הדיון להלן העוסק בסוגיית בעל הזכות שביושר לעניין תשלומי דיבידנדים, ריבית ותמלוגים, הוא מתוך חוזר רשות המיסים, בנושא בעל זכות שביושר (חוזר מס הכנסה מס' 22/2004, בתחום המיסוי הבינלאומי), המשמש למניעת ניצול לרעה של אמנות מס. להרחבה בנושא אמנות מס, ראו: מדריך אמנות המס של ישראל (כולל תכנוני מס).

בסעיפים 10, 11 ו-12 לאמנת המודל של ה- OECD הדנים בתשלומי דיבידנדים, ריבית ותמלוגים בהתאמה, נבחנת הבעלות שביושר בתשלום עצמו של ההכנסה. בחינה זו נעשית במנותק מבחינת הבעלות והשליטה ב"נכס הבסיס", שהתשלום נעשה בזיקה אליו. כך למשל, אין הכרח שבעל הזכות שביושר בתמלוגים מכח זיכיון או זיכיון משנה יהא בעל הזכות שביושר בקניין הרוחני או בזיכיון בהתאמה. הוא הדין לגבי תשלום דיבידנדים - אין הכרח שבעל הזכות ביושר בתשלום זה יהא בעל הזכות שביושר במניה.

הדגש הנו על הבעלות שביושר בתשלום עצמו (שיכול שיהא על דרך העברת כספית, קיזוז חוב או בדרך אחרת). עם זאת, במרבית המקרים קשה לנתק את זכות הבעלות שביושר בתשלום מזכות הבעלות שביושר בזכות לקבלת התשלום (המעוגנת בזיכיון, בקופון וכד') וכל-כן יבחן גם גורם זה.

לגבי תמלוגים שזכיין זכאי להם מזכיין משנה מובהר, כי העובדה שבעל הקניין הרוחני זכאי ומקיים בפועל שליטה כלשהי על זכייניו (וזכייני משנה) למשל מטעמים של אחידות עסקית (מדיניות של קיום סניפים במתכונת זהה: תכתיבים לגבי מיקום העסק, חזותו הפיזית, ביגוד העובדים וכד') לא תשלול בהכרח את המסקנה שהזכיין הוא בעל הזכות שביושר בתמלוגים שמשלמים לו זכייני משנה. סוגיה זו תבחן בכל מקרה לגופו.

ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של החוזר