היערכות בנושא שליטה וניהול 

תכנון מס|שליטה וניהול|פסק דין|רשות המסים 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

ינואר 2014 

פסק דין חדש שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ינקו וייס נגד פקיד שומה חולון, ישפיע בצורה דרמאטית על ישראלים המחזיקים בחברות זרות. בפסק הדין נקבע כי חברה זרה המנוהלת ונשלטת מישראל, תיחשב בתנאים מסוימים כחברה מקומית ותשלם מס בישראל. לפיכך יש לבחון מחדש את מבנה השליטה על חברות זרות בבעלות תושבי ישראל. 

שליטה וניהול

אופן קביעת תושבות החברה היא אחת מהסוגיות הקריטיות ביותר בחוקי המס ובאמנות למניעת כפל מס. השאלה היסודית היא, כיצד קובעים את תושבות התאגיד? בישראל, תושבות התאגיד נקבעת בהתאם לשתי חלופות: (1) מקום ההתאגדות ו-(2) מקום השליטה והניהול. אלא שבעוד החלופה הראשונה ברורה, השנייה סתומה. פקודת מס הכנסה אינה מפרשת את המונח "שליטה וניהול". להרחבה בעניין זה, ראו: "שליטה וניהול" - תושבות התאגיד: עמדת רשות המסים

להרחבה בנושא קביעת תושבות התאגיד, ראו: מדריך תושבות לענייני מס, כולל המלצות לתכנון מס 

ראו גם:

תושבות החברה באמנות המס של ישראל

פסיקה בנושא תושבות החברה 

ינקו וייס

ינקו וייס היה בעל מניות בחברה ישראלית, ובשנת 1999 הוא החליט לרשום את החברה בבלגיה. בדוח המס לשנת 2000 החברה לא דווחה על עסקת רווח הון בטענה כי כתושבת בלגיה ובהתאם לאמנת המס בין ישראל לבלגיה, היא פטורה ממס רווחי ההון. אמנת המס בין ישראל לבלגיה קובעת כי חברה שנחשבת כבלגית לצרכי האמנה, תהיה פטורה ממס בישראל על רווחי הון בישראל, אלא אם המדובר במכירת מקרקעין בישראל. 

אלא, שפקיד השומה טען כי למרות הרישום בבלגיה, החברה תיחשב כחברה ישראלית היות והשלטה והניהול התבצע בפועל מישראל. כך יוצא שהחברה הייתה יכולה להיחשב כתושבת שתי המדינות, ולשלם כפל מס. במצב כזה בו חברה עשויה להיחשב כתושבת שתי המדינות, מופעל כלל משפטי באמנת המס המכונה "שובר שוויון", לפיו התושבות תיקבע לפי מקום הניהול האפקטיבי של החברה. 

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קובע כי הבחינה של השליטה והניהול של חברה, אינה מתייחסת למקום קבלת החלטה בודדת אלא לגבי כלל ההחלטות והפעילות של החברה. כמו כן, בית המשפט קובע כי הבחינה אינה מתייחסת למקום בו התקבלה ההחלטה באופן פורמאלי כמו מקום כינוס ישיבות הדירקטוריון של החברה, אלא למקום שבו מתקבלות ההחלטות בפועל. 

לאור העמדה המשפטית הזאת, בית המשפט קובע כי אם התקבלה החלטה פורמאלית על ידי אדם בחו"ל, יש להמשיך ולבחון האם אותו אדם כפוף לשיקול דעתו של אדם אחר השוהה בישראל שקיבל את ההחלטה בפועל. המשמעות של פסק הדין היא דרמאטית עבור חברות זרות בשליטת ישראלים, אשר מינו דירקטורים אשר אמנם מקבלים החלטות בחו"ל, אך בפועל ההחלטות מתקבלות בישראל. לא די להוכיח כי התקיימו ישיבות דירקטוריון בחו"ל, אלא יש להראות שההחלטות אינן פורמאליות בלבד. 

העובדות שייבחנו על ידי רשות המסים, כוללות, בדיקת זכויות החתימה בחברה, מקומם של היועצים של החברה, מיקומם של עיקר עסקי ונכסי החברה, וכמובן היקף סמכויותיהם של היועצים והמנהלים הזרים. במקרה של מינוי דירקטורים זרים שמקבלים את ההחלטות בחו"ל אך כפופים לתושבי ישראל שמקבלים את החלטותיהם בישראל, קיימת חשיפה לטענת "שליטה וניהול" מישראל, וכנגזרת מכך לתשלום מס חברות ישראל ביחס לרווחי החברה הזרה. 

סעיף 86 לפקודה

אציין כי בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ביום 18.12.13, בעניין ינקו וייס החזקות בע"מ נגד פקיד שומה חולון, נדונה תחולת סעיף 86 לפקודה במצב בו קיימת אמנה למניעת כפל מס.

ראו גם: מדריך אמנות מס (Tax Treaties) 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי 

נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים