קביעת תושבות היחיד בצרפת 

שוויץ|רשות המסים|פסק דין|אמנת מס|תושבות|צרפת  

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

אפריל 2014 

פסק דין תקדימי פורסם לאחרונה על ידי בית המשפט העליון הצרפתי(Conseil d'Etat)  ביחס לפרשנות אמנת המס שבין צרפת לשוויץ ביחס לקביעת תושבות היחיד (פסק דין מס' 355324). בפסק הדין נדון עניינו של נישום בעל "תושבות כפולה" (dual resident) בצרפת ובשוויץ בין השנים 1994-1996. הנישום קיבל תשלומים מחברה צרפתית וממספר חברות שוויצריות. 

רשות המסים בצרפת טענה כי הנישום הוא תושב צרפת ולפיכך חייב לשלם מיסים על סך הכנסתו בצרפת. הנישום ערער על ההחלטה לבית המשפט לערעורים בצרפת ונדחה, אך בערעור נוסף לבית המשפט העליון, התקבלה עתירתו, ונקבע כי הוא ייחשב כתושב שוויץ לענייני מס. 

פסק הדין עסק בפרשנות סעיף 4 (2) לאמנת המס בין צרפת לשוויץ, אמנה שנחתמה בשנת 1966, ועברה מספר שינויים בשנת 2009. סעיף 4 (2) לאמנת המס בין צרפת לשוויץ  קובע כללי "שוברי שוויון" (tie-breaker rule). במקרה שנדון בפסק הדין, השאלה הייתה היכן היה מרכז האינטרסים המהותי (centre of vital interests) של הנישום. 

ראו גם:

פרשנות אמנות למניעת כפל מס

דברי ההסבר של ארגון ה-OECD לאמנת המודל 

אמנת המס צרפת שוויץ

להלן תרגום חופשי לעברית (מהנוסח בגרמנית) של ההוראות הרלוונטיות בסעיף 4 לאמנת המס בין צרפת לשוויץ (מובהר שהנוסח המחייב הוא הגרמני): 

1. למטרות אמנה זו, המונח "תושב מדינה מתקשרת" פירושו כל אדם שהוא על פי החוק של אותה מדינה נתון בה למס בשל מקום מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו או כל מבחן אחר מסוג דומה.

2. אם, לפי ס"ק 1 יחיד הנו תושב שתי המדינות, יחולו ההוראות הבאות:

(א) האדם הוא תושב המדינה המתקשרת שבה יש לה בית קבע, ואם עומד לרשותו בית קבע בשתי המדינות,  יראוהו כתושב  המדינה שיש לו בה מרכז אינטרסים חיוניים.

(ב) אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או שאין לו באף אחד מהם בית קבע, ייחשב כתושב המדינה שבה מקום מגוריו הרגילים.

(ג) אם הוא נוהג לגור בשני המדינות המתקשרות או אף לא באחת מהן, יראוהו תושב מדינה שבה הוא אזרחה.

(ד) אם הוא אזרח של שני מדינות המתקשרות או של אף לא אחת מן המדינות המתקשרות, הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות תיישבנה את השאלה בהסכמה הדדית. 

החלטת בית המשפט

בית המשפט העליון ביסס את החלטתו לפיה הנישום ייחשב כתושב שוויץ לענייני מס על כך שהתשלומים שהוא קיבל מהחברות השוויצריות היו פי 9 מהתשלומים שהוא קיבל מהחברה הצרפתית. לאור האמור, בית המשפט קבע כי מרכז האינטרסים המהותי של הנישום היה בשוויץ וזאת בהתאם להוראות סעיף 4 (2) לאמנת המס בין צרפת לשוויץ.

 

להרחבה בנושא קביעת תושבות, ראומדריך לתושבות לענייני מס 
ראו גם: תכנון מס - צרפת

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים