קבע

האמנה כוללת בגדרי מוסד הקבע גם פעילויות המתבצעות בים בקשר לחקר או לניצול של קרקע הים ותת-הקרקע ומשאביהם הטבעיים, אם פעילויות כאמור מתבצעות לתקופה או לתקופות שאורכן המצטבר עולה על 30 ימים בכל תקופה של 12 חודשים.

להרחבה ביחס להיבטי המיסוי של מוסד קבע, ראו: מוסד קבע - מדריך לתכנון מס.

תעבורה בינלאומית

בשונה ממודל ה-OECD, לפיו רווחי מיזם מהפעלת ספינות או כלי טיס בתעבורה בינלאומית ממוסים במדינה שבה נמצא מקום הניהול האפקטיבי של המיזם באמנה הזאת, נקבע כי רווחים כאמור ימוסו רק במדינת התושבות של המיזם.

הגדרת תמלוגים

הגדרת תמלוגים לפי האמנה כוללת גם תשלומים בעד השימוש, או הזכות לשימוש, בציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי. הגדרה זאת שונה מההגדרה במודל ה-OECD, שכן אלו תשלומים אלה כלולים תשלומים במסגרת רווחי עסקים.

כמו כן, בפרוטוקול לאמנה נקבע כי כל זכות יוצרים של יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית כוללת זכויות יוצרים על סרטים או קלטות ואמצעים אחרים להעתקת תמונה או קול לשידור ברדיו או בטלוויזיה.

להלן סקירה תמציתית של משטר המס בליטא:

• מיסוי יחידים: שיעור המס על יחידים הוא: 15% (מס אחיד), וכן בין 6% ל-9% ביטוח בריאות. ליטא, כמו מדינות רבות במזרח אירופה, החליטה להתנער משיטת המיסוי הפרוגרסיבית מתוך הנחה כי שיעור מס אחיד צודק יותר ומהווה תמריץ לעבודה.
• מס חברות: חברה תושבת ליטא חייבת במס על כלל הכנסותיה בעולם. חברות זרות חייבות במס רק בגין הכנסות אשר הופקו ממקורות בתוך ליטא, לרבות רווחים הנובעים ממוסד קבע בליטא. שיעור מס החברות הוא: 15%. מאידך, חברות יכולות ליהנות מהטבות מס שונות לרבות פטורים ממס באזורי סחר חופשי.
• מס רווחי הון: שיעור מס רווחי הון הוא: 15%.
• מס ערך מוסף: שיעור מס ערך מוסף הוא 21%.

תכנון מס למשקיעים מישראל:

למרות קיומה של אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לליטא, לא מומלץ לעשות בה שימוש בכל מקרה. כך לדוגמא, ביחס לדיבידנד, שיעור ניכוי מס במקור בחלוקת דיבידנד לישראל, בהתאם לאמנה עשוי להיות בין 5% ל - 15%. אולם, אם החברה בליטא מוחזקת על ידי חברת החזקות באירופה (לדוגמא, קפריסין), ניתן יהיה בתנאים מסויימים למשוך את הדיבידנד לישראל ללא ניכוי מס במקור. בכל מקרה, וכדי למנוע טעויות מיותרות, מומלץ להיוועץ עם עורכי דין בטרם משיכת הדיבידנד מליטא לישראל.

‏ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net