יהלומנים ומסים
 

רשות המסים|יהלומיםהלבנת הון|גילוי מרצון 

ד"ר אבי נוב, עו"ד 

אוגוסט 2013 

רשות המסים מנסה בשנים האחרונות לקבל מידע אודות יהלומנים הפועלים בבורסה ליהלומים ברמת-גן, ולאחרונה החלו לשלוח אליהם דרישות להצהרת הון. רשות המסים חושדת כי יהלומנים רבים עושים שימוש בטכניקות של הלבנת הון, ולכן יהלומנים המעוניינים לעשות שימוש בנוהל גילוי מרצון, נדחים על ידי רשות המסים, שלא כדין, ובניגוד להוראות הנוהל. לדעתי, ההתייחסות הזאת אל ציבור היהלומנים אינה ראויה, והיא תגרום לצמצום פעילות היהלומנים בישראל. 

ראו לעניין זה, חוזר מס הכנסה המכונה נוהל לגילוי מרצון הקבוע מיום 10/4/2005

להרחבה בעניין הדיווחים למס הכנסה, ראו: המדריך לדיווחים למס הכנסה (מיסוי בינלאומי)

הצהרת הון

לאחרונה, נשלחו מכתבים ליהלומנים רבים, חברי הבורסה ליהלומים ברמת-גן, ובו דרישה לפי סעיף 135 לפקודת מס הכנסה, למלא דוח פרטים אישיים והצהרה על נכסים ומקורות הכנסה. מכתב הדרישה לא היה חתום על-ידי פקיד שומה אזרחי, אלא על-ידי מחלקת מודיעין וחקירות מס הכנסה ברשות המסים. במכתב הייתה גם התראה לפיה אי-מילוי הדוח תוך 60 יום, או השמטת פרטים, מהווים עבירה פלילית לפי פקודת מס הכנסה. 

לעניין זה, ראו: הצהרת הון - מדריך לנישום

סעיף 145א.1 לפקודה

בדיני המס ישנם מספר הוראות מהותיות ביחס ליהלומנים. לדוגמא, בסעיף 145א.1לפקודת מס הכנסה נקבע:

"רשאי פקיד השומה, מבלי לגרוע מסמכויותיו האחרות על פי פקודה זו, לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו החייבת של נישום שהוא יהלומן כשממעותו בסעיף 130א.וניהל את רישומיו כנדרש בהוראות הנציב לפי סעיף 130, אם סבור פקיד השומה שהכנסת היהלומן לפי רישומיו אינה סבירה ובלבד שלפני שיקבע שומה, כאמור, יודיע פקיד השומה ליהלומן על החלטתו לשומו כאמור ויאפשר ליהלומן לערור לועדה לקבילות פנקסים באחת משתי עילות אלה:

(1)    התוצאה העסקית היא סבירה;

(2)    היקף השימוש שלו באותן הקלות מהוראות הנציב, שקבע שר האוצר, לא היה בו כדי להשפיע באופן מהותי על התוצאה העיסקית".
 

ניהול פנקסי חשבונות על ידי יהלומנים

בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973, נקבעו הוראות מיוחדות ביחס ליהלומנים. יהלומן מוגדר כנישום שעסקו או חלק מעסקו עיבוד, מסחר ותיווך ביהלומים או באבני חן. עיבוד יהלומים כולל ליטוש, ניסור, חיתוך, ביקוע, ניקוי ומיון של יהלומים או אבני חן, בין שהם שייכים לנישום ובין שהם שייכים לאחרים; אבני חן- אודם, ברקת או ספיר. 

בסעיף 2 (א) לתקנות נקבע כי יהלומן חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו לרבות:

(1)        ספר קופה;

(2)        ספר כניסת טובין;

(3)        שוברי קבלה;

(4)        תעודות משלוח, אם לא נערכה חשבונית בשלב משלוח הטובין;

(5)        חשבוניות;

(6)        רישום העברת יהלומים למכירה על ידי מתווך והחזרתם מהמתווך במקרה שלא נמכרו;

(7)        רשימת מלאי לסוף שנת המס.

            (ב)    על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1)        יהלומן שעיקר עיסוקו עיבוד יהלומים מחומר גלם של אחרים או תיווך ביהלומים רשאי לא לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה;

(2)        יהלומן כאמור בפסקה (1) ינהל במקום ספר קופה, ספר תקבולים ותשלומים.

(3)        יהלומן העוסק בעיבוד יהלומים מחומר גלם של אחרים ינהל לגבי אותם היהלומים במקום ספר כניסת טובין ספר הזמנות שבו נוסף לפרטים הנדרשים בסעיף 15 שבפרק ג' יירשמו -

            (א) כמות וסוג היהלומים שנתקבלו לעיבוד;

            (ב) אחרי ביצוע ההזמנה - כמות וסוג היהלומים המעובדים שהוחזרו למזמין;

(4)        יהלומן כאמור בפסקה (2) רשאי צורך החזרת היהלומים המעובדים למזמין העבודה להשתמש בתעודות משלוח של מזמין העבודה בתנאים אלה:

           (א) חומר הגלם המועבר לעיבוד ילווה בתעודת משלוח של המזמין בשני עותקים לפחות;

           (ב) אחרי העיבוד של אותם היהלומים הם יוחזרו למזמין בליווי תעודת המשלוח המקורית של המזמין כשעל גביה יצויין תאריך החזרת היהלומים המעובדים ואישור המזמין על קבלתם.

(5)        יהלומן העוסק בתיווך ביהלומים ינהל במקום ספר כניסת טובין לגבי אותן עסקאות ספר עסקאות כמפורט בסעיף 3;

(6)        עסקאות תיווך שנעשו על ידי יהלומן העוסק בתיווך ביהלומים בדרך של קניה מהמוכר ומכירה לקונה, כאשר הרווח מהעסקה הוא דמי התיווך בלבד, אין חובה לרשמן בפנקסים כפעולות קניה ומכירה, אם ציין בספר העסקאות ליד רישום דמי התיווך את מספר החשבונית שהוצאה לו על ידי המוכר ואת מספר החשבונית שהוצאה על ידו לקונה. 


יהלומנים ומס הכנסה - היסטוריה

עד שנת 1980 יהלומנים היו נמנעים מלנהל פנקסי חשבונות, ואם ניהלו ספרים, לא היו מציגים אותם לשלטונות המס. השלטונות נהגו בעצימת עין, והשומות לגביהם נערכו על פי תחשיבים שנערכו בהסכמה עם נציגות היהלומנים. החל מאותה שנה חויבו היהלומנים בניהול ספרים על פי כללים מיוחדים אשר קבעו הסדרים מיוחדים לניהול ספרים על ידי יהלומן. 

באותה שנה הותר גם ליהלומנים "להלבין" הון שצברו בשנים קודמות, על ידי תשלום מס על אותו הון. כל יהלומן חוייב להגיש הצהרת הון ליום 31.3.79 ולפרט באותה הצהרה, בין היתר, את המלאי הצבור אצלו ועוד פרטי הון המושקע בעסקו. על המלאי האסור הותר לשלם מס "הלבנה", ומן הידוע הוא כי שיעור המס להלבנת ההון היה מזערי - פחות מ-10%. המלאי שהולבן היה אמור לשמש מלאי הפתיחה לחישוב הרווחים (או ההפסדים) בשנת המס הבאה. 

בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה הובהר כי יהלומנים חוייבו בניהול ספרים כבר משנת 1975 ועוד לפני כן לפי ההוראות הרגילות. בפועל נמנעו רשויות המס מלאכוף חובה זו עד ל-1 בינואר 1981. מצב אנומלי זה נבע מנסיבות מיוחדות הקשורות לענף היהלומים במדינת ישראל: העסקאות בענף זה מנוהלים במטבע חוץ ולכן ההוראות שהיו קיימות לגבי כלל הנישומים וחלו מעצם הגדרתן גם על היהלומנים לא התאימו למצבם המיוחד. כמו כן מדובר בענף יצוא חשוב ועיקרי של מדינת ישראל ורשויות המס בקשו להימנע מפגיעה בו. 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה 

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים