מס יציאה ביחס לאופציות

ד"ר אבי נוב, עו"ד

מרץ 2008

מס יציאה עשוי לגרום לבעיות חמורות למחזיקי אופציות. קיימת כיום תופעה נפוצה בה תושבי ישראל מקבלים אופציות בחברות הייטק, ובמסגרת עסקאות מיזוג ורכישה, הם מהגרים למדינות אחרות (רילוקיישן), לעיתים תוך ניתוק התושבות מישראל, ו"נפרדים" מהאופציות שהיו בידם. ישנם מספר דרכים בהם נוקטים ביחס לאופציות של העובד: (1) החלפת אופציות החברה הנרכשת באופציות או מניות בחברה הרוכשת; (2) ביטול אופציות החברה הנרכשת תמורת מזומן המשולם על ידי החברה הרוכשת; (3) עסקה המכונה: "cashless exercise", היינו הקצאת אופציות או מניות בחברה הרוכשת בגובה שווי ההטבה הגלומה. מובן כי כל אחת מהדרכים האמורות עשויה לעורר את סוגיית מס היציאה.

עוד לפני שדנים במס יציאה, יש לברר מה קורה כאשר עובד מקבל אופציות בישראל ועושה רילוקיישן לחו"ל? למי יש זכות למסות - למדינה שבה ניתנו האופציות לעובד או למדינה שבה העובד מתכוון לממש את האופציות? נראה כי יכולות להיות מספר אפשרויות ביחס לתחולת המס על אופציות הניתנות לעובדים העושים רילוקיישן:

אפשרות ראשונה - קביעת מיסוי העובד בהתאם למקום מושבו בעת קבלת האופציות.

אפשרות שנייה - קביעת מיסוי העובד בהתאם למקום הגיאוגרפי של ביצוע העבודה.

אפשרות שלישית- קביעת מיסוי העובד בהתאם למקום מושבו בעת מימוש האופציות.

נראה כי יש להעדיף את האפשרות השלישית (קביעת מיסוי העובד בהתאם למקום מושבו בעת מימוש האופציות), לאור העיקרון לפיו עובדים ממוסים באופן שוטף ועל בסיס מזומן, ולאור פסק הדין בעניין יאיר דר אשר קבע כי אירוע המס, בתנאים מסויימים, מתרחש בעת מימוש האופציה למניה.

בעניין יאיר דר, נקבע כי קיים מועד אחד שבו נצמחת לעובד הכנסת עבודה בגין ההנפקה: בעיקרון, אירוע המס חל כבר במועד הקצאת האופציות לעובדים, אולם, כאשר מדובר באופציות בלתי-סחירות או באופציות שקיימות מגבלות סחירות לגביהן, ואשר כפועל יוצא קיים קושי להעריך את שווי טובת ההנאה הנצמחת לעובד בשלב ההקצאה - יידחה אירוע המס למועד מימוש האופציה.

כעת, יש לשאול האם יחול מס יציאה ביחס לאופציות הניתנות לעובד ישראלי אשר היגר למדינה אחרת? לכאורה, התשובה מצויה בסעיף 100א שם קיימת הגדרה למונח נכס: "לרבות מניות וזכויות שהוענקו כאמור בסעיפים 3ט' ו - 102. בהתאם לפרשנות רשות המסים, הסעיף יחול גם לגבי אופציות ומניות שקיבל מי שהיה תושב ישראל והפך לתושב חוץ בעודו מחזיק (במישרין או ע"י נאמן) באותן זכויות.

עם זאת, לדעתי, מס היציאה לא יחול על אופציות לעובדים במסלול פירותי, שכן מס היציאה מטיל מס רווחי הון, ואילו אופציות מהוות הכנסת עבודה. שנית ועיקר, נראה כי הדין בעניין מס יציאה החל ביחס לאופציות הוא כדין החל על מניות (לאור המסקנה שיש לקבוע את מיסוי האופציה בהתאם למקום מושב העובד ביום המימוש), ואם לא יחול מס יציאה ביחס למניות שבידי העובד (מהטעמים המופיעים בפרק החמישי להלן), הרי שלא יחול מס יציאה ביחס לאופציות שבידיו.

ביחס לשיעור המס החל במקרה של מס יציאה, סעיף 102(ו) לפקודה קובע, כי שיעור המס שיחול על הרווח החייב במס בידי עובד שחדל להיות תושב ישראל (לפי הוראות מס יציאה), יהא לפי שיעור המס השולי במקרים הבאים:

(1) בהקצאת מניות באמצעות נאמן, כאשר החברה בחרה במסלול הפירותי.

(2) בהקצאת מניות באמצעות נאמן, כאשר החברה בחרה במסלול הוני, אולם המניה מומשה לפני תום התקופה.

(3) הקצאת מניות שלא באמצעות נאמן.

הבעיה עם הוראת חוק זאת היא שלא ברור כיצד נקבעו שיעורי מס פירותיים, ביחס למס היציאה החל בעיקרון רק על רווח הון!

להרחבה בנושא מס יציאה, ראו: מדריך לענייני מס יציאה.‏

ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
 
 
 
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים