הבנקים אוכפים את דיני המס

הלבנת הון|עבירות מס|הפיקוח על הבנקים|תכנון מס

ד"ר אבי נוב, עו"ד

הפיקוח על הבנקים פרסם לאחרונה מכתב למערכת הבנקאית בנושא היערכות לניהול סיכוני ציות נוכח קביעת עבירות מס כעבירות מקור. המשמעות של המכתב היא כי הבנקים אוכפים את דיני המס והם יחמירו מעתה את דרישותיהם בנושא אכיפת דיני המס. המכתב של הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים לבחון את מדיניות הערכת הסיכונים שלהם ולעדכן את הבקרות ואת מערכי ההדרכה שלהם, כך שינקטו בזהירות הנדרשת כדי למנוע עבירות מס. 

במכתב של הפיקוח על הבנקים נאמר, בין היתר, כי הסיכונים לתאגידים הבנקאיים בקשר עם ניצולם לצורך העלמות מס גדלו משמעותית בשנים האחרונות, על רקע המאמצים המוגברים של רשויות המס, ובכלל זה של רשות המסים בישראל להיאבק בהון השחור שמקורו בעבירות מס, להעמיק את גביית המס ולצמצם את תופעת העלמת המס בידי עברייני מס. לפיכך, מבהירים בפיקוח כי הסברים לקוניים של לקוח כי מדובר בתכנון מס (או הסברים דומים) לא מהווים כשלעצמם הסבר מניח את הדעת, ועל התאגיד הבנקאי לבחון, בהתאם לגישה מבוססת סיכון, את הצורך לדרוש מהלקוח הצהרה כי דיווח על הכנסתו בהתאם לדין, ואף לדרוש ממנו להציג חוות דעת משפטית בנושא מיסים.

התיקון לחוק איסור הלבנת הון

תיקון לחוק איסור הלבנת הון נכנס לאחרונה לתוקף, ובמסגרתו נכנסו לחוק גם עבירות מס חמורות. התיקון לחוק איסור הלבנת הון אמנם אושר במרץ 2016, אבל נקבע כי הוא ייכנס לתוקפו בתוך חצי שנה מיום פרסומו ברשומות. בתיקון נקבע כי כל עבירת מס חמורה וכל פעילות בכספים שמקורם בעבירות מס ייחשבו גם כעבירה פלילית. המשמעות היא שמי שמעלים מס במכוון ייחשב כמי שביצע עבירה של הלבנת הון, שהעונש עליה חמור יותר. כמו כן נקבע, ניתן יהיה להעביר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון באופן ישיר לרשות המסים. החוק לאיסור הלבנת הון מאפשר לרשויות גם לחלט את הרכוש של העבריינים.

עובר לתיקון לחוק, עבירה על פקודת מס הכנסה היתה עשויה לגרור עונש מקסימאלי של שבע שנות מאסר, בעוד העונש המקסימאלי בעבירה על חוק איסור הלבנת הון הוא עשר שנות מאסר. בהתאם לתיקון, החדש, עבריין מס ייחשב כמלבין הון במקרים של העלמת הכנסה של מיליון שקל בשנה ויותר, או 2.5 מיליון שקל בארבע שנים רצופות. כמו כן נקבע כי עבירה תיחשב עבירת הלבנת הון אם מדובר בהעלמת מע"מ בסך 170 אלף שקל בשנה (מס שלא שולם), או 480 אלף שקל בארבע שנים רצופות.

עוד נקבע כי עבירות בתחום החשבוניות הפיקטיביות ייחשבו עבירות הלבנת הון גם אם הן לא בוצעו "בנסיבות מחמירות", כהגדרתן כיום בחוק מע"מ.

על פי הוראות הדין הקיימות, בנקים נדרשים לאתר ולדווח על פעילות בלתי רגילה, כהגדרתה בסעיף 9 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א- 2001". לאור האמור, כל ההוראות מתחום איסור הלבנת הון החלות על תאגידים בנקאיים (כדוגמת הצו והוראה 411 ,כהגדרתה להלן), יחולו מעתה גם בקשר עם ביצוע עבירות מס על ידי הלקוח, ובפרט ההוראות הנוגעות ל"הכר את הלקוח"; בקרות; ניטור ואיתור פעילות בלתי רגילה.

הנחיות הפיקוח על הבנקים

בעקבות תיקון החוק לאיסור הלבנת הון, קבע הפיקוח על הבנקים כי על הנהלות הבנקים לבחון שינויים נדרשים במדיניות, בהערכת הסיכון ובנהלים של הבנק. כמו כן קבע הפיקוח כי על הדירקטוריונים של הבנקים לדון במדיניות ובהערכת הסיכון ולאשר אותן.

לאור האמור, הפיקוח על הבנקים פרסם מכתב ובו הנחיות היערכות למערכת הבנקאות לכניסת התיקון החדש לתוקף. משמעות יישום ההנחיות היא שהבנקים אוכפים את דיני המס. בהנחיות נקבע: "המציאות החוקית בה פועלים כיום תאגידים בנקאיים בארץ ובעולם מטילה על התאגיד הבנקאי אחריות רבה בכל הקשור לזיהוי ודיווח בגין פעילות חריגה של לקוחותיו, ומגדילה את סיכון הציות אליו חשוף התאגיד הבנקאי. התיקון לחוק, הנותן כלים בידי הבנקים להפחית את הסיכון, יצריך הבנה ושיתוף פעולה מצד הלקוחות, אשר עשויים לחוש שהמידע הנדרש פוגע בפרטיותם או בחופש העיסוק שלהם. ההבהרות שמכתב זה נותן למערכת הבנקאית ולציבור יסייעו להקטין את המתיחות בין הבנקים ללקוחות בהקשר זה".

יצוין כי ההנחיות החדשות של הפיקוח על הבנקים פורסמו בזמן שהבנקים הישראליים לאומי הפועלים ומזרחי טפחות מעורבים בשנים האחרונות בחקירות של הרגולטורים האמריקאים, עקב חשדם שהבנקים סייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מסים. לאומי הסכים לשלם קנס חסר תקדים של כ–1.5 מיליארד שקל לרשויות בארה"ב. בנק הפועלים, עדיין נמצא בעיצומה של החקירה, אשר עלולה לעלות לו לבסוף כמיליארד שקל לפחות. מזרחי טפחות הפריש עד כה בגין החקירה שלו כ–160 מיליון שקלים.

הפיקוח על הבנקים יבחן בהמשך את שילוב האמור במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין מס' - 411 מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות.

דגלים אדומים

המכתב של הפיקוח על הבנקים מפרט רשימה של "דגלים אדומים" – דפוסי פעולה שעשויים להצביע על ביצוע עבירות מס של לקוחות שהבנק נדרש לזהות, ולבקש הסברים מהלקוחות בגינם. כך למשל מצויינת הקמת חברה פעילה נוספת בעלת שם דומה במדינה אחרת, העברות מרובות של סכומים מהותיים למקלטי מס, תנועות סיבוביות של כספים המושקעים מחדש במדינות לאחר שהופקדו במקלט מס, חשבונות ממסופרים ללא שם, הסתרת אזרחות כפולה, שימוש בשירותי דואר שמור, מקרים בהם הלקוח מתעקש שהבנק לא ייצור עימו קשר ישירות, כאשר לקוח המגלה עניין רב מהרגיל בנושא מס או כאשר הלקוח לא מסוגל או מעוניין לגלות מה מקור הכסף.

אמנם הפרקטיקה לפיה הבנקים אוכפים את דיני המס החלה לפני כשנתיים, אך כעת הבנקים יאלצו לבחון את השינויים הנדרשים במדיניות איסור הלבנת הון בדגש על סוגיות "הכר את הלקוח", תוך הבאה בחשבון של גורמי סיכון הקשורים למבנה הבעלות בחשבון או לפעילות בחשבון, במיוחד כשמדובר בבעלות מורכבת, שבהם קיים קושי לזהות את בעל השליטה או כשיש שימוש בנאמנויות המקשה על זיהוי הנהנה, והעברות כספים למקלטי מס.

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים