פסק דין בהודו בנושא מוסד קבע  

אמנת מס|ארצות הברית|חברת אם|חברה בת|בית המשפט 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

ספטמבר 2014 

בית המשפט העליון בהודו בפסק הדין בעניין DIT v. e-Funds Corporation  דן לאחרונה בשאלה, האם קשר מהותי בין חברה-אם זרה לחברה-בת מקומית עשוי ליצור מוסד קבע, כמובנו באמנת המס בין הודו לארצות הברית, לחברת-האם. פסק הדין עוסק בחברת-אם תושבת ארצות הברית אשר לה חברה-בת תושבת הודו אשר סיפקה לחברת האם שירותים שונים. בית המשפט בחן את הפרשנות הראויה להוראות אמנת המס בין הודו לארצות הברית. 

ראו גם:
פרשנות אמנות למניעת כפל מס
דברי ההסבר של ארגון ה-OECD לאמנת המודל

רקע עובדתי

חברה תושבת ארצות הברית EFC מחזיקה בחברה בשם e-Fund, תושבת הודו. החברה-הבת תושבת הודו מספקת שירותים שונים לרבות שירות טלפוני והזנת נתונים, שירותי פיתוח תוכנה, וכן שירותי ניהול ושיווק. החברה ההודית מספקת שירותים מגוונים לחברה האמריקאית ותלויה בה לצורכי הפקת רווחיה. כמו כן, החברה ההודית לא נושאת בסיכונים רבים, ומקבלת תמורה בשיטת Cost Plus. 

בית המשפט בערכאה הראשונה קבע כי יש להתחשב בכך שלחברה ההודית אין את האמצעים לספק את השירות באופן עצמאי, ולפיכך ניתן להגיע למסקנה כי החברה ההודית למעשה פעלה כסוכן של החברה האמריקאית לאספקת השירותים. לאור האמור, קבע בית המשפט כי לחברה האמריקאית יש מוסד קבע בהודו. 

פסק הדין בבית המשפט העליון

החברה ערערה לבית המשפט העליון, והערעור התקבל. בית המשפט קבע כי כדי שהחברה ההודית תיצור מוסד קבע לחברה האמריקאית, הרי שאין די בכך שהיא נשלטת על ידי חברת האם. בית המשפט הבהיר כי רשויות המס לא הוכיחו קיומו של מקום עסקים קבוע באמצעותו מתנהלים עסקי החברה האמריקאית או הזכות לעשות שימוש במשרדיה של החברה ההודית. עוד קובע בית המשפט כי הגם שהחברה ההודית חתמה על חוזים וסיפקה שירותים לצד ג' בשם החברה האמריקאית, זה עדיין לא מקיים את הדרישות למוסד קבע

מוסד קבע - סוכן

בית המשפט העליון קבע כי אין לקבל את טענת רשות המסים בעניין קיומו של מוסד קבע מכוח סוכנות בלתי-תלויה משאינה עונה על דרישות סעיף 5(4) לאמנת המס בין הודו לארצות הברית. בית המשפט הסביר כי נוכח העובדה שהעסקאות בין החברה ההודית לחברות הזרות בוצעו בשווי שוק, הרי שלא ניתן אף לומר כי זו מהווה סוכן תלוי בהתאם לסעיף 5(5). 

הוראות בדין הפנימי

רשות המסים של הודו טענה כי בהתאם לסעיף 9 לפקודת המס כל הכנסה הנובעת, במישרין או בעקיפין, באמצעות או כתוצאה מקשר עסקי בהודו, תהא חייבת במס בהודו. לאור האמור, נטען כי חברת האם הפיקה הכנסה מקשר עסקי המתבצע בהודו באמצעות החברה בת ההודית, ולכן ההכנסות של חברת האם חבות במס בהודו. 

בית המשפט העליון דחה טענה זאת וקבע כי כאשר חלות על נישום במקביל גם הוראות האמנה וגם הוראות החוק, יחול על הנישום הדין המיטיב עמו, ובמקרה זה – אמנת המס. עקרון דומה קיים בדין המס הישראלי. לעניין זה, ראו: סעיף 196 לפקודת מס הכנסה

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים