הון שחור וחובת דיווח לרשות המסים 

חקיקה|דיווח|הכנסות|מבקר המדינה|חובת דיווח 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

נובמבר 2014 

הרשויות בישראל טוענות כי היקף ההון השחור מחייב פעולות חקיקה דחופות. ברשות המסים הקימו וועדה בנושא זה, והמליצו בין היתר להרחיב את חובות הדיווח. מבקר המדינה בחן את הסוגיה הזאת והגיש לאחרונה את המלצותיו. התקציר להלן מבוסס על דו"ח מבקר המדינה בנושא ההון השחור וחובת הדיווח לרשות המסים (דוח שנתי 65א, התשע"ה-2014). 

ראו גם:

המאבק בהון השחור של רשות המסים

רשות המסים נגד ההון השחור ותכנוני מס

השינויים במערכת המסים - החלטת הממשלה

שינויים במערכת המס: 2012-2013

המאבק בהון השחור: רשות המסים תיהפך ל'אח גדול' שיטריד את האזרח
 

הגדרת הון שחור

הון שחור הוא כינוי להכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים ולרשויות אחרות, ואינן נכללות בנתוני התל"ג. קיימת הבחנה בין הון שחור הנובע מפעילות חוקית שאינה מדווחת לרשויות המס, כמו העלמת הכנסות של נותני שירותים, ובין הון שחור הנובע מפעילות שאינה חוקית, כגון סחר בסמים, הימורים וסחר בנשים, דהיינו מפשיעה. 

ביחס להון שחור הנובע מפעילות חוקית המדינה מנסה לאכוף את חובת תשלום המס באמצעות רשות המסים. מאידך, את תופעת ההון השחור הנובע מפשיעה מבקשת המדינה למגר באמצעות משטרת ישראל וגופי אכיפה נוספים בשיתוף רשות המסים. ההון השחור מוטמע בכלכלה הישראלית באמצעות פעילויות במזומן בסכומים גדולים וכן באמצעות חלפני כספים, מקלטי מס, רכישות נדל"ן ועוד. 

המלצות רשות המסים

צוות מקצועי בראשות מנהל רשות המסים דאז מר דורון ארבלי לבחינת הפעולות הנדרשות להעמקת גביית המסים בישראל ולטיפול בהון השחור הוגש לשר האוצר. בדוח שהגישה הוועדה צוין כי על פי הערכת הבנק העולמי לשנת 2010, ההיקף האמיתי של הפעילות הכלכלית בישראל גדול בכ-23% מהיקף הפעילות הכלכלית המדווחת. על סמך נתונים אלה העריכה רשות המסים בינואר 2013 כי בפעילות הכלכלית שאינה מדווחת קיים פוטנציאל מס של עד כ-50 מיליארד ש"ח בשנה. לפי הערכה אחרת של רשות המסים, פוטנציאל המס מהפעילות הכלכלית שאינה מדווחת מסתכם בכ-10 מיליארד ש"ח בשנה. 

במחקר שנעשה בקרב 25 מדינות החברות בOECD- דורגה ישראל במקום ה-20 בכל הנוגע לשיעור ההוןהשחור מן התמ"ג. על פי הערכות ארגון ה-OECD, שיעור ההון השחור בישראל הנובע מפשיעה בכלל התמ"ג הוא כ-5%-3%, כלומר כ-45-30 מיליארד ש"ח בשנה. 

חלק מהמלצות ועדת ארבלי מצאו את ביטוין בהצעות חוק ממשלתיות בתחומים שונים, כמו טיפול בנותני שירותי מטבע, ייעול תהליכי פסילת ספרים, סמכויות גבייה, הרחבת מעגל העוסקים המחויבים בהגשת דוח מקוון למע"ם ומיסוי נאמנויות. חלק מהצעות החוק אושרו בכנסת בשנים 2014-2013 והיו לחוקים במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2014-2013), התשע"ג-2013, ואחרות נמצאות בתהליך חקיקה בעיקר במסגרת הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ג-2013. 

מבקר המדינה

מבקר המדינה בדק מגוון של נושאים שיש להם נגיעה למלחמה בתופעת ההון השחור, ובין היתר, "קו הצדק", גמול למודיעים, פעילות יחידות החקירה של רשות המסים, מבצע משותף של רשות המסים ומשטרת ישראל למאבק בפשיעה, פטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים והליך גילוי מרצון. משרד מבקר המדינה הצביע על כשלים במערכת המיסוי המאפשרים את קיומו של ההון השחור, ועל שימוש לא שלם של רשות המסים בכלים העומדים לרשותה בתחום זה. 

חובת דיווח כללית

אחד הפתרונות הנהוגים בעולם להתמודדות עם תופעת ההון השחור הוא החלת חובת דיווח על כלל תושבי המדינה. על פי דוח בנק ישראל לשנת 2013, בחמש מ-34 מדינות ה-OECD מוטלת חובת דיווח במתכונות שונות על כלל הנישומים: בארצות הברית, בקנדה, ביוון, בפולין ובהונגריה.

במשך השנים הוקמו בישראל כמה ועדות לבחינת הנהגתה של חובת דיווח כללית. הוועדות ציינו בין יתרונותיה של חובת דיווח כזאת את אלה:  

(א)  הגברת הצדק החברתי באמצעות דרישה מכל תושבי המדינה לדיווח שנתי מלא ולשקיפות מלאה אל מול מערכת המס;

(ב)  עצם הדרישה לדיווח מכל תושב תיצור "תודעת מס" שעשויה להקטין את התמריץ להעלמת הכנסות ולהגדיל את הכנסות הממשלה ממסים;

(ג)  קיום מידע מלא ככל האפשר על ההכנסות של היחידים והמשפחות מכל המקורות;

(ד)  שכלול כלי הפעולה של מדינת הרווחה באמצעות התאמתם של תשלומי ההעברה והתמיכות להכנסות הכוללות של התא המשפחתי. 

הוועדות ציינו גם חסרונות להנהגת חובת דיווח כללית: 

(א)  הנהגתה תביא לתוספת של מיליוני דוחות מס לשנה, והטיפול בהם על ידי הרשות והגשתם על ידי הציבור יצריכו משאבים מרובים;

(ב)  רוב הדוחות לא יניבו תשואות מס; 

(ג)  בין הנדרשים להגיש דוחות ייכללו מגזרים כגון עולים חדשים, בני מיעוטים, חרדים, קשישים ואוכלוסיות מעוטות הכנסה, ולגביהן צפויות בעיות אכיפה. 

רשות המסים דורשת דיווחים

יצוין כי ביוני 2014 שלחה רשות המסים לכ-105,000 תושבים מכתבים ובהם דרישה למילוי טופס 5329 אשר כותרתו: "פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה", על פי קריטריונים כגון נסיעות רבות לחו"ל, בעלות על כמה דירות, רכישת רכבי יוקרה ועוד. עד יולי 2014 הגישו כ-25,000 מאותם תושבים את הטופס. רשות המסים הסבירה כי מהלך זה נועד להרחיב את מאגר הנתונים שלה במסגרת המאבק בהון השחור ובהעלמת הכנסות, והוא חלק ממהלך רחב להגדלת מספר המדווחים לרשות. 

מבקר המדינה סבור כי הנהגת חובה זו עשויה לייעל את תהליכי העבודה של מנגנוני התמיכה באוכלוסיות הזכאיות לתשלומי העברה מהמדינה, והיא גם תאפשר לשכירים במשק למצות את זכויותיהם, בכלל זה לגבי הכרה בהוצאות על ידי רשות המסים ובקבלת זיכויים ממס. חובת דיווח כללית תעמיק את הציות לחוקי המס ותביא לצמצום ההון השחור בכלל וההכנסות הבלתי מדווחות בפרט. 
 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה  

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי  

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים