ד"ר אבי נוב, עו"ד
ספטמבר 2014
מסמך זה מסכם את תיקוני החקיקה המוצעים בפרק המסים בתזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2015. פרק המסים בתוכנית הכלכלית מתמקד בסתימת פרצות מס הגורמות לטענת רשות המסים לאבדן הכנסות המדינה. בתוכנית הכלכלית מבקשים, בין היתר, להרחיב את חובת הדיווח מכוח סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.
להלן התיקונים העיקריים בפרק המסים בתוכנית הכלכלית לשנת 2015:
הסכמי אי-תחרות
בפרק המסים מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שבמסגרת סיום יחסי עובד-מעביד או במסגרת הפסקת מתן שירותים, יסווגו מענקים או סכומים שהתקבלו, לרבות בגין אי תחרות, כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד, לפי העניין. בנוסף לכך, מוצע לקבוע כי במכירת מניות של בעל שליטה, סיווג ההכנסה כולה ייחשב כתמורה בעד המניות. ובמקביל, מוצע לתקן את סעיף 32 כך שלא תותר הוצאה בידי הרוכש אלא במכירת המניה.
להלן התיקונים העיקריים לפקודת מס ההכנסה המוצעים בעניין זה בתזכיר החוק:
בסעיף 3 לפקודת מס הכנסה. אחרי סעיף קטן (י) יבוא- "(יא) סכום או מענק שהגיע לידי יחיד במסגרת סיום העסקתו, סיום יחסי עובד מעביד, פרישה, או במסגרת הפסקת מתן שירותים, בין במישרין ובין בעקיפין, יבוא בחשבון לקביעת הכנסתו כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) או כהכנסה ממשלח יד לפי סעיף 2(1), לפי העניין.
הוספת סעיף 32(17) – ביחס לניכויים שאין להתירם, הרי שכל סכום ששולם לרכישת מניה מבעל שליטה, לרבות סכומים ששולמו לו כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של החברה הנמכרת לא יותרו כהוצאה שוטפת אצל הרוכש, וגם ייחשבו כחלק מהתמורה בעד המניות אצל המוכר.
מדובר בתיקון חוק בעייתי ביותר ואשר מנוגד להגיון המיסוי ולפסיקות של בתי המשפט. חושב לציין כאן את פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת חיים ניסים (ע”א 2640/11) שם נאמר כי תקבולים הניתנים לעובד במסגרת יחסי עובד מעביד יכול ויהיו מסווגים כתקבולים הוני בהתאם למהותם, וזאת ככל שהעובד עמד בנטל השכנוע כי המאפיינים של התקבול מצדיקים את סיווגו כרווח הון. בניגוד לפסיקה, רשות המסים למעשה מבקשת לקבוע חזקה חלוטה שלא ניתנת לשינוי בנושא זה.
לעניין זה, ראו את פסקי הדין הבאים:
יוסף ברנע נגד פקיד שומה כפר סבא
תושבים חוזרים ועולים חדשים
סעיף 14 לפקודת מס הכנסה קובע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את הפטור הניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים מהכנסות שנצמחו מחוץ לישראל ומדיווח, בעשר שנים לפחות. כן נקבע בסעיף התחולה של סעיף זה, כי שר האוצר מחויב להביא תקנות לכנסת מכוח הסעיף. הואיל והוצע כבר בהצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013-2014), התשע"ג-2013, לבטל את הפטור מדיווח הניתן לעולים ולתושבים חוזרים, אין כל הגיון בקביעת תקנות להארכת הפטור האמור בעשר שנים. לשם המינהל התקין ולאור פניות שנעשו בעניין התקנות על ידי יו"ר הכנסת ומבקר המדינה, מוצע לבטל את סעיף ההסמכה האמור.
להרחבה בנושא הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים, ראו: המדריך הטבות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים (מדריך לתכנון מס)
חברת בית
לאור תיקון מודל המיסוי של החברה המשפחתית, במסגרת תיקון 197 לפקודה, מוצע לקבוע מודל דומה גם לחברת הבית. תכנוני מס רבים מתבצעים בתפר ובמעבר שבין חברה רגילה לחברת בית ולהפך, ולכן מוצע לטפל במעברים אלה בדומה לאופן שנקבע בחברה המשפחתית. בהתאם לכך גם נקבעו הוראות המעבר.
להרחבה בנושא תכנון מס, ראו: המדריך לתכנון מס
ראו גם: השינויים החדשים בחברות המשפחתיות
דיווח של נהנה בנאמנות
בתוכנית הכלכלית מוצע להרחיב את חובת הדיווח שמוטלת היום מכוח סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, וזאת, כאמור בחלק הכללי, במטרה להילחם בהון השחור, להרחיב את בסיס המידע הנמצא בידי רשות המיסים ולגבות מס אמת. לפיכך, מוצע לחייב בהגשת דוח כל נהנה תושב ישראל, שמלאו לו עשרים וחמש שנים, אולם חובת הדיווח לא תחול על נהנה שלא ידע על היותו נהנה ולא יכול היה לדעת על כך.
להרחבה בנושא מיסוי נאמנויות, ראו: מדריך למיסוי נאמנויות, כולל המלצות לתכנון מס
אדם שחזקה עליו כי הוא תושב ישראל
בתוכנית הכלכלית החדשה מוצע לחייב בהגשת דוח כל מי שמתקיימת בו החזקה כי הוא תושב ישראל, בהתאם לקבוע בפסקה (א)(2) להגדרה "תושב ישראל" אשר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, אף אם אינו מגדיר עצמו תושב ישראל.
להרחבה בנושא תושבות, ראו: מדריך לתושבות לענייני מס.
דיווח על העברת כסף לחו"ל
בתוכנית הכלכלית החדשה מוצע לחייב בהגשת דוח שנתי גם תושב ישראל, שבשנת המס העביר כספים לחו"ל בסכום כולל של חצי מיליון שקלים או יותר.
להרחבה בנושא דיווחים לרשות המסים, ראו: מדריך לדיווחים למס הכנסה (מיסוי בינלאומי)
להרחבה בנושא תכנון מס החייב בדיווח, ראו: תכנון מס החייב בדיווח ("תכנון מס אגרסיבי")
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד
