ביטול הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים 

 

רשות המסים|OECD|תיקון 168|פקודה|הכנסות|נכסים

 
נובמבר 2014
 
הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים עשוי להשתנות בקרוב, בין היתר, לאור המלצות ארגון ה-OECD ומסקנות מבקר המדינה. בדוח שנתי 65א, התשע"ה-2014, קיים פרק הנקרא: רשות המסים בישראל - המאבק בהון השחור - פטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, אשר ממנו ניתן ללמוד על השינויים הצפויים בנושא זה. להלן עיקרי הפרק פטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים בדוח האמור, כולל הערות והפניות למקורות נוספים.
 
ראו גם:

השינויים הצפויים במיסוי עולים חדשים ותושבים חוזרים 
תושב חוזר או עולה חדש? חלון הזדמנויות נפתח 
שינוי בהטבות המס לעולים יעודד ירידה

 
מבוא
ב-16 בספטמבר 2008 פורסם תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (הוראת שעה, התשס"ח-2008). התיקון נתן לעולים חדשים (מי שהיה לתושב ישראל, בלי שהיה בעבר תושב בה) ולתושבים חוזרים ותיקים (מי ששב לישראל והיה לתושב בה, לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות) פטור ממס בהתאם לסעיף 14(א) לפקודה במשך עשר שנים מהמועד שבו היו לתושבי ישראל, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3 לפקודה שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל, או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל.
 
בנוסף לאמור ניתן פטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים בהתאם לסעיף 134ב לפקודה על הכנסותיהם מחוץ לישראל ופטור מהגשת הצהרת הון בהתאם לסעיף 135(1)(ב) לפקודה על נכסיהם והונם מחוץ לישראל.
 
הפטור ממס הוא על כל ההכנסות השוטפות, אקטיביות ופסיביות, הן הכנסות מנכסים שהיו לעולים או לתושבים החוזרים הותיקים בחו"ל לפני שהיו לתושבי ישראל, והן הכנסות מנכסים שהם רכשו בחו"ל לאחר העלייה או החזרה.
 
להרחבה בנושא הטבות המס לעולים חדשים ותושבים חוזרים, ראו המדריך הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים (מדריך לתכנון מס)
 
ביקורת
משרד מבקר המדינה ערך בחודשים אפריל עד אוגוסט 2013 בדיקה בנוגע לפטור מדיווח לעולים או לתושבים החוזרים הותיקים שניתן לפי תיקון 168. הבדיקה נעשתה בעיקר ביחידה למיסוי בינלאומי שבמחלקה המקצועית ברשות המסים, במשרד העלייה והקליטה וברשות לאיסור הלבנת הון.
 
אישור תושבות ישראלית
בסעיף 1 לפקודה מוגדר תושב ישראל - מי שמרכז חייו בשנת המס הוא בישראל, על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. הפקודה קובעת כי חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל   
(א)  אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
(ב)  אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
 
ישראל חתומה על כ-60 אמנות למניעת כפל מס עם מדינות שונות בדבר מניעת מסי כפל על הכנסה והון. על פי אמנות אלה ניתנת במקרים מסוימים עדיפות למדינת התושבוּת בענייני מיסוי. פקיד השומה בישראל מוסמך להנפיק עבור תושבי ישראל אישור תושבות, המשמש אותם במגעיהם עם שלטונות המס בחו"ל. אישור התושבות פוטר במקרים רבים מתשלום מס בחו"ל, בהתאם לאמנת המס שנחתמה עם המדינה הרלוונטית ובסוג ההכנסה, ונותן את זכות המיסוי למדינת ישראל. פקיד השומה אמור לגבות את המסים ממקבל אישור התושבות על ההכנסות שלו שמקורן בחו"ל. בנוגע לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים, אישור התושבות מקנה פטור ממס על כל ההכנסות שלהם, ועקב כך ייתכן שהם לא יצטרכו לשלם מס לא בחו"ל ולא בארץ.
 
נמצא כי בקשת אישור התושבות הישראלית וכן אישור התושבות מתויקים בתיק הקבע של המבקש, אולם אינם ממוספרים ואינם מוזנים למערכות המחשב של רשות המסים. עקב כך הרכזים במשרדי השומה העוסקים בדוח המס השנתי של נישום אינם יודעים במקרים רבים על בקשת אישור התושבות שהגיש ועל אישור התושבות שניתן לו, ועקב כך אינם יכולים לוודא כי הנישום מדווח בארץ על הכנסותיו מחו"ל ומשלם עליהן מס כדין.
 
בנובמבר 2012 הגיש צוות מקצועי למנהל הרשות דאז המלצות בנושא מספור הטופס של אישור התושבות והזנתו למחשב. הביקורת העלתה כי המלצות אלו טרם יושמו. לדעת משרד מבקר המדינה, מי שמבקש אישור תושבות ישראלית כדי שיוכל להשתמש בו בחו"ל, מצהיר למעשה שיש לו הכנסות שמקורן בחו"ל החייבות במס בישראל. חשוב אפוא להזין את אישורי התושבות למערכות המחשב של רשות המסים, כדי לפקח על המקבלים אותם ולעקוב אחרי דיווחיהם. בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ 2014, ציינה רשות המסים כי בשנים האחרונות נכלל נושא הזנת האישורים האמורים למחשב בתכנית העבודה של החטיבה המקצועית שלה.
 
שנת הסתגלות
סעיף 14(ב) לפקודה קובע כי עולה חדש או תושב חוזר ותיק יכול להמשיך ולהיחשב תושב חוץ, על פי הודעתו, במשך שנה מהמועד שבו עלה לישראל או שב אליה, לפי העניין. מי שבוחר באפשרות זו יודיע למשרד הקליטה בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל, בטופס המיועד לכך, כי מתקיימים בנוגע אליו התנאים הנדרשים להיחשב תושב ישראל, וכי הוא מבקש שנת הסתגלות.
 
מי שבחר בשנת הסתגלות ייחשב כאמור בפרק זמן זה לתושב חוץ, ולפיכך לא יינתן לו אישור תושבות ישראלית לצורכי מס. אם יש לו הכנסה ממדינה אשר ישראל חתומה עמה על אמנה, לא יחולו עליו הוראות האמנות למניעת מסי כפל החלות על תושבי ישראל, והוא לא יהיה זכאי לנקודות זיכוי הניתנות לתושב ישראל. מנתוני המשרד לקליטת העלייה עולה כי משנת 2009 עד יוני 2012 הגישו כ-600 עולים ותושבים חוזרים ותיקים בקשות לשנת הסתגלות.
 
נמצא כי רשות המסים לא פעלה להעברה שוטפת ושיטתית של הבקשות האמורות ממשרד העלייה והקליטה אליה. רק ביוני 2012 ביקשה הרשות ממשרד העלייה והקליטה למסור לה את רשימת מבקשי שנת ההסתגלות, אולם המידע שברשימה לא הופץ למשרדי השומה האזוריים, הממונים על הנפקת אישורי התושבות. כמו כן לא הוזן המידע למערכות המידע של הרשות, לצורכי מעקב.
 
בשל היעדר המידע בעניין זה יש חשש כי משרדי השומה נתנו לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים שביקשו שנת הסתגלות אישור תושבות ישראלית, אף שעל פי הפקודה הם נחשבים בשנה זו לתושבי חוץ, וכי בעקבות קבלתו של האישור נהנו העולים והתושבים החוזרים האמורים מפטור ממס בחו"ל.
בתשובתה ממרץ 2014 ציינה רשות המסים כי פנתה למשרד העלייה והקליטה וביקשה שכל הבקשות לשנת הסתגלות יועברו אליה באופן שוטף, על מנת שתוכל לטפל בהן כראוי. לדברי הרשות טענו נציגי המשרד שקיים קושי לקלוט את כל הבקשות הללו ולהעבירן באופן שוטף, בשל מחסור בכוח אדם.
 
בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ 2014 ציין משרד העלייה והקליטה כי רשות המסים לא ביקשה ממנו למסור לה את רשימות העולים והתושבים החוזרים. ואולם בעקבות הביקורת הוא ימסור לרשות המסים, אחת לשנה, את רשימת העולים והתושבים החוזרים שהגיעו בשנה זו. משרד העלייה והקליטה הוסיף כי ימסור לרשות המסים ולרשות לאיסור הלבנת הון, אחת לשנה, את טופסי הבקשה של העולים ושל התושבים החוזרים הוותיקים לשנת הסתגלות.
 
הפטור מדיווח ומשמעותו
כאמור, תיקון 168 לפקודה העניק פטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים על הנכסים וההון שנצברו בחו"ל. לפיכך הרשויות בארץ אינן יכולות לעקוב אחר הנכסים וההון שמכניסים לישראל עולים חדשים ותושבים חוזרים, ולוודא שמקורם אינו בלתי חוקי.
 
מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה ברשות לאיסור הלבנת הון לגבי כ-600 עולים ותושבים חוזרים ותיקים שהגיעו לישראל בשנים 2008 עד 2012, עולה כי לגבי חמישה מהם הגישו רשויות מחו"ל לרשות לאיסור הלבנת הון בקשות לקבלת מידע, מאחר שחשדו כי החמישה ביצעו עברות הלבנת הון.
 
בקשה לקבלת מידע על ידי רשויות מחו"ל מרשות לאיסור הלבנת הון הישראלית מוגשת באמצעות ארגון אגמונט (The Egmont Group of Financial Intelligence Units). ארגון זה משמש מדינות שונות בכל הנוגע להחלפת מידע פיננסי, באמצעות יחידות מודיעין פיננסי (FIUs). ישראל חברה בארגון משנת 2002.
 
לגבי שניים מתוך הרשימה כאמור, הגישה משטרת ישראל בקשות לקבלת מידע, מאחר שחשדה כי השניים עסקו בסחר בנשים ובהלבנת הון, וכי לגבי כ-100 מהם התקבלו דיווחים בלתי רגילים. דיווחים בלתי רגילים נמסרים לרשות לאיסור הלבנת הון על ידי הגופים הפיננסיים, על פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, והצווים שהוצאו מכוחו. הדיווחים נוגעים לפעולות בחשבונם של  לקוחות אשר המוסד הפיננסי סבור, על פי קשריו עם לקוחות אלה ועל פי דפוס הפעולות העסקיות שלהם, כי הן בלתי שגרתיות.
 
עמדת מבקר המדינה בעניין הדיווח
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד העלייה והקליטה למסור את פרטי העולים והתושבים החוזרים הוותיקים לרשות המסים ולרשות לאיסור הלבנת הון, כדי שרשויות אלה יוכלו לוודא שהפטור שניתן לעולים ולתושבים חוזרים אלה אינו מנוצל לרעה. חשוב שייקבע בחוק כי כשעולה חשש לניצול לרעה של הפטור, תהיה רשות המסים מוסמכת לדרוש מהעולים ומהתושבים החוזרים הוותיקים דיווח מלא על כספיהם והכנסותיהם, כפי שהדבר נעשה בנוגע לכלל תושבי ישראל.
 
ביטול הפטור מדיווח
בהצעת החוק הממשלתית מס' 768 מ-11.6.13 ביקשה רשות המסים לבטל את הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, על פי סעיפים 134ב ו-135(1)(ב) לפקודה. ב-18.6.13 החליטה ועדת הכספים של הכנסת שלא לדון בהצעת החוק במסגרת הדיונים הנוגעים להצעת החוק הממשלתית לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, אלא בוועדת הכספים בנפרד. עד מועד סיום הביקורת לא התקיים דיון נפרד בהצעת החוק הממשלתית.
 
בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ 2014 ציינה הרשות לאיסור הלבנת הון כי היא פועלת על מנת לעמוד בסטנדרדים הבין-לאומיים הנדרשים למניעת הלבנת הון ומימון טרור. הרשות לאיסור הלבנת הון הוסיפה כי היא מייחדת תשומת לב גם למניעת הלבנת הון עקב הפטור מדיווח שניתן לעולים בעת הכניסה לישראל, על פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
 
לדבריה, נמתחה בעניינו של חוק זה ביקורת בין-לאומית על מדינת ישראל, בעקבות ביקורת Moneyval של מועצת אירופה. בארגון חברות כ-30 מדינות אירופיות, וכן חברים בו ארגונים בין-לאומיים למלחמה בפשיעה ובטרור. מטרת הארגון היא לוודא שהמדינות החברות בו ממלאות אחר הסטנדרדים הבין-לאומיים הנדרשים במאבק בהלבנת הון ומימון טרור. ישראל משמשת משקיפה פעילה בארגון משנת 2006, ונתונה לביקורת הארגון.
 
ביוני 2013 פרסם הפורום הגלובלי לשקיפות וחילופי מידע של ה-OECD סקירת עמיתים על מדינת ישראל ("Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes Peer Reviews: Israel 2013" ). בדוח מתואר בין היתר המצב החוקי בישראל משנת 2007, ולפיו עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים פטורים מדיווח לרשות המסים על הכנסות מחו"ל. הפורום הגלובלי ציין בדוח כי עמדתו היא שמתן פטור כזה אינו ראוי (הניסוח באנגלית - not in place).

בדוח ה-OECD מצוין בין היתר כי בעקבות תיקון 168 נוצר פער בין כמות המידע על חברות זרות שנשלטות ומנוהלות על ידי תושבים ישראלים, ובין כמות המידע על חברות זרות שנשלטות ומנוהלות על ידי עולים או תושבים חוזרים ותיקים, שלגביהן יש פטור מדיווח על זהות בעלי השליטה. הדוח ציין כי קיומו של פער כזה אינו ראוי והמליץ למדינת ישראל לוודא שבידי הרשויות שלה יהיה מידע מלא בנוגע לבעלויות על כלל החברות הזרות שנשלטות ומנוהלות מישראל.
 
בתשובת משרד העלייה והקליטה מאפריל 2014 צוין כי חשוב למנוע את האפשרות לנצל את הוראות החוק לרעה, כדי לשמור על שלמות החברה והמשק בישראל, וכדי שלא יוטל דופי בכלל התושבים החוזרים והעולים. עוד ציין המשרד כי הוא מודע לחשיבות הרבה שיש לשמירה על מעמדה של מדינת ישראל בעולם, ועל כן הוא סבור שיש לשתף פעולה עם ה-OECD, כדי לאפשר את המשך מתן הפטור מדיווח, בד בבד עם ביצוע התאמות בנושאים נקודתיים. המשרד הביע את דעתו כי יש לקבוע בחוק חובות דיווח חדשות על הון ונכסים שיביאו לארץ עולים חדשים ותושבים חוזרים, על פי תקרה שתיקבע. לדברי המשרד, הדבר דרוש מצד אחד על מנת לגלות מקרים שבהם מתעורר חשש לניצול לרעה של הפטור, ומצד אחר כדי למנוע טרדה מיותרת מהעולים ומהתושבים החוזרים. נוסף על כך הטעים המשרד כי הוא מברך על דוח ה-OECD, מאחר שהדוח אינו שולל את המשך מתן הפטור מדיווח, בד בבד עם ביצוע התאמות בנושאים נקודתיים.
 
לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת למנוע חשש להכנסת כספים שמקורם בפשע לישראל, חשוב לאפשר לרשות המסים לדרוש מהעולים החדשים ומהתושבים החוזרים, על פי הצורך, למסור דיווח מלא על כספיהם והכנסותיהם, כפי שהדבר נעשה בנוגע לכלל תושבי ישראל. עוד על הרשות המסים ליזום את התאמתה של הפקודה לדרישות הבין-לאומיות של הפורום הגלובלי, כדי שלא לפגוע במוניטין של מדינת ישראל.
 
סיכום
מבקר המדינה סבור כי יש בעיה במתן פטור מדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים, אשר עלול ליצור תמריץ להלבין הון או להשתמש בהון שהולבן בחו"ל, דברים שעלולים לעודד פשיעה ולפגוע בשלמות החברה והמשק בישראל. לדעת המבקר, מדינת ישראל אינה פועלת בחלל הריק ועליה להשתלב במלחמה של מדינות העולם, ובעיקר של מדינות המערב, בהלבנת ההון ובמקלטי המס.
 
מבקר המדינה ממליץ לפיכך לרשות המסים לקדם חקיקה, שלפיה היא תוכל לדרוש מתושבים חוזרים ותיקים ומעולים דיווח על הון ונכסים שהם מביאים לארץ, על פי תקרה שתיקבע. לאור האמור, תושבים חוזרים ותיקים ועולים חדשים צריכים להיערך לתיקוני חקיקה בנושא זה, ויפה שעה אחת קודם.
 
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
 
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
 
נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים